מהאקדמיה לשוק העבודה 

בעולם העבודה ישנן דרישות דומות לדרישות הלימודיות, למשל: צריך לדעת להתארגן, לעמוד בלוחות זמנים, להשלים משימות, להקשיב, למלא הוראות, וכדומה. בנוסף לכך, ישנן דרישות ספציפיות האופייניות לעולם העבודה, לדוג': הצורך לעבוד בצוות, הצורך להתמודד עם כללים פורמאליים ובלתי פורמאליים. בניגוד לבית הספר, בעבודה לא תמיד ברורה לנו מהי "הבחינה" ואיזה "ציון" קיבלנו. כמו כן, לעיתים כשברור לנו ש"נכשלנו" זה יכול להיות מאוחר מדי ומלווה במכתב פיטורין.

היבט נוסף המבדיל בין עולם הלימודים לעולם העבודה הינו שכיום בתוך מסגרות הלימודים ישנה מודעות גבוהה יותר לבעיות קשב וריכוז וליקויי למידה, ישנה תמיכה מובנית ועזרה מגוונת. יותר ויותר סטודנטים מאובחנים, מצהירים על עצמם כבעלי קשיים, ומקבלים עזרה מסודרת. לעומת זאת, בעולם העבודה התמונה שונה לחלוטין. אין מסגרות תמיכה, אין התאמות ופעמים רבות יש חשש מובן סביב ההתלבטות האם להציג את הלקויות שלי או שמא עדיף להסתירן שכן ההצגה שלהן עשויה להקשות על ההשתלבות.

המסקנה היא שיש צורך ללמוד ולהכיר את עולם העבודה, על המאפיינים שלו, דפוסי ההתמודדות וההתאמות להן נזקק כל אדם ואדם בהתאם לקשייו, זאת על מנת שיוכל להתמודד ביעילות עם ניהול הקריירה שלו.

במאמר זה נציג סוגיות נפוצות בהן נתקלנו במהלך עבודתנו עם סטודנטים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז, סוגיות אליהן כדאי להתייחס לפני היציאה לעולם העבודה:


"סיימתי לימודים, באיזה תחום כדאי להשתלב בשוק העבודה?"

רוב התחומים הלימודיים אינם מקצועות וגם התחומים שמהווים מקצועות כגון: עריכת דין או עבודה סוציאלית מציעים מגוון רחב של אפשרויות. פעמים רבות לקויי למידה מוצאים עצמם מתקשים לבחור. ההמלצה שלנו היא לבחור בתחום בעל הקשר ההדוק ביותר לנטיות התעסוקתיות שלך, כישוריך, ולפי הקלות היחסית בה אתה חש שתוכל להשתלב בו. שים לב לא ליפול למלכודת ולהשתלב בתחום שמאתגר את לקות הלמידה. לדוג:' אם הינך עובדת סוציאלית ואת מתקשה במילוי טפסים, עדיפה עבודת שטח במרכזי תמיכה לנוער בסיכון או בהנחיית קבוצות למשל לעומת עבודה מנהלתית בלשכות הרווחה.



"כתיבת קורות חיים?"

לכתיבת קורות חיים יש כללים ברורים וניתן למצוא באינטרנט אינפורמציה רבה לגבי כתיבתם. ההמלצה שלנו לגבי לקויי למידה ובעלי הפרעות קשב וריכוז היא לוודא שאין שגיאות כתיב, שהתאריכים אכן נכונים ושהעובדות מדויקות. כמו כן, חשוב לציין מהן המיומנויות שרכשתם, והכישורים שהפעלתם בכל אחד מתחומי הפעילות אותם ציינתם. בנוסף, רצוי לצרף מכתב אישי על העניין המיוחד שלכם בתחום, על הרצון לעבוד דווקא בחברה זו ועל התרומה הייחודית שלכם למקום העבודה. פעמים רבות היצירתיות שלכם יכולה להבליט את קורות החיים שלכם מתוך ערימת קורות החיים שמגיעה.


"כיצד לחפש עבודה?"

חיפוש עבודה יכול להיעשות דרך מודעות דרושים, אתרי אינטרנט ובעיקר דרך הפעלת רשת חברתית. גם אם לאחר פניות מרובות בזמן ממושך עדיין לא קיבלת תשובה, אל תתייאש. זהו תהליך ארוך וההתמדה היא מפתח ההצלחה. אנשים רבים עם לקויות למידה והפרעות קשב מתקשים לנהל את הפניות לערוצי חיפוש העבודה באופן מסודר ומאורגן. הם שוכחים עם מי כבר דיברו, מאבדים קוד כניסה למאגרים רלוונטיים וכדומה. חשוב מאוד לשמור על רישום מסודר של אנשי הקשר עמם דיברת, תוכן השיחה, קודי הכניסה לאתרים וכדומה. גם אם אתה בטוח שתזכור - תמיד עדיף לרשום.



"כיצד לעבור בהצלחה את ראיון העבודה?"

א. האם וכיצד להציג את הכישורים שלי?

אחד הקשיים האופייניים ללקויי למידה והפרעות קשב בתהליך ראיון העבודה הוא תיאור של יכולותיהם, כישוריהם והתאמתם לתפקיד. פעמים רבות ישנו פיתוי לספר דווקא על הקשיים, עולה התחושה שאני "משקר" אם אני מוסר רק את המעלות שלי ולא מדווח על מגרעותיי וחשש שלא אצליח לעמוד בציפיות של המעסיק ממני. להתנהגות זאת סיבות שונות, כגון: הפנמה של הביקורת ארוכת השנים כלפיי או הבלבול הפנימי לגבי היכולות האמיתיות שלי. בכל מקרה, חשוב מאוד לעשות סימולציות ולהתכונן, תוך התמקדות בייחוד האישי שלי וביכולת להשאיר את הביקורת העצמית מחוץ לחדר הראיון. אל דאגה הביקורת לא תלך לשום מקום, היא תחכה בסבלנות מחוץ לדלת...

דוגמה: אחד הסטודנטים שהתמודד על תפקיד חינוכי בגן טיפולי טען, בסימולציה לראיון עבודה שערכנו עמו, שהוא ילדותי. אמרה זו עוררה ספקות אצלנו כמראיינות לגבי מידת האחריות שלו ומידת התאמתו לתפקיד. בעקבות הפידבק שקיבל, הוא למד כיצד להציג את עצמו כאוהב ילדים, בעל יכולת יצירתית ומשחקית ואף לקחת את הפרעת הקשב ולהופכה ליתרון על ידי הצגתה כיכולת לקלוט אינפורמציה ממגוון מקורות בו זמנית ובכך להשגיח על צרכיהם של הרבה ילדים אשר נמצאים בתנועה מתמדת.

ב. כיצד להציג את (חוסר) הניסיון התעסוקתי שלי?

סטודנטים רבים חשים שאין בידם ניסיון תעסוקתי רלוונטי להציג בראיון עבודה. הדבר מייאש במיוחד כאשר רב העבודות דורשות ניסיון קודם. בהקשר לכך יש לציין שתי נקודות. האחת, יש להתייחס למודעת עבודה כמייצגת דרישות מקסימליסטיות. כלומר, פעמים רבות מעסיקים יהיו מוכנים להתפשר על דרישה זו בעיקר אם שאר הדרישות נענות ברמה טובה.

הנקודה השנייה, יש ללמוד כיצד להציג ניסיון חיים רלוונטי גם אם אינו מהווה עבודה פורמאלית בתחום. למשל: באחת הסימולציות שערכנו, אחד המשתתפים התמודד על עבודה ניהולית במפעל, אך טען שאין לו שום ניסיון ניהולי כי עבד כשומר בלילות כסטודנט, ולכן לא יכול להתקבל למשרה. בבירור נוסף, הסתבר שבצבא שירת כמפקד צוות, שם התנסה במגוון תפקידים ניהוליים כגון הפעלת צוות, קבלת החלטות, הנעת אנשים, פתרון משברים, גיבוש משימות, עמידה ביעדים וכדומה. בנוסף, הובהר ששגם כבן בכור במשפחתו הוא מהווה דמות סמכות לאחיו הצעירים אשר באים להתייעץ עמו ופעמים רבות הוא מצליח לעזור להם בפתרון בעיות. זוהי דוגמה לניסיון חיים רלוונטי שמומלץ להציג בראיון עבודה למרות שאינו מהווה ניסיון תעסוקתי פורמאלי.

ג. האם להזכיר את הלקות בראיון?

במחקרים שונים שנעשו בארה"ב ובקנדה נמצא שהרב המכריע של האנשים אינם מזכירים את היותם לקויי למידה או בעלי הפרעות קשב וריכוז בראיון קבלה לעבודה, זאת למרות שקיים חוק על איסור באפליה על רקע זה (חוק שלא קיים עדיין במדינתנו). מניסיוננו המעשי הבחנו שיש הרבה אנשים שלא מדווחים לעומת מיעוט שמעדיף כן לדווח על הלקות, מתוך הנחה שעדיף שהמעסיק יידע מראש את מגבלותיהם ואם אינו מוכן להתמודד עם הקשיים הם מעדיפים שלא יעסיק אותם. דרך ביניים מומלצת להתמודדות עם סוגיה זו, היא להזכיר את הקשיים במהלך הראיון, רצוי כחלק מהמענה לשאלה "מהם החסרונות שלך?", מבלי לתת את ההגדה "לקות למידה". למשל: במקום להגיד "יש לי קשיי התארגנות, אני צריך הארכת זמן או איני עומד בלוחות זמנים" ניתן להגיד "אני נוהג להשקיע זמן רב יותר מאחרים במשימות שלי ולכן בדרך כלל אני יושב שעות ארוכות יותר כדי לעמוד בלו"ז.


"הכניסה לעבודה- התארגנות, מושג הזמן, הבנת הוראות, גיוס תמיכה?"

שלב הכניסה לעבודה הינו שלב מורכב ומלחיץ בכלל, ובפרט ללקויי למידה ובעלי הפרעות קשב וריכוז. לכן, רצוי להיות מוכן ללמוד הרבה ולעבוד שעות ארוכות בתקופה זו. אנשים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב פעמים רבות מוצפים נוכח המידע הרב. מומלץ לכתוב את כל ההוראות שניתנות, שמות אנשי הקשר, הטלפונים, אופן הפעלת המכשירים, ולא לסמוך על הזיכרון. כך תוכלו לחזור בקלות לאינפורמציה זו בשעת הצורך. המלצה נוספת היא לבוא מוקדם בבוקר או להישאר אחרי שעות העבודה ולחזור שוב על הדרישות, ולכתוב שאלות שיעזרו לכם להגיע לשליטה מהירה יותר. הרבה פעמים אנשים לקויי למידה נוטים לדחות דברים שאינם יודעים לעשות מתוך בושה וחשש להיחשב כטיפשים או כחסרי הבנה. הדחיינות יכולה להביא לקשיים בתפקוד ואף לכישלון. עוד המלצה היא למצוא במהירות חבר בעבודה עמו ניתן יהיה ליצור קשר אישי, אדם שיוכל לעזור לכם בשאלות מביכות כגון: "איך קוראים לבוס?" או "באיזה חדר הישיבה עם הספקים?" . לבסוף, מומלץ ליצור גיבוי לכל דבר- לצלם מסמכים חשובים, לתייק חומר במספר תיקיות כך שגם אם שכחתם את הניירת, נשפך על הדף קפה או בטעות מחקתם קובץ חשוב - תמיד יהיה לאן לחזור.


חשוב לזכור שבניית קריירה הינה תהליך ארוך ומאתגר, ולכן יש לקחת אוויר, להיות סבלניים ולא להתייאש גם אם תהיו מפוטרים בתחילת הדרך ממקום אחד או שניים. הרבה פעמים קשה להתחיל אך בהחלט ניתן להגיע להישגים בהמשך הדרך. מניסיוננו בשטח הבחנו כי קל יותר לבוסים לקבל את הקשיים אם תורמים בצורה משמעותית למקום העבודה, למשל: לעזור לאחרים בקשיים שלהם, לקחת את המשמרות הפחות מבוקשות וכדומה. בנוסף, מומלץ בחום להיעזר באנשי מקצוע ו/ או בקבוצת תמיכה, על מנת לקבל תמיכה, עידוד והכוונה.


הכותבות הן פסיכולוגיות בתחום התעסוקתי מהמרכז לייעוץ ותכנון קריירה. המרכז עוסק בין השאר בהכנת סטודנטים לקויי למידה ובעלי הפרעות קשב וריכוז לעולם העבודה.