תארים והנשים שביניהם: כיצד נשים בוחרות לימודים? 

דנה, בת 29, בעלת תואר ראשון במשפטים, עובדת מזה 3 שנים במשרד עורכי דין, בו נדרשת להשקיע שעות עבודה ארוכות. היא אוהבת את עבודתה ותמיד חלמה להיות "אשת קריירה" עצמאית ומצליחה. לפני כשנה נישאה לתומר ולאחרונה, נכנסה להריון. בשבועות האחרונים, חשה תשושה בעבודה והחלה לתהות מה יהיה כאשר תלד. כיצד תצליח להמשיך להיות עובדת חרוצה ובמקביל לתפקד כאם מסורה ולגדל תינוק. החודשים חלפו, ולאט לאט דנה החלה להבין ששגרת חייה עומדת להשתנות ועליה למצוא עבודה שתאפשר לה להסתגל לחיי האמהות. במהלך חופשת הלידה, חשבה רבות על אהבתה למוזיקה, תחום אותו זנחה בשנים האחרונות עקב עבודתה התובענית. כאשר ירון היה בן 5 חודשים, החליטה דנה לחזור לספסל הלימודים והחלה בלימודי תואר שני במשפטים עם התמחות בזכויות יוצרים. במהלך הלימודים, הצליחה להקדיש זמן לירון הקטן ובמקביל העשירה את הידע שלה וקידמה את הסטטוס שלה בשוק העבודה. כאשר סיימה ללמוד פתחה עסק עצמאי להגנה על זכויות יוצרים של מוסיקאים וכך שילבה בין שני תחומי העניין הדומיננטיים ביותר שלה בעולם העבודה ובו בזמן שלטה בשעות עבודתה כך שתוכל לאזן בין הקריירה שלה לבין משפחתה וגידול ילדה.



כיצד נשים בוחרות מה ללמוד? האם הרצון לעצמאות, הישגיות והצלחה הוא שמניע את בחירתן או שמא מעדיפות מקצוע גמיש אשר יאפשר להן לשלב את העבודה עם טיפוח המשפחה?



בדרך כלל, בבחירה הראשונה של הקריירה, לימודי התואר הראשון, נשים רבות מזדהות עם התפיסה הפמיניסטית, המודרנית, המעודדת שוויון בין גברים לנשים. המניעים שלהן בעת בחירת תחום לימודים נובעים בעיקר מהרצון לעצמאות כלכלית, להישגיות, לכיבוש מטרות ויעדים, לקידום והצלחה בעולם העבודה. במילים אחרות, בבחירה הראשונה של הקריירה הנשית, באות לידי ביטוי התכונות והאיכויות הגבריות שבאישה, ה'אנימוס', כפי שיונג כינה זאת. בשלב זה של חייהן, נושא הצורך בחלוקת בית-עבודה נראה עדיין רחוק ולא רלוונטי, במיוחד בקרב נשים אשר חונכו להישגיות והצלחה וגדלו בצל ציפיות לרכישת השכלה ולהיות בעלות מקצוע. כתוצאה מכך, שלא כמו פעם, נראה יותר נשים במקצועות המדעים המדויקים ובמדעי המחשב. מעבר לכך, ישנם מקצועות שממש עברו פמיניזציה והפכו נשיים , כגון רפואה ועריכת דין.



עם זאת, למרות מגמת השוויון שהלכה והתחזקה בעשורים האחרונים, מרבית המקצועות ה'נשיים' הקשורים בקשר בין אישי, טיפול, ייעוץ, הוראה הדרכה ומתן שירות, מאוישים על ידי נשים. כמו כן, יותר נשים עובדות במשרות חלקיות לעומת הגברים אשר מבלים שעות ארוכות בטיפוח הקריירה שלהם וממלאים את רב התפקידים הניהוליים. כיצד ניתן להסביר זאת? באיזה שלב בדרך החיים הנשית ננטשו השאיפות לקידום, הישגיות והצלחה בעולם העבודה?



בשלב השני של הקריירה, הרבה פעמים נשים נאלצות להתמודד עם תפקיד נוסף- גידול הילדים וטיפול בעבודות הבית. לראשונה בחייהן, עליהן להתמודד הן עם עבודה מאומצת לשם קידום ומימוש עצמי והן עם דרישות של בניית בית וגידול ילדים קטנים. כיוון שהמחשבה והביצוע של הבאת ילדים והקמת משפחה נדחקים היום לשלב מאוחר יותר, תחילת ואמצע שנות ה 30, נשים רבות מגיעות לשלב זה ללא הכנה מתאימה. מעבר לכך, התפיסה שלהן את עצמן היא כנשים עובדות המשקיעות שעות רבות ומאמץ רב בבניית הקריירה שלהן. כתוצאה מכך, עשויה להיות התנגשות בין התפיסה שלהן את עצמן כנשים עובדות לבין תפיסתן החדשה את עצמן כאמהות, שרוצות וצריכות להשקיע שעות וזמן בגידול הילדים. המון נשים מנסות לעשות גם וגם, מנסות להקדיש 100% מעצמן גם לקריירה וגם למשפחה. הקונפליקט הזה ורגשות האשמה שנוצרים כתוצאה ממנו, גוזלים אנרגיה ומשפיעים בעצמם על רמת ההתשה בשלב זה של התמודדת כל כך מורכבת.



בשלב זה ישנם מספר פתרונות אפשריים. האחד, להמשיך בניהול קריירה מצליחה ומשגשגת התובעת שעות עבודה רבות. נשים הבוחרות בפתרון זה מוצאות עצמן מסופקות מבחינת העבודה אך מתקשות לעמוד במשימות הבית וההורות. בנוסף, לעיתים קרובות הן נתקלות בביקורת חברתית. אישה שמספרת שעובדת שעות ארוכות או נוסעת לחו"ל, מיד נשאלת- 'ומה עם הילדים, מי יטפל בהם?', פעמים רבות "אשת הקריירה" נתפסת כאישה שחושבת רק על עצמה, ועל הקריירה שלה ולא מקדישה מספיק זמן לילדיה ולמשפחתה.



פתרון שני הוא להוריד בשעות העבודה ולהסתפק במשרה חלקית על מנת להתפנות לצרכי הבית. פתרון מסוג זה פעמים רבות נחווה כאופציה המוצלחת ביותר, המאפשרת לאחוז את החבל בשני קצותיו. יחד עם זאת, המחיר של פתרון מסוג זה בטווח הארוך הוא חוסר התקדמות, הן בסטטוס, הן בשכר והן מבחינת הידע. עבודות מסוג זה הן לרב רוטיניות ואינן מאפשרות גישה לעמדות ניהול. עובדות אלה גורמות לתחושות של תסכול, תקיעות וחוסר מימוש. בייעוצים לנשים הבוחרות בקריירה מסוג זה, הרבה פעמים עולה השאלה- איך אני הילדה המוצלחת שחשבה שתגיע רחוק, מוצאת עצמה במשרה חלקית, עובדת באותו מקום כבר 10 שנים, לא מתקדמת ולא ממצה עצמה?



אפשרות נוספת, בה נוקטות חלק מהנשים, היא להפסיק לעבוד ולהקדיש את מלוא המשאבים לדרישות הבית וגידול הילדים. נשים שבלחץ הבית עוזבות את הקריירה הן בסכנה להיפלט משוק העבודה. בנוסף, הישיבה בבית יכולה לפגוע בדימוי העצמי ובתחושת המסוגלות העצמית שלהן ובכך להפחית את מוכנותן לחזור לשוק העבודה. כמו כן, התחושה היא שבזמן שחלף התרחשו אירועים רבים והידע המקצועי הופך פחות רלוונטי.



אם כן, כיצד ניתן להמשיך להניע את גלגלי הקריירה ובמקביל לספק את צרכי המשפחה?

אחד הפתרונות הנפוצים והמומלצים ביותר הוא חזרה לספסל הלימודים. הלימודים לתואר שני בשלב של הקמת משפחה, עונים על צרכים רבים. ראשית, הם מספקים את הצורך להתקדם בעבודה ולשדרג את הסטטוס המקצועי. שנית, הלימודים תובעניים פחות מבחינת שעות ההשקעה ומאפשרים גמישות רבה יותר בעת ההסתגלות לחיי המשפחה, מאשר עבודה. בנוסף, לימודי התואר השני מאפשרים להרחיב ולשדרג את הרשת החברתית אשר עוזרת בשיווק עצמי, במציאת עבודה, וביצירת שיתופי פעולה מקצועיים. כמו כן, הלימודים גורמים לתחושת העצמה ומסוגלות, בכך שמקנים מיומנויות, ידע עדכני וניסיון מעשי. יתרון בולט נוסף הוא שהלימודים מאפשרים לקבל המלצות עדכניות ממרצים בתחום ולספק תשובה מרשימה לשאלה- "מה עשית בשנים האחרונות, מאז שילדת?"



לסיכום, בבחירת תחום לימודים לתואר הראשון נשים רבות מונעות מהרצון לעצמאות, הישגיות, קידום והצלחה. בניגוד לכך, בעת קבלת החלטות בנושא קריירה בשלבים מתקדמים יותר של החיים, הרבה מהנשים בוחרות בכיוונים שיאפשרו להן את השילוב בין בית למשפחה. באמצעות לימודי התואר השני בתחילתה של ההורות, ניתן הן להסתגל לחיי המשפחה והן לשמר את מסלול הקריירה ובהמשך לחזור למעגל העבודה עם יתרונות רבים. הבחירה בלימודים מאפשרת לעשות טרנספורמציה מ ה'או או' ל'גם וגם'. פתרון זה פעמים רבות נחווה כסוג של קסם בהיותו מאפשר לספק שני צרכים הנתפסים כמנוגדים זה לזה- התקדמות אישית והורות.

בהצלחה