חוק הנכים - קשר סיבתי בין השירות למחלות מערכת העיכול, לרבות - כיב בקיבה, כחב בתרסריון, מחלת כרון, דלקת כיבית של המעיים, ציליאק 

הקדמה -

מאמר זה הינו אחד מסדרה של עשרות מאמרים שכתבתי, שמטרתם לתת מידע מקצועי לחולים ונפגעים, כיצד לממש את המגיע להם, כצעד חשוב בשיקום ובחזרה לחיים. חלק מהמאמרים דן בפרוצדורות השונות, כיצד לגשת לוועדות רפואיות בביטוח הלאומי, מס הכנסה, משרד הביטחון, קרן הפנסיה, חברת הביטוח. מאמרים אחרים, חשובים אף יותר, מתארים את התהליך האפשרי של חזרה לחיים, מתוך כוחות פנימיים. כיצד להפוך את המצוקה הבריאותית, לנקודת הזדמנות?

הנני רופא ומשפטן. לאחר שחליתי מאד בעצמי; ולאחר שאחד מילדי נפגע קשה בפיגוע התאבדות, כחייל - הבנתי מקרוב את עולמם של החולים והנפגעים. הבנתי עד כמה יש צורך בהקטנת הנזק הכלכלי, שמתלווה תמיד לנזק הבריאותי. עד כמה קשה לחולה להשתקם, כאשר יש לו אי נוחות, או אפילו מצוקה כספית. הבנתי גם עד כמה קשה להתמודד מול הוועדות הרפואיות השונות, המנוכרות ולעיתים אף מזלזלות.  נרתמתי לעניין, שכן כרופא ומשפטן יש לי את כל הכלים הדרושים על מנת להצליח לקבל את מה שמגיע בוועדות הרפואיות. לקבל את מה שמגיע לפי החוק והדין. מה שמגיע כדי לסייע לו להשתקם, או לפחות לא להידרדר. לאחרונה התחלתי לכתוב את הידע שלי ולפרסמו באינטרנט, כשירות עבורך. בנוסף הנני פועל בחברת בר מדיקס - למימוש זכויות רפואיות  http://www.barmedics.co.il , הפועלת מתוך הבנת החולה והנפגע, בצורה מקצועית ובגישה מאד אכפתית.

מחלות דרכי המעיים

כיב פעיל בתריסריון

ע"א 788/92 לב נ' קצין התגמולים, פ"ד נ"ה (1) 196

המערער התגייס לשירות סדיר עם פרופיל רפואי 65 עקב תת משקל. לאחר 3 חודשי שירות הועלה הפרופיל הרפואי שלו ל- 97 . הוא סיים קורס מכי"ם וקורס משק"י מודיעין, והוצב במפקדת חילות השדה. הוא החל בתהליך קבלה לקורס קצינים למרות שבדיעבד התברר כי לא הצליח במבדקי הקצונה וזומן בטעות להמשך ההליכים.

המערער טען שכיב התריסריון שהתגלה אצלו נגרם כתוצאה מהתזונה הלקויה והמתח הנפשי שבהם היה כרוך שירותו הצבאי: אי קבלתו לקורס לאחר שכבר הודיעו לו על קבלתו. העזיבה את היחידה לצורך ההשתתפות בקורס גרמה לו אכזבה קשה ויחס של זלזול כלפיו מצד חבריו ליחידה. תפקידו בבסיס האימונים היה כרוך במתח רב ולא אפשר לו לאכול ארוחות סדירות.

 בית המשפט חזר על ההלכה לפיה מקום שמחלת התובע פרצה לראשונה בעת שירותו הצבאי והוכח קשר סיבתי לשירות, הרי למרות קיומה, עוד בטרם השירות, של נטיה קונסטיטוציונלית אצל התובע ללקות במחלה האמורה, רואים את המחלה כאילו נגרמה עקב השירות.  בית המשפט המחוזי העדיף את חוות הדעת מטעם המערער לפיה לתנאים סביבתיים, בהם מתח נפשי, יש השפעה מכרעת על היווצרות כיב התרסריון וכי תנאי שירותו של המערער אכן היו רוויים במתח.

ע"א 28/93 סבג נ' קצין התגמולים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (לא פורסם)

המערער גוייס למשטרת ישראל עם פרופיל רפואי 97. תחילה מילא תפקידי סיור ולאחר מכן עבר לתפקידי חקירות ומודיעין. תפקידו היה כרוך בתנאים פיזיים קשים שלא אפשרו לו ארוחות סדירות ובנוסף, הוא ובני משפחתו היו נתונים במתח מתמיד ובחרדה בלתי פוסקת בשל הטרדות ואיומים שהופנו אליהם מגורמים פליליים.

בבדיקות שנערכו למערער נמצא שהוא סובל מכיב בתריסריון.

בית המשפט העליון חזר על ההלכה לגבי מחלה קונסטיטוציונלית וקבע כי במקרה שבפניו השתכנע כי היו נסיבות מיוחדות בתנאי השירות והוכח קשר סיבתי בינן לפרוץ המחלה.

ע"א 439/92 בן מויאל נ' קצין התגמולים בבית המשפט המחוזי בחיפה (לא פורסם)

המערער, התגייס בשנת 1963 ולאחר הטירונות עבר קורס טבחים. המערער שירת כטבח בבסיסים שונים, בתנאי שטח קשים בעומס עבודה רב. בעת שירותו בתקופת מלחמת ששת הימים היה חשוף למתחים. ב-1998 אובחנו אצלו שני כיבים בתריסריון.

מטעם המערער הוגשה חוות דעת רפואית לפיה תנאי שירות קשים המלווים בעבודה גופנית קשה ובמתח רב מהווים גורמים חשובים בהתפתחות הכיב. לדעת הרופא מטעם קצין התגמולים, מצב דחק נפשי עלול להחמיר כיב קיים או לגרום להופעתו הראשונה ואולם מצב זה יחלוף עם חלוף מצב הדחק. על כן קצין התגמולים הכיר בהחמרה.

בית משפט השלום קבע שלא הוכח קיומו של קשר סיבתי. בית המשפט המחוזי סבר שיש לקבל את הערעור לנוכח תנאי השירות.

כיב מעיים

ע"א 122/93 פרג' נגד קצין התגמולים, בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע

המערער שירת 8 שנים בשירות קבע וביקש להכיר בו כנכה בגין מחלת כיב מעיים שבו לקה בעת השירות. לטענתו המחלה נגרמה בשל מתח בעבודה הצבאית ותנאי חיים בלתי סבירים.

קצין התגמולים מצא כי תנאי שירותו של המערער החמירו את מחלתו וכי היה למחלה רקע קונסטיטוציונלי. על כן, הכיר בשיעור נכות של 21% מכלל הנכות שמגיעה לו.

בית משפט השלום אימץ את החלטת קצין התגמולים ובית המשפט המחוזי דחה את הערעור, ולא התערב בהחלטת שתי הערכאות הקודמות.

קוליטיס כיבי  (Ulcerative Colitis) ומחלת כרון (Crohn’s dis)

ע"נ 706/84 ברקוביץ נ' קצין התגמולים, בבית המשפט המחוזי בתל אביב, פ"ד מ"ו (2) 83

המערער התגייס עם פרופיל רפואי 97. בעת הכנה לקורס קצינים נתקף בכאבי בטן ואובחן אצלו קוליטיס כיבי. 

בית המשפט המחוזי קבע כי יש לראות קשר סיבתי בין השירות הצבאי והמחלה שנתגלתה בתקופת השירות, גם אם לא הוכח אירוע חריג. המבחן לקביעת הקשר הסיבתי שבין השירות בצה"ל לבין הפגיעה הינו מבחן הקשר הסיבתי הקונקרטי. השאלה היא: האם הפגיעה הקונקרטית הייתה מתרחשת באותה שעה ובאותה צורה- אילו החייל היה אותה שעה אזרח המצוי מחוץ לתנאי השירות הצבאי ונסיבותיו.

בנסיבות המקרה קבע בית המשפט כי קיים קשר סיבתי בין החמרת מצבו של המערער לבין תנאי שירותו הצבאי.

מקרה נוסף –

המערערת התגייסה לשירות חובה עם פרופיל רפואי 97 והוצבה לשרת ביחידת מודיעין. לאחר שנה חלתה בדלקת זיהומית שהתבררה כדלקת כיבית של המעי הגס.

הוועדה החליטה בהסתמך על חוות הדעת הרפואית שהוגשה מטעם קצין התגמולים כי מדובר במחלה כרונית שהגורמים לה אינם ידועים. למחלה רקע משפחתי, כנראה על רקע קונסטיטוציונלי, ואין קשר בין גורמים סביבתיים והתפרצות המחלה. כמו כן, לא נמצא גורם חיידקי, נגיפי או כימי כעילה להופעת המחלה. הובאו ראיות לגבי תנאי שירותה של המערערת כפקידה שטיפלה בחיילי מילואים ולענין עומס העבודה והמתח שהוטלו עליה בשל מלחמת המפרץ, הובאו ראיות לגבי חיכוכים עם מפקדיה וחקירת מצ"ח אך הוועדה לא ראתה בכך חריגה מהמקובל במקום עבודה רגיל. על סמך האמור, דחתה את הערעור.

בית המשפט המחוזי קבע כי אמנם סיבת המחלה אינה ידועה אך הובאו ראיות המשקפות שתי אסכולות שונות שעל פיהן עשוי גורם סביבתי לגרום לפרוץ המחלה. העובדה שהמחלה פרצה במהלך השירות נותנת לכאורה הסבר שגורמים סביבתיים הקשורים לשירות הם שגרמו לפרוץ המחלה. לאור האמור, קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור וקבע כי עלה בידי המערערת להוכיח את קיומו של הקשר הסיבתי בין המחלה לשירות.

ענ 1150/97 כהן אופיר נ' קצין התגמולים (לא פורסם). ניתן על ידי בית משפט השלום בבאר שבע ביום 26.11.02

המערער, יליד 1977 התגייס לשירות חובה ביום 26/7/95 עם פרופיל רפואי 97 ושירת כלוחם מג"ב. המערער טען כי במסגרת שירותו היה חשוף לתנאי מתח קשים. היחידה בה שירת הייתה ממוקמת ברצועת עזה וכן היה חשוף לתנאים תברואתיים ירודים, תנאים אשר באו לידי ביטוי באכילת הארוחות ליד תעלות ביוב פתוחות ואספקה בלתי סדירה של מגשיות המזון ואוכל קר.

 בחוות הדעת שהוגשה מטעם קצין התגמולים קבע הרופא כי אין כל קשר סיבתי בין המחלה ממנה סובל הנבדק, לבין שירותו- לא קשר של גרימה ולא קשר של החמרה. בחוות הדעת צוין כי מחלה זו שייכת לקבוצת מחלות מעיים דלקתיות כרוניות שסיבתן אינה ידועה וכי למרות מחקרים של עשרות בשנים, לא נמצא מחולל חיידקי או נגיפי, האחראי להתפתחות מחלה זו. הסברה המקובלת על הרופאים העוסקים במחלה זו היא שקיים רקע קונסטיטוציונלי, תורשתי, שאליו מתווספים גורמים אחרים, ותוך שיבוש המערכת החיסונית, מתלקחת המחלה. המערער הגיש חוות דעת לפיה כדי שתהיה התפרצות של מחלות דלקתיות כרוניות של המעי, יש צורך בשילוב של גורמים, כגון: גורמים זיהומיים ואחרים ולמעשה קיימת אינטרקציה בין מצב דחק בו נמצא האדם וירידה בתינגודת הביולוגית.

אין ספק שהמערער היה מצוי עקב השירות הצבאי בתנאי מתח ודחק ואף אין כל ספק שהתנאים הסניטריים במשך השירות היו ירודים. השלשולים שתקפו אותו מהווים מחלה זיהומית חדה וחריפה במעיים שתקפה אותו תוך ועקב השירות הצבאי. אלמלא היה חשוף המערער לתנאי לחץ, דחק ותנאים סניטריים קשים לא הייתה מחלתו מתפרצת כפי שהתפרצה.

בית משפט השלום מצא "קשר סיבתי" בין מחלתו של המערער לבין בעיית הזיהום, בהן היה שרוי המערער במהלך שירותו במג"ב והגם שלמדע הרפואה אין ידיעה ברורה, בדבר הגורם למחלה, שממנה הוא סובל כיום, הרי שיש לראות בתנאים אלה גורמים אפשריים לפגימה זו, בבחינת "מתקבל יותר על הדעת". אשר על כן, קבע כי הפגימה נגרמה בתקופת שירותו ועקב שירותו.

מחלת הכרסת (צליאק)

ע"א 4376/96 גילאון נ' קצין התגמולים, בבית המשפט המחוזי בחיפה, פורסם בתקדין מחוזי כרך 97 (2) תשנ"ז- תשנ"ח- 1987

המערערת גוייסה לצה"ל בפרופיל רפואי 72 בשל סעיף ראיה. זמן קצר לאחר גיוסה, בתקופת הטירונות, החלה לסבול מכאבי בטן ושלשולים תכופים. היא אובחנה כלוקה במחלת הכרסת והחלה בדיאטה דלת גלוטן. לתץביעת המערערת צורפו חוות דעת רפואיות לפיהן המחלה התפרצה עקב השינוי בהרגלי האכילה שגרמו לעליית כמות הגלוטן במזון.

בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורה של המערערת וקבע כי המחלה נגרמה למערערת בעת השירות, אף אם קיננה בגופה קודם לכן. תנאי השירות, מבחינה תזונתית היו הסיבה העיקרית והמכרעת להיזקקות המערערת למזון שגרם לפרוץ המחלה. העובדה שמדובר במחלה תורשתית אינה שוללת ואינה גורעת מההכרה המלאה בכך שהיא נגרמה על ידי השירות, ובלבד שהתפרצה והתהוותה עקב תנאי השירות. אין צורך בהוכחת אירוע חריג העשוי לגרום להתפרצות המחלה ודי בהוכחה כי תנאי השירות הכוללים הם שגרמו להתפרצות המחלה.