קרל פון קלאוזביץ 

איש צבא פרוסי שחי בין השנים (1780-1831) והתפרסם גם כהוגה דעות בתחום הצבאי והמדיני.קרל פיליפ גוטפריד פון קלאוזוביץ (1 ביוני 1780 - 16 בנובמבר 1831). איש-צבא פרוסי, מאבות תורת הלחימה המודרנית.

הוא התגייס תצבא כבר בגיל 12 והשכלתו הרשמית היתה מה שרכש בבית הספר לקצונה,אך הוא הרחיב את השכלתו בכוחות עצמו בעיקר בתחומי ההסטוריה והפילוסופיה. קלאוזביץ נולד בשנת 1780 בבורג ליד מאגדבורג שבפרוסיה. אביו, שהיה איש צבא בעברו, גרם לכך שקלאוזביץ התגייס לצבא בשנת 1792 בגיל 12, כצוער ברג'ימנט חי"ר. כבר בגיל 13 הספיק קלאוזביץ להשתתף במלחמה הראשונה שלו, כנגד צבא צרפת. בשנת ובעקבות זאת התמנה קלאוזביץ ללויטננט (סגן) ובשנים הבאות היה מוצב בערים קטנות ועיירות, שם היה לו זמן פנוי ללימוד עצמי וקריאה, ובזכות זה התקבל בשנת 1801 לאקדמיה הצבאית של ברלין, כאשר המצב הבינלאומי היה רגוע במידה שאפשרה התמסרות ללימודים. הוא למד שם במשך שנתיים ובתום לימודיו הוצב כשלישו של הנסיך אוגוסט מפרוסיה.

את הגותו בנושאים הצבאיים-מדיניים,הכלילו בעשרה כרכים שפורסמו לאחר מותו בהן הוא עוסק הנושא המלחמה מזוית הסטורית וחברתית.

בפרט התפרסמה דעתו כי "המלחמה על כל מרכיביה אינה אלא המשך המדיניות בצורות אחרות".

לכן לדעתו בעת אין לנהל מלחמה עם הסתייגויות ,שהיא בזבוז משאבים וכוח אדם ,ללא הצדקה,אלא אדרבה,יש במלחמה להפעיל כוחות ואמצעים בצורה טוטאלית,כדי שהיא תשיג את מטרתה,אם לא ניתן להשיג אותה מטרה באמצעים אחרים.



לדעותיו בעיקר בדבר "המלחמה הטוטאלית" , שהוא נחשב ל"אביה", היתה השפעה לאחר מותו והיא באה לביטוי בארועים הסטוריים מרכזיים.בשנת 1806 נפל קלאוזביץ בשבי יחד עם המטכ"ל הפרוסי ובילה את זמנו בשווייץ וצרפת. כאשר שב מן השבי נבחר לעזור בשיקום הצבא הפרוסי, והדריך בבית הספר הצבאי הכללי, בו למד אף יורש העצר הפרוסי. בשנת 1812 כאשר נפוליון אילץ את פרוסיה לחבור אליו למתקפה על רוסיה, נאלץ קלאוזביץ מתוך דחף פטריוטי לערוק מן הצבא ולחבור לצבא רוסיה, שם שימש במגוון תפקידי פיקוד. לאחר מפלתו של נפוליון שב לשורות הצבא הפרוסי. בשנת 1818 הועלה לדרגת מיור גנרל ומונה למנהל האקדמיה הצבאית הפרוסית בברלין. תפקיד זה, שהיה תפקיד ניהולי בלבד, אפשר לקלאוזוביץ לבסס את הגותו בנושאים הצבאיים-מדיניים באמצעות ביצוע תחקירים של מלחמות העבר ובחינה של ניסיונו המבצעי. בשנת 1830 התמנה לקצין התותחנים הראשי.

לנין הושפע ממנו בעת שגייס את כל משאבי האומה למען מלחמתו בעד הרעיון הקומוניסטי,וכך גם המנהיג הסיני מאו צה טונג.

כשלונה של ארצות-הברית במלחמת ויטנאם בגלל אי שימוש גורף בכל האמצעים הצבאיים נגד הויטנקונג היווה מעין אישור לצדקת תורתו של קלאוזויץ,תורה שהיא מסוכנת מאד בעידן הגריעיני.

בשנת 1831 קלאוזויץ מונה לראש מטה הארמיה שנשלחה לפולין לדכא מהומות, ובאותה שנה מצא את מותו בהתפרצות מחלת הכולרה.