סוף השנה הגיעה ואיתה הטקס הקבוע של חלוקת התעודות. התעודות גוררות איתן לחץ של הילדים ולחץ גדול יותר מצד ההורים.
מחשבות והרהורים על התעודות ועצות איך להתמודד עם הילדים:
תעודות זה באמת דבר רציני. על כל דבר במערכת החינוך יש אין ספור בדיחות אבל על תעודות... אולי בדיחה אחת. לא מצחיק הנושא...
לפני ההתייחסות לתעודות אני חייבת לציין שהורה שהתעודה מפתיעה אותו ויש שם ציונים או הערות שחדשות בשבילו יכול לרשום לעצמו נכשל... אם אתם לא יודעים מה מצבו של הילד וזקוקים לתעודה או למורה לדיווח אז אתם נכשלתם. הדברים לא אמורים להפתיע אותנו כהורים ולכן לא להכעיס או לאכזב.
אנחנו אמורים להכיר את ילדינו ולדעת פחות או יותר מה ההישגים שלהם במשך השנה וללוות אותם בקשיים..
התעודה היא מעין משוב לילד על ההישגים שלו ובעיני אמורה להיות יותר משוב על ההשקעה .
למה אנחנו- כהורים כל כך מתוחים או נרעשים מהתעודה- כרגיל אנחנו מרגישים שתעודה טובה מעידה עלינו כהורים ולהפך... התעודה היא של הילד ואין קשר בין הורים טובים לתלמידים פחות טובים... אני חושבת שתעודה היא כן אפשרות לפתוח בדיאלוג עם הילדים או להתקרב ולא להתווכח או להעליב או לכעוס.
אז אני מציעה להתחיל בהבנה שהתעודה לא אומרת שום דבר עלינו כהורים ויותר מזה לא אומרת שום דבר על הילד כאדם. היא בסך הכל מודדת הצלחה מסוימת בלימודים או השקעה של תלמיד.
אז איך מתייחסים לתעודה? יש הורים שמבטיחים פרס או עונש על תעודה טובה או רעה.
פרסים או עונשים היא דרך מצוינת להרוס לילד או המוטיבציה הפנימית שלו ללמוד ולדעת. הלמידה מותנת בפרס. אגב שימי לב שמהר מאד הדבר מתהפך ואת שומעת ילדים שמתנים את הלמידה ב"מה תקנה לי?"
אם כבר החלטתם לתת מתנה או פרס- כדאי להדגיש שזה על ההשקעה או על המאמץ במהלך השנה ולא על ציונים. יש הבדל והוא משמעותי.
מאד קל שילד הוא תלמיד טוב אבל גם כאן כדאי להיזהר ולא ליצור סטיגמות שהילד יפחד שהוא יאכזב . הרבה יותר קשה לנו כשהילד שלנו הוא תלמיד גרוע או חלש.
עדין חשוב לדבר עם הילד וגם עם תלמידים טובים. לפעמים דווקא לתלמידים הטובים יש רף ציפיות מאד גבוה מעצמם והם מאוכזבים מכמעט מצוין שניתן להם (מכירים את הילדים שבוכים גם מציון כמו 99... על אלה בדיוק מדובר)
חשוב לברר עם הילד כמה טוב הוא מרגיש עם הציונים ועם ההישגים ומהן הצפיות שלו מעצמו.
חשוב גם להבין אם יש שיפור מהתעודה הקודמת או שנראה לכם שהילד התאמץ.
אז מה לא לעשות-
1. לא להשוות לתעודה של האחים . זו דרך מצוינת להרוס יחסים בין אחים ולעודד קינאה .
2. משפטים כמו אמרתי לך .... מגיע לך כי התעצלת....ידעתי....אם היית עושה מה שאמרתי... אין טעם למשפטים כאלה. אף ילד מלא מרוצה מהתעודה הגרועה שלו והמטרה היא לא להעביר מסר של כישלון אלא לנסות ביחד ליצור תחושת מסוגלות ולעודד את הילד להצלחה. לעזור לו למקד את הקשיים שלו ולהבין מה יכול לעזור לו להשתפר
התעודה ממש לא משהו- מה עושים?
כדאי לנסות ולהבין האם יש קושי אובייקטיבי- באמת הילד מתקשה ולא מצליח. האם יש מקצוע מסוים שקשה לו?אולי כדאי להתייעץ או לאבחן.
חשוב להבין מדוע הילד נכשל- יש מספר סיבות ובכל אחת צריך להתמודד אחרת-
1. אין לילד מוטיבציה
2. קושי אובייקטיבי כמו לקות למידה
3. משהו חיצוני מפריע לו מלהתרכז ולהתמודד עם משימות לימודיות (התעסקות עם בעיה חברתית , קושי בבית וכו)
ודבר אחרון נסו ליצור דיאלוג בלי אשמים. לא כדאי להאשים את המורה או בית הספר או משרד החינוך. גם האשמות של הילד או את עצמכם לא יעזרו. תחשבו על התעודה כעל תחילתו של דיאלוג חדש ומעניין
חופשה נעימה
