דחייה על הסף של עתירת קטינות בנות 13 ו-15 לאזרחות ישראלית מכוח חוק השבות 

בג"ץ 1288/09, סופיה לוקובסקי ואח' נ' משרד הפנים - מינהל האוכלוסין

כבוד השופטת א' פרוקצ'יה, כבוד השופט א' רובינשטיין, כבוד השופט ס' ג'ובראן


16.06.2009

העובדות:
1. העותרות בנות לאב יהודי ואם רוסיה והן שוהות בישראל יחד עם אימן. העותרות עצמן מחזיקות באשרות תייר המוארכות מפעם לפעם, כאשר מועד ההארכה האחרון מסתיים ביום 30.6.2009, ואילו האם שוהה כיום בישראל שלא כדין. אביהן של הקטינות נעלם לפני מספר שנים בטרם הגיען לישראל, אך הוריו מתגוררים כיום בארץ. בא כוח העותרות טוען, כי הקטינות זכאיות לקבל אזרחות ישראלית מכוח סעיף 4א(א) לחוק השבות.

החלטה:
2. הגשת בקשה להענקת תעודת עולה ואזרחות לקטין, יכולה להתבצע רק באמצעות האפוטרופוסים שלו (הורי העותרות) ודווקא כאשר שני ההורים הביעו הסכמתם.
3. מיום קבלת תעודת העולה מכוח חוק השבות מוקנה למחזיק בה באופן אוטומטי אזרחות ישראלית, זאת על פי סעיף 2(ב)(4) לחוק האזרחות. ואולם, ההסדר בסעיף 3(א) לחוק השבות איננו יוצר זכות אינהרנטית לכל יהודי שבא לישראל לקבל תעודת עולה. בעוד התנאי היחיד לקבלת אזרחות היא החזקה בתעודת עולה, התעודות עצמן יוענקו לעותרות רק בהתקיים התנאים שבסעיף 3, קרי לאחר שיוכח בפני המשיב, כי העותרות הן בנות (או נכדות) של יהודי, כי לא זו בלבד שהן שוהות בישראל, אלא שהן גם הביעו את רצונן להשתקע בה וכי לא חל עליהן הסייג האמור בסעיף 3(ב).
4. ההחלטה להתחיל בתהליך ההתאזרחות של העותרות, חייבת להתקבל בידי ההורים ודווקא על דעת שניהם. בהיעדר האב, דרישה זו אינה מתקיימת. העותרות אינן יכולות לפנות למשיב בבקשה להעניק להן תעודת עולה או אזרחות, שלא באמצעות ההורים, הסכמתו של הורה אחד בלבד אינה מספקת.
5. שיתוף הפעולה הנדרש בין ההורים בסעיף 18 לחוק האפוטרופסות, הינו בעל חשיבות רבה בייחוד בשאלה הנדונה בפנינו, בשל ההשלכות של הענקת תעודת עולה לעותרות. עם קבלת תעודות העולה, הופכות העותרות לאזרחיות ישראל. הזיקה שתיווצר בינן לבין מדינת ישראל בעקבות כך, כרוכה לא רק בזכויות שיוענקו להן, כי אם גם במילוי חובות - כגון חובת שמירת האמונים למדינה, חובת השירות בצבא ורבות אחרות - ובאחריות כבדה. הענקת זכות זו צריכות להיעשות לאחר בירור עובדתי ושיקול דעת ראויים ועל כן יש לייחס חשיבות רבה לאחדות הדעים בין ההורים.
6. אין להסיק שבמקרים כגון אלה, בהם עמדת אחד ההורים באשר לעתיד הילדים איננה ידועה, מנוע ההורה האחר מלקבל כל החלטה לגביהם. הפנייה לבית משפט זה מוגשת בטרם הסתיים הליך הבקשה של האם לקבלת אפוטרופסות בלעדית. לפיכך דין העתירה להידחות על הסף.