ע"פ 5083/08, הרב שלמה בניזרי נ' מדינת ישראל
כב' השופטים: א' א' לוי, א' חיות, ח' מלצר
24.06.2009
העובדות:
1. ענייננו בערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניינו של חבר הכנסת ובהמשך השר, הרב שלמה בניזרי. המערער, שימש בשני העשורים שחלפו בתפקידים ציבוריים שונים, שגולת כותרתם מינויו לשר הבריאות ואחר כך לשר העבודה והרווחה, תפקידים בהם כיהן בין השנים 1999 עד 2000 ו-2001 עד 2003 בהתאמה. במישור המשפטי יוחסו לשני המערערים עבירות של קשירת קשר לבצע פשע וקבלת שוחד. לכל אחד מהם יוחסה עבירה נוספת - מרמה והפרת אמונים (לבניזרי), ותיווך לשוחד (לאלבז). בנוסף, יוחס לבניזרי אישום שעניינו שיבוש מהלכי משפט וניסיון להדחה בעדות (האישום השני).
בניזרי הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירת שוחד. בניזרי הורשע גם בעבירה של הפרת אמונים, לאחר שנקבע כי הוא היה נתון במצב של ניגוד עניינים. בית המשפט המחוזי הרשיע את בניזרי אף בעבירה של שיבוש מהלכי משפט. הרב אלבז הורשע בעבירות של קשירת קשר לבצע פשע ותיווך לשוחד.
2. בעקבות הרשעתו נדון בניזרי ל-18 חודשי מאסר, 8 חודשים מאסר על תנאי וקנס בסך 80 אלף ש"ח. בית המשפט הוסיף וקבע כי מעשיו של בניזרי נושאים עמם קלון. הרב אלבז נדון ל-8 חודשי מאסר על תנאי ולקנס בסך 120 אלף ש"ח.
ענייננו בערעור שהוגש ע"י שני הנאשמים על הרשעתם וכן ערעור המדינה כנגד העונש.
החלטה:
1. ביהמ"ש פוסק כי בממצאיו של בית המשפט המחוזי, גם מקום בו הם מתבססים על עדותו של סלע, לא נפלו פגמים או שגיאות, הואיל ונמצא כי הם נתמכים בראיות נוספות ועדותם של עדים שבסוגית מהימנותם לא נתגלה דופי. באשר לפן המשפטי ככל שהוא מתייחס לאישום הראשון, שתיים הן העבירות המרכזיות שיוחסו לבניזרי - לקיחת שוחד לפי סעיף 290 לחוק העונשין, ומרמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק.
2. עבירת השוחד היא עבירת התנהגות, שיסודותיה העובדתיים הם אלה: נוטל השוחד הוא עובד ציבור; המתת שניתן לעובד הציבור הוא מן הסוג אותו ביקש המחוקק לאסור, נטילת המתת היא בעד פעולה הקשורה בתפקידו. לעניין הרכיב האחרון נקבע, כי "לדרישה זו שני היבטים: האחד, מבטא את הצורך בקיום קשר סיבתי בין המתת לבין פעולה הקשורה בתפקידו של עובד הציבור והאחר, מבטא את הידיעה בדבר קיומו של קשר סיבתי כזה". ויוטעם, "אין זה כלל דרוש, שעובד הציבור הוא עצמו יקבל את המתת או הוא עצמו יפיק את טובת ההנאה; די לנו אם המתת ניתנה בשביל הלוקח - הוא עובד הציבור - ודי לנו אם מישהו, שאותו עובד ציבור חפץ ביקרו, הוא הינו זה הנהנה מהשוחד". היסוד הנפשי הנדרש לצורך ביסוס עבירת השוחד הינו מודעות, או לפחות עצימת עיניים, מצד עובד הציבור לכל היסודות העובדתיים שבעבירה, ובכלל זה נדרשת מודעותו לכך שהמתת ניתן בעד עשיית פעולה הקשורה בתפקידו. בדומה לעבירת המרמה והפרת אמונים, מודעותו של עובד הציבור נדרשת לרכיבים העובדתיים של עבירת השוחד, ואין הכוונה למודעות להשלכות המשפטיות של המעשה. עוד נקבע, כי אין הכרח שגם בנותן השוחד תקנן כוונה דומה, היינו, העבירה מושלמת גם אם הצד השני חף מכוונה פלילית, בין שלא היה מודע לכוונת השוחד, ובין שהיה מודע לה אך לא נתן תמורה לטובת ההנאה.
3. משהוכחו יסודותיה העובדתיים של העבירה, על בית-המשפט לשקול אם יש לפנות לחזקת המודעות, וככל שעושה בית-המשפט שימוש בחזקה זו, די בכך שהנאשם יטיל ספק באשר למודעותו לאחד ממרכיבי העבירה, לצורך הפרכתה.
4. ביהמ"ש בוחן את העובדות אשר הוכחו ועליהן מתבססת הרשעתו של בניזרי בעבירה של לקיחת שוחד ומותיר את ההרשעה על כנה.
5. באשר לעבירת מרמה והפרת אמונים - הפן הנורמטיבי - האיסור הפלילי של הפרת אמונים הינו איסור "מסגרת", שתכליתו לאגד קשת רחבה של מקרים אשר בהתרחשותם טמון סיכון לערער את יסודותיו של מינהל תקין, ולפגיעה בתדמיתו בעיני הציבור אותו נועד לשרת. היסוד העובדתי בעבירת מרמה והפרת האמונים, מורכב משלושה: רכיב התנהגותי ("מעשה מרמה או הפרת אמונים"), רכיב נסיבתי ("עובד הציבור העושה במילוי תפקידו"), ורכיב תוצאתי (מעשה "הפוגע בציבור"). לעניין הרכיב ההתנהגותי, "עצם ההימצאות במצב של ניגוד עניינים מקיימת את הרכיב ההתנהגותי שבעבירת המרמה והפרת אמונים". באשר לרכיב הנסיבתי והגדרת "עובד הציבור", פונים אנו לסעיף 34כד לחוק העונשין ולפרשנותו. בנוסף, יש לבחון אם מעשה המרמה או הפרת האמונים בוצע במסגרת תפקידו של עובד הציבור, ולעניין זה נקבע בעבר כי "יש שהתפקיד נושא בחובו חובות וסמכויות, שאינן צמודות לביצוע תפקידים מוגדרים מוגבלים תוך שעות עבודה מוגדרות ובמקום עבודה פלוני, [אך] יש שאופי התפקיד יוצר אחריות, חובות וסמכויות, המשתרעות על פני שטח רחב, אשר, אמנם, מוגבל ומוגדר מבחינת מהות הנושאים, אך אינו מוגבל מבחינת המקום והזמן". ומכאן שכל מקרה יבחן לגופו. המחוקק אף נקט גישה מרחיבה לעניין היקף העבירות אשר יכנסו לגדר הסעיף. לעניין הרכיב השלישי - הוא הרכיב התוצאתי, הטעימה הפסיקה כי אין מדובר בעבירה תוצאתית, אלא זהו רכיב "הנוגע לתכונה מיוחדת של הרכיב ההתנהגותי, דהיינו, שנדרש כי מעשה המירמה או הפרת האמונים יהא, לפי טיבו וטבעו, מעשה הפוגע בציבור". המרכיב הדומיננטי בהקשר זה הינו הפגיעה בציבור, ולעניין זה "די להוכיח כי נגרמה פגיעה בציבור או באמון הציבור במערכת השלטון כדי שיתקיים הרכיב התוצאתי". הפרת אמונים היא עבירה התנהגותית, אשר היסוד הנפשי שלצידה הינו מודעות בפועל לטיב הפיזי של ההתנהגות ולקיום הנסיבות הרלוונטיות. עובד הציבור, ומקל וחומר שר בממשלה, מתמנה לתפקידו לא במטרה שיעשה לביתו ולמקורבים אליו, אלא כדי שיקדיש את ימיו ולילותיו לפעולה לטובת הציבור בכללו. ביהמ"ש מציין על מה ביסס ביהמ"ש את הרשעתו של בניזרי בעבירה לפי סעיף 284 לחוק העונשין וקובע כי גם בהרשעתו של בניזרי בעבירה לפי סעיף 284 לא נפלו פגם או שגגה.
6. שיבוש מהלכי משפט - ביהמ"ש מותיר על כנה גם את העבירה של שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין.
7. כמו כן דוחה ביהמ"ש את הערעור שכנגד אשר הוגש ע"י הרב אלבז באשר להרשעתו.
8. עובדי הציבור מצווים לפעול בניקיון כפיים, בשוויון וללא הפלייה, כאשר לנגד עיניהם ניצב עניינו של הציבור בלבד, שהפקיד בידיהם סמכויות רבות ותקציבים נכבדים מתוך הקופה הכללית. הפסיקה אימצה גישה עונשית מחמירה כנגד עובדי ציבור שחטאו בשחיתות, במטרה לגמול להם על כישלונם, ובעיקר כדי להרתיע את הרבים. המייחד מקרה זה הוא, כאמור, היותו של אחד המערערים - בניזרי - שר בממשלת ישראל.
9. כב' השופט מציין כי צר לו על בניזרי. על הרב שהרביץ תורה באחרים, אולם הוא עצמו לא הקפיד למלא אחר האיסור ליטול שוחד. צר לביהמ"ש על האדם בניזרי, בעל משפחה, שבהרשעתו וענישתו כרוך סבל רב גם לבני משפחתו שלא חטאו. מול כל אלה ניצבת התופעה של שחיתות גוברת בחברה הישראלית, תופעה שלא פסחה גם על מוסדות השלטון, והשלמה עמה כמוה כהשלמה עם הסתאבות ואובדן מוחלט של האמון במינהל הציבורי. לא די עוד במלל ודברי כיבושין, והגיעה העת לעשות מעשה, על ידי הצגתו של תג מחיר גבוה מזה שהיה נהוג בעבר לצידן של העבירות בתחום זה. ביהמ"ש איננו סבור כי בעונש אותו גזר בית המשפט המחוזי יש כדי לענות על אותה מטרה, ועל כן יש להחמיר בעונשו של בניזרי.
10. ביהמ"ש דוחה את הערעורים ומקבל את ערעור המדינה, במובן זה שתקופת המאסר בפועל בה ישא בניזרי תעמוד על 4 (ארבע) שנים, והקנס בו חויב הרב אלבז יעמוד על 250,000 ש"ח או שנת מאסר תמורתו. יתר רכיביו של גזר הדין - יעמדו בעינם.
כב' השופטים: א' א' לוי, א' חיות, ח' מלצר
24.06.2009
העובדות:
1. ענייננו בערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניינו של חבר הכנסת ובהמשך השר, הרב שלמה בניזרי. המערער, שימש בשני העשורים שחלפו בתפקידים ציבוריים שונים, שגולת כותרתם מינויו לשר הבריאות ואחר כך לשר העבודה והרווחה, תפקידים בהם כיהן בין השנים 1999 עד 2000 ו-2001 עד 2003 בהתאמה. במישור המשפטי יוחסו לשני המערערים עבירות של קשירת קשר לבצע פשע וקבלת שוחד. לכל אחד מהם יוחסה עבירה נוספת - מרמה והפרת אמונים (לבניזרי), ותיווך לשוחד (לאלבז). בנוסף, יוחס לבניזרי אישום שעניינו שיבוש מהלכי משפט וניסיון להדחה בעדות (האישום השני).
בניזרי הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירת שוחד. בניזרי הורשע גם בעבירה של הפרת אמונים, לאחר שנקבע כי הוא היה נתון במצב של ניגוד עניינים. בית המשפט המחוזי הרשיע את בניזרי אף בעבירה של שיבוש מהלכי משפט. הרב אלבז הורשע בעבירות של קשירת קשר לבצע פשע ותיווך לשוחד.
2. בעקבות הרשעתו נדון בניזרי ל-18 חודשי מאסר, 8 חודשים מאסר על תנאי וקנס בסך 80 אלף ש"ח. בית המשפט הוסיף וקבע כי מעשיו של בניזרי נושאים עמם קלון. הרב אלבז נדון ל-8 חודשי מאסר על תנאי ולקנס בסך 120 אלף ש"ח.
ענייננו בערעור שהוגש ע"י שני הנאשמים על הרשעתם וכן ערעור המדינה כנגד העונש.
החלטה:
1. ביהמ"ש פוסק כי בממצאיו של בית המשפט המחוזי, גם מקום בו הם מתבססים על עדותו של סלע, לא נפלו פגמים או שגיאות, הואיל ונמצא כי הם נתמכים בראיות נוספות ועדותם של עדים שבסוגית מהימנותם לא נתגלה דופי. באשר לפן המשפטי ככל שהוא מתייחס לאישום הראשון, שתיים הן העבירות המרכזיות שיוחסו לבניזרי - לקיחת שוחד לפי סעיף 290 לחוק העונשין, ומרמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק.
2. עבירת השוחד היא עבירת התנהגות, שיסודותיה העובדתיים הם אלה: נוטל השוחד הוא עובד ציבור; המתת שניתן לעובד הציבור הוא מן הסוג אותו ביקש המחוקק לאסור, נטילת המתת היא בעד פעולה הקשורה בתפקידו. לעניין הרכיב האחרון נקבע, כי "לדרישה זו שני היבטים: האחד, מבטא את הצורך בקיום קשר סיבתי בין המתת לבין פעולה הקשורה בתפקידו של עובד הציבור והאחר, מבטא את הידיעה בדבר קיומו של קשר סיבתי כזה". ויוטעם, "אין זה כלל דרוש, שעובד הציבור הוא עצמו יקבל את המתת או הוא עצמו יפיק את טובת ההנאה; די לנו אם המתת ניתנה בשביל הלוקח - הוא עובד הציבור - ודי לנו אם מישהו, שאותו עובד ציבור חפץ ביקרו, הוא הינו זה הנהנה מהשוחד". היסוד הנפשי הנדרש לצורך ביסוס עבירת השוחד הינו מודעות, או לפחות עצימת עיניים, מצד עובד הציבור לכל היסודות העובדתיים שבעבירה, ובכלל זה נדרשת מודעותו לכך שהמתת ניתן בעד עשיית פעולה הקשורה בתפקידו. בדומה לעבירת המרמה והפרת אמונים, מודעותו של עובד הציבור נדרשת לרכיבים העובדתיים של עבירת השוחד, ואין הכוונה למודעות להשלכות המשפטיות של המעשה. עוד נקבע, כי אין הכרח שגם בנותן השוחד תקנן כוונה דומה, היינו, העבירה מושלמת גם אם הצד השני חף מכוונה פלילית, בין שלא היה מודע לכוונת השוחד, ובין שהיה מודע לה אך לא נתן תמורה לטובת ההנאה.
3. משהוכחו יסודותיה העובדתיים של העבירה, על בית-המשפט לשקול אם יש לפנות לחזקת המודעות, וככל שעושה בית-המשפט שימוש בחזקה זו, די בכך שהנאשם יטיל ספק באשר למודעותו לאחד ממרכיבי העבירה, לצורך הפרכתה.
4. ביהמ"ש בוחן את העובדות אשר הוכחו ועליהן מתבססת הרשעתו של בניזרי בעבירה של לקיחת שוחד ומותיר את ההרשעה על כנה.
5. באשר לעבירת מרמה והפרת אמונים - הפן הנורמטיבי - האיסור הפלילי של הפרת אמונים הינו איסור "מסגרת", שתכליתו לאגד קשת רחבה של מקרים אשר בהתרחשותם טמון סיכון לערער את יסודותיו של מינהל תקין, ולפגיעה בתדמיתו בעיני הציבור אותו נועד לשרת. היסוד העובדתי בעבירת מרמה והפרת האמונים, מורכב משלושה: רכיב התנהגותי ("מעשה מרמה או הפרת אמונים"), רכיב נסיבתי ("עובד הציבור העושה במילוי תפקידו"), ורכיב תוצאתי (מעשה "הפוגע בציבור"). לעניין הרכיב ההתנהגותי, "עצם ההימצאות במצב של ניגוד עניינים מקיימת את הרכיב ההתנהגותי שבעבירת המרמה והפרת אמונים". באשר לרכיב הנסיבתי והגדרת "עובד הציבור", פונים אנו לסעיף 34כד לחוק העונשין ולפרשנותו. בנוסף, יש לבחון אם מעשה המרמה או הפרת האמונים בוצע במסגרת תפקידו של עובד הציבור, ולעניין זה נקבע בעבר כי "יש שהתפקיד נושא בחובו חובות וסמכויות, שאינן צמודות לביצוע תפקידים מוגדרים מוגבלים תוך שעות עבודה מוגדרות ובמקום עבודה פלוני, [אך] יש שאופי התפקיד יוצר אחריות, חובות וסמכויות, המשתרעות על פני שטח רחב, אשר, אמנם, מוגבל ומוגדר מבחינת מהות הנושאים, אך אינו מוגבל מבחינת המקום והזמן". ומכאן שכל מקרה יבחן לגופו. המחוקק אף נקט גישה מרחיבה לעניין היקף העבירות אשר יכנסו לגדר הסעיף. לעניין הרכיב השלישי - הוא הרכיב התוצאתי, הטעימה הפסיקה כי אין מדובר בעבירה תוצאתית, אלא זהו רכיב "הנוגע לתכונה מיוחדת של הרכיב ההתנהגותי, דהיינו, שנדרש כי מעשה המירמה או הפרת האמונים יהא, לפי טיבו וטבעו, מעשה הפוגע בציבור". המרכיב הדומיננטי בהקשר זה הינו הפגיעה בציבור, ולעניין זה "די להוכיח כי נגרמה פגיעה בציבור או באמון הציבור במערכת השלטון כדי שיתקיים הרכיב התוצאתי". הפרת אמונים היא עבירה התנהגותית, אשר היסוד הנפשי שלצידה הינו מודעות בפועל לטיב הפיזי של ההתנהגות ולקיום הנסיבות הרלוונטיות. עובד הציבור, ומקל וחומר שר בממשלה, מתמנה לתפקידו לא במטרה שיעשה לביתו ולמקורבים אליו, אלא כדי שיקדיש את ימיו ולילותיו לפעולה לטובת הציבור בכללו. ביהמ"ש מציין על מה ביסס ביהמ"ש את הרשעתו של בניזרי בעבירה לפי סעיף 284 לחוק העונשין וקובע כי גם בהרשעתו של בניזרי בעבירה לפי סעיף 284 לא נפלו פגם או שגגה.
6. שיבוש מהלכי משפט - ביהמ"ש מותיר על כנה גם את העבירה של שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין.
7. כמו כן דוחה ביהמ"ש את הערעור שכנגד אשר הוגש ע"י הרב אלבז באשר להרשעתו.
8. עובדי הציבור מצווים לפעול בניקיון כפיים, בשוויון וללא הפלייה, כאשר לנגד עיניהם ניצב עניינו של הציבור בלבד, שהפקיד בידיהם סמכויות רבות ותקציבים נכבדים מתוך הקופה הכללית. הפסיקה אימצה גישה עונשית מחמירה כנגד עובדי ציבור שחטאו בשחיתות, במטרה לגמול להם על כישלונם, ובעיקר כדי להרתיע את הרבים. המייחד מקרה זה הוא, כאמור, היותו של אחד המערערים - בניזרי - שר בממשלת ישראל.
9. כב' השופט מציין כי צר לו על בניזרי. על הרב שהרביץ תורה באחרים, אולם הוא עצמו לא הקפיד למלא אחר האיסור ליטול שוחד. צר לביהמ"ש על האדם בניזרי, בעל משפחה, שבהרשעתו וענישתו כרוך סבל רב גם לבני משפחתו שלא חטאו. מול כל אלה ניצבת התופעה של שחיתות גוברת בחברה הישראלית, תופעה שלא פסחה גם על מוסדות השלטון, והשלמה עמה כמוה כהשלמה עם הסתאבות ואובדן מוחלט של האמון במינהל הציבורי. לא די עוד במלל ודברי כיבושין, והגיעה העת לעשות מעשה, על ידי הצגתו של תג מחיר גבוה מזה שהיה נהוג בעבר לצידן של העבירות בתחום זה. ביהמ"ש איננו סבור כי בעונש אותו גזר בית המשפט המחוזי יש כדי לענות על אותה מטרה, ועל כן יש להחמיר בעונשו של בניזרי.
10. ביהמ"ש דוחה את הערעורים ומקבל את ערעור המדינה, במובן זה שתקופת המאסר בפועל בה ישא בניזרי תעמוד על 4 (ארבע) שנים, והקנס בו חויב הרב אלבז יעמוד על 250,000 ש"ח או שנת מאסר תמורתו. יתר רכיביו של גזר הדין - יעמדו בעינם.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
