רקע הסטורי של שוק מטבע חוץ העולמי 

שוק המט"ח - איך הכל התחיל

את המסחר העתידי בסחורות התחילו האיכרים בשלהי המאה ה-16. עקב אספקת תבואה לא סדירה, האיכרים מצאו את עצמם בחוסר וודאות תמידית ונאלצו להתמודד עם סביבה עסקית לא יציבה: בעונת הסתיו נמצאה בשוק חיטה בשפע (ובמחירי הפסד לאכרים), בעוד שבתקופות אחרות הביא החוסר בחיטה לעליית מחירים.

האיכרים מצאו פתרון איך לייצב את השוק על ידי מסחר בחוזים עתידיים על הסחורות והנכסים כשהעסקאות הנפוצות היו עסקאות חיטה, קפה, קקאו ומוצרים חקלאיים אחרים.

האפשרות לבצע מסחר בחוזים עתידיים הקטינה את הסיכונים להם היו חשופים המשתתפים השונים במסחר: האיכר ידע מראש מה המחיר שיקבל עבור הסחורה שלו, והצרכנים בשוק קיבלו אספקה קבועה, במחיר ידוע מראש.

טכניקת המסחר השתכללה עם הזמן, ובשנת 1848 הוקמה מועצת המסחר בשיקגו, בורסה שבה נסחרו חוזים עתידיים. הסדרת תנאים ברורים לעסקאות הביאה לכך שבשוק החלו לסחור גם ספקולנטים, ולא רק חקלאים או אנשי עסקים בעלי צורך עסקי ממשי.

הספקולנטים הוסיפו לשוק נפח מסחר ונזילות. מטרתם הייתה לקנות את הסחורה בזול בימים של עודף היצע, ולמכור ביוקר בעיתות מחסור. השוק העתידי צמח מתוך הצורך להקטין סיכונים עבור העסקים, שנבעו משינויים במחירי סחורות או במחירי נכסים אחרים.

בהמשך, התרחב המסחר בחוזים עתידיים וכלל נכסים נוספים, וביניהם השוק הגדול ביותר בעולם כיום; שוק המט"ח.

עם הזמן, החליף את המסחר בנכס עצמו המסחר בהפרשי המחיר של הנכס הרלוונטי ושוק המט"ח הפך להיות שוק אטרקטיבי במיוחד, המרתק סוחרים רבים בעולם, כששוק הסחורות הוא זה שהתווה את הדרך ואיפשר לשוק המטבעות להתפתח ולהתקיים באופן שבו הוא פועל היום.