האור והחשיכה ברשת - כנס אשנב 

האור והחשיכה ברשת - כנס אשנב


ב23 ביוני, עמותת אשנב לשימוש נבון באינטרנט, קיימה את הכנס שנושאו: "לחם ושעשועים באינטרנט". כ 200 איש הגיעו לכנס להנצחת זכרו של ערן אדרת ז"ל.
את הכנס פתח יו"ר העמותה, מר ברוך הינוך, בתודה לנותני החסות ולמשתתפים בכנס ובהדגשת פעילות העמותה ליצירת קהילת אינטרנט אחראית, לא בדרך של כפייה, אלא בהסכמה, לפעול על פי חוקים ואתיקה בלי לפגוע בזולת.

ד"ר אבשלום אדרת, שייסד את העמותה, לאחר שבנו ערן התאבד בסיועם והדרכתם של אנשים שמייצגים את החשכה באינטרנט, אמר: "אני שחוויתי את מורא הרשת באופן שאין גרוע ממנו מאמין שצריך חופש ברשת, אך לא אנרכיה". הוא ציין שבנו בהתאבדותו, הפסיד את כל היופי שבעולם המופלא הווירטואלי כפי שהתפתח היום. יחד עם ההתפתחות הטכנולוגית, גדלות הסכנות. לכן יש לפעול על מנת לצמצמן. "חשוב לפצח את קשר השתיקה, לפעול ולהפיץ את הבשורה של הורדת האלימות בעולם בכלל ובמרחב הווירטואלי בפרט".

כבוד השופטת בדימוס דליה דורנר דברה על חופש הביטוי גם ברשת: "חופש הביטוי הוא תנאי הכרחי לקיומו של ההליך הדמוקרטי ולשמירתן של זכויות האדם האחרות. עם זאת, ככל זכות, הזכות לחופש הביטוי אינה מוחלטת". היקף זכות הביטוי, לדבריה, נגזר מהאיזון בינה לבין ערכים אחרים, אשר לחברה יש אינטרס להגן עליהם. הפרסום באינטרנט כפוף למגבלות המקובלות על כל דבר, אמרה ובחנה את גבולות חופש הביטוי ואכיפתם, ביחוד ככל שמדובר באיסורים פליליים ואכיפתם על הפרסום באינטרנט.

השופטת בדימוס דליה דורנר הסבירה את ההבדל בין עשיית מעשה פשע מבלי לעשותו, שנעשה בשידול, כמו במקרה של ערן אדרת ז"ל, לדוגמא, שהסבירו לו את הדרך היעילה ביותר להתאבד, לבין דיבור לכשעצמו, שגם אם יש בו העלבה, עדיין הוא בחינת דיבור, גם אם פורסם באינטרנט. היא הביאה דוגמא מעצמה, שהשליכו ביצים על מכוניתה. היא רואה בזה מימוש של חופש הביטוי.

בנושא חופש הדיבור, אמרה שהיא אינה זכות מוחלטת וחלה גם על פרסום דברים באינטרנט, לא רק על דברים שבקונצנזוס, אלא גם על הבעת דעות מרגיזות ופוגעות, ובלבד שיהיו דיבור לשמו, לא שידול למעשים פליליים. "חופש הדיבור עצמו אינו מוחלט ועלול להתנגש עם ערכים אחרים בחברה. על מנת למנוע אותו, צריכה להיות הסתברות בוודאות קרובה שהדיבור יפגע באופן מיידי וממשי".

בין הדוגמאות מבית המשפט העליון שהביאה כבוד השופטת בדימוס: הקרנת הסרט ג'נין ג'נין בבימויו של מוחמד בכרי, שלא נאסרה הקרנתו בכלל, אלא רק הקרנתו המסחרית.
הדוגמא השניה של ההיתר שניתן לערוץ פלייבוי לפעול תוך הגבלות מסוימות, בעוד האינטרנט מלא בערוצים פורנוגרפיים. הדוגמא השלישית שהביאה היא ספרו של אל"מ(מיל.) מייק אלדר, שדן בפרשת היעלמות הצוללת דקר ופרשיות נוספות בחיל הים, שנפסל. המחבר טען שחלקים מהספר כבר פורסמו באינטרנט. כך, לדבריה, הפרסום ברשת שימש כקנה מידה לפרסום עתידי.
בסיכום אמרה: "לרשת יש תפוצה עצומה ומהירה, אין לה גבולות וגם לא מרכזייה. היא משמשת להפצת מידע, אולם המידע הזה יכול לפגוע... הרשת תרמה לחופש הביטוי והלימוד, אך גם יצרה בעיות שבסיכום הכללי הן פחות חמורות מאשר התועלת שבמכשיר מדהים זה".

הדובר האחרון במושב זה היה מר יהודה משי זהב, ראש ארגון זק"א(זיהוי קרבנות אסון), שציין את הבעיות של ההתייחסות בעולם החרדי למיחשוב ולאינטרנט. הוא ציין שקיימים לבטים בעולם החרדי בקשר לאינטרנט, שלמרות האיסורים, טרם הוכרעו. המגבלות התרבותיות והדתיות מונעות את החדירה של האינטרנט לעולם החרדי. המצב הוא של דואליות: מצד אחד איסור גורף של הרבנים על החזקת מחשב בבית. מצד שני סרטים "כשרים" המיועדים למגזר, קבלו הכשר רבני ונמכרים בצורה חוקית בכעשרת אלפים עותקים, בנוסף לעותקים פיראטיים. משי זהב אמר בציניות, אז מי קונה אותם אם אין במגזר מחשבים וטלוויזיות?. לדבריו יש גם החלפת סרטים בסתר.

הוא הסביר ש"העולם החרדי נמצא בבעייה כיצד להתמודד עם עולם האינטרנט". גם אם אין לאנשים מחשב בבית, יש באפשרותם ללכת לבתי קפה אינטרנט. הוא סיכם שאם הרבנים לא יתנו דעתם לאפשרות להחזיק מחשב בבית, זו עלולה להיות גזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה.

כאן הסתיים המושב המרכזי של הכנס, יצאנו להפסקת קפה וכיבוד קל ולמושבים המקבילים, איש איש למושב שבחר.



בני ישראלי הוא חבר הנהלה בעמותת אשנב- אנשים למען שימוש נבון באינטרנט.
www.eshnav.org.il