אימון לבריאות - והמרפא מה עם בריאותו ? 

מורה בבית ספר מאמנים לבריאות נפגשה עם המאסטר שלה, ושאלה אותה שאלה:
"ברור לי שיש קשר חזק מאוד בין הפן הנפשי / תודעתי / רגשי לבין הפן הפיזי. אני אפילו מלמדת זאת בבית הספר בקורס מאמנים שלנו. ובכל זאת ישנו עניין מוזר שעדיין לא הצלחתי להגיע לפתרונו גם לא דרך אימון אישי- אולי את תוכלי לעזור?"
המאסטר חייכה ונתנה לה רשות לשאול את השאלה.
"מורים רוחניים רבים", פתחה המורה "אשר לימדו את התלמידים שלהם בקורס מאמנים, כיצד לחיות באורח חיים בריא ונכון לגוף ולנפש ואף יישמו זאת על עצמם,והיו כאלו שהתאמנו בעצמם אימונים אישיים מתו בגיל מאוד צעיר כתוצאה ממחלות. הכיצד דבר זה יכול להיות? הרי הסתירה מצלצלת פה בבירור..."

לאחר שתיקה קצרה, ענתה לה המאסטר בשקילות רבה:

"שאלתך מאוד מורכבת ונכונה. בעיניי, כל תשובה שאנסה לתת לך, תהיה שטחית ובעלת אופי חשיבתי סטטיסטי, כשסטטיסטיקה היא עובדתית הכללה. בשל היותה הכללה הרי שהיא שיפוטית. אך למרות כל הבעייתיות שבדבר, אנסה להיות חפה משיפוטיות ומרדידות עד כמה שאוכל. בהנחה שיש יעוד, והוא חרוט בשיעוריו העיקריים של האדם," המשיכה המאסטר, "ובהנחה שמחשבות ואמונות האדם הן אילו שבוראות את גורלו ואת בריאותו, אענה לך את תשובתי לפי בסיס ההנחות האלה. ידוע, כי מורים רוחניים גדולים, ממציאי שיטות למיניהן הגיעו אל השיעור האישי שלהם, מתוך הקושי.הם עברו וקיבלו הדרכה אל הידע הקוסמי, אל יעוד חייהם בעקבות התמודדותם עם החולי קושי.
תסכימי איתי, כי לולא היו נאלצים להתמודד עם החולי והקושי, מעולם לא היו מחפשים פתרון".
"מסכימה במאת האחוזים" השיבה המורה.
"אז את גם תסכימי איתי שמי שלא נתקל במסלול חייו בבעיה , מעולם לא חיפש לה פתרון. שהרי אתה לא מעסיק את עצמך בפתרון לבעיה שאיננה קיימת, או שהיא אינה מפריעה לך.
הדבר נכון עוד יותר כשמדובר במסע רוחני וביעוד, שהוא גם ארוך מאוד וגם מלווה בתעתועי חשיבה גוף ונפש. יעוד תמיד יבוא מתוך התמודדות עם הקושי.
איך זה מתקשר לשאלתך?..
מאמני הבריאות, מורים רוחניים, אנשים שבשבילם אימון רוחני ויעוד הם אינם מקצוע או דרך פרנסה, אלא דרך חיים--הם אלה שיחוו על גופם כל עליית מדרגה (התחברות לרמות גבוהות יותר במסלול הספיראלה האישית שלהם), וכמובן, שהם אלה שיחוו על גופם כל ירידת מדרגה ( טשטוש ההתחברות, יציאה מהתדר, ממסלול הצמיחה של הספיראלה האישית שלהם), וירגישו כל שינוי קטן בחיים שלהם.
אם כך , ברור שעליית אגו, התשה עצמית, עודף נתינה, (כל אלו שעורים נורמטיביים למנהיגים) וכדומה, עשויים להוביל את המאמן הדגול ביותר , או המורה הרוחני הדגול ביותר , אל עבר החולי והקושי.
על מנת שיישאר בריא הוא חייב להמשיך ולהיות תלמיד, תלמיד ממושמע למורהו. תלמיד הבא תמיד עם כוס ריקה אל הבוקר הבא...כלומר להמשיך להתאמן וללמוד בקורס מאמני בריאות.
להיות גם מאסטר, גם מנהיג וגם תלמיד שאינו יודע דבר באותו רגע... זוהי המשימה שתשאיר אותם בריאים!
כך, שהם עודם תלמידים של החיים. תלמידיהם שלהם, בקורס המאמנים ישתמשו בשיטה שלהם, יקחו מהם דוגמא, ויהיו אף יותר בריאים מהם.
זה פשוט עניין של נתוני פתיחה טובים יותר.

אם מאסטר, זן או קבליסט גדול נשאר בריא עד ליום מותו בגיל מופלג, הרי זה אומר שהצליח לחיות מעבר לגלגל המזלות, זה אומר שהוא הצליח לחיות מעבר לשיעורי חייו, הוא התמודד איתם באימונים האישיים ובעזרת פיצוח הקוד המגנטי שלו.
הוא גם היה מורה-מאמן רוחני גדול, והוא גם נשאר לכל אורך הדרך תלמיד מסור, ממושמע למורהו ובעיקר אדם המסור ללחישות נשמתו.

ובמילים יותר פשוטות ומתומצתות;
אותם מורים גדולים ודגולים, קיבלו על עצמם קשיים ומחלות, לא בגלל שלא ידעו לחיות נכון, אלא בגלל שהם היו פתוחים ללמוד את השיעור שלהם, ולקבל על עצמם את הקשיים המתבטאים בצורה זו או אחרת, ללמוד מהם ולהמשיך הלאה בחייהם.הם היו תלמידים לכל אורך הדרך."
לעומתם, אלו שמתו בגיל צעיר, או סבלו ממחלה שלא נרפאה לפני מותם או לאורך זמן, נפלו בדרך לתוך השיעור של אגו או אחר ולא פיצחו את השיעור ואת הקוד המגנטי שלהם. לא חייו מעבר לגלגל המזלות שלהם ולכן, את המחלה הכתובה בקוד המגנטי הם חוו עד תומה ומתו ממנה.

כך סיימה את דבריה המאסטר בטון רגוע ושלו, בעודה משאירה את המורה לאימון וניווט התודעה לבריאות רוחני ואותנו, עם חומר בריא למחשבה.