"נתקל אתה בייצור אדם ומייד אתה עושה את ההבחנה הראשונה -
הגבר הוא, אם אישה?" (ז. פרוייד)
כל התיאוריות הקלאסיות הדנות בהתפתחות האדם מדברות על הבדלים בין המינים - (בהם: הבדלים פיזיולוגיים, ביולוגיים, פונקציונליים וחברתיים) תוך בחינת הייחודי לכל מין ובהתייחס לשלבי התפתחות האדם.
יש הטוענים שהמגבלות המיניות וההבדלים המגדריים בין נשים לבין גברים הם תוצר תרבותי של מבנה חברתי המושרש בהיררכיה חברתית ויש הטוענים שהם תוצאת הביולוגיה של האדם וטבועים בנו מלידה.
למרות שההבדלים האנטומיים והפיזיולוגיים בין נשים לבין גברים אינם מוטלים בספק, החוקרים חלוקים בדבר מידת השפעתם על האישיות. בהכללה ניתן לומר כי חוקרים רבים סבורים כי ההבדלים בין המינים טמונים בשילוב גורמים ביולוגים וסביבתיים גם יחד. הבדלים אלו הנם פועל יוצא של ההיבט התוך-אישי של התפתחות האדם, של התייחסות חברתית-תרבותית ושל קיומה של מערכת ציפיות חברתיות שונה מכל מין.
מחקרים שונים שבחנו את הזהות המינית מראים כי החל מרגע הלידה מתקיימת התייחסות נבדלת לבנים ולבנות, ובהשפעת הסביבה עורכים ההורים הבחנה ברורה ביניהם, מחנכים אותם אחרת ומציבים בפניהם מערכת ציפיות שונה.
בראייה פמיניסטית של המגדר, כמוסד חברתי, מתקיים אי שוויון מוטה מגדר. כלומר - קיימת התייחסות המקבעת את עליונותם החברתית של גברים ומפחיתה בערכן של נשים. מצב זה נוצר כתוצאה היסטוריה חברתית ארוכת שנים שקיבעה תפקידים חברתיים לבני שני המינים. עולה מכך כי מגדר אינו תוצר של מין, מערכת רבייה, פיזיולוגיה, אנטומיה, הורמונים, או נטיות גנטיות, אלא שקטגורית-מין הופכת לסטטוס-מגדרי באמצעות שם, לבוש, ושימוש בסממני מגדר אחרים, ומין הוא רק אחד המרכיבים במגדר (בהם: מין, זהות-מגדר, הולדה ונישואין מוטי מגדר). המגדר נוצר ומתקיים באמצעות תהליכים חברתיים שניתן לזהותם, ומובנה באופן מכוון ותכליתי למבנה החברתי ולזהויות הפרטניות. הסדר החברתי המוכר לנו בחברות מערביות מושתת עדיין על אותו בסיס של אי שוויון הנובע מהבדלי גזע, מוצא אתני, מעמד ומגדר.
התנסויותינו אכן, מוכתבות לעיתים מזומנות על ידי העובדה הבסיסית שיש לנו גוף גברי או נשי. יש שהביקורת הפמיניסטית מציינת כי אפילו כל טיפול זוגי או משפחתי היה בעבר מוטה-מגדר לטובת הגבר באמצעות התעלמות מהבדלי הכוח בין המינים.
בחברות מערביות רווחו שני סוגי מגדר: "גבר" ו"אישה". בחברות מסוימות נמצאה התייחסות לשלשה סוגים: גברים, נשים ו"נשים זכריות" - שהנם זכרים ביולוגיים המתלבשים ועובדים כנשים. בחברות אפריקניות ואינדיאניות התייחסו גם לסטטוס מגדרי: "אישה בעלת לב גבר". זוהי נקבה ביולוגית העובדת, נישאת וממלאת תפקידי הורות כגבר. הסטטוס החברתי של נשים אלה הנו של "גברים נקביים" .
בחברה המערבית, טרנאסווסטיטים ומנותחי-מין הם המקבילה הקרובה ביותר לחילופי מגדר אולם הם אינם ממוסדים כמגדר שלישי.
ניתן להסיק מהאמור לעיל כי מגדר הנו דבר נלמד מאחר וניתן לפרוץ את גבולות המגדר שאדם מצו בו באמצעות לבוש, תסרוקת, והתנהגות - שהנם נלמדים ונרכשים.
ד"ר דניה קידר
עו"ס קלינית
.Ph.D בעבודה סוציאלית ולימודי מגדר.
התמחתה במחקר ובטיפול בנשים המצויות בקשיי-זוגיות, בהליכי פירוד וגירושין או לאחריהם.
כל הזכויות שמורות למחברת © 2009
