ההתפתחות הטכנולוגית האדירה של שני העשורים האחרונים, במיוחד בתחומי התקשורת והמידע, הביאו את הקהילה העסקית/כלכלית הגלובלית לפתחן של הזדמנויות עסקיות חדשות לחלוטין לעשיית רווחים. במקרים רבים מאוד קיים צורך לפתיחתן ותפעולן של חברות בבעלות מלאה או חלקית במדינות זרות על מנת לנצל את אותן הזדמנויות.
קיימים מגוון שיקולים אשר יובילו חברה חדשה להתאגד כחברת offshore (חברה זרה) ולא כחברה ישראלית:
שיקולי מס
שאלת המיסוי מהווה נדבך משמעותי ביותר בכל הקשור לפתיחת חברות בחו"ל ולעיתים מהווה את השיקול העיקרי ואפילו היחיד לטובת ביצוע המהלך. רבות דובר בעיתונות הכלכלית על מקלטי המס השונים והדרכים המתוחכמות של אנשי העסקים הישראלים להקטנת חבות המס אולם נושא תכנון המס מורכב ומעניין הרבה יותר ואינו מוגבל רק למספר מצומצם של מדינות.
הנושא כמובן מחייב בדיקה מקיפה וחוות-דעת מומחה על-מנת לעמוד בדרישות חוקי המיסוי של מדינת ישראל (או כל מדינה בה יושבים בעלי החברה ומנהליה).
שיקולים מסחריים
בנוסף, ופעמים רבות במקביל לנושא המיסוי, קיימות סיבות מסחריות רבות לצורך בפתיחת חברה בחו"ל:
סחר עם מדינות ערב ידידותיות: חברות ישראליות אינן יכולות לבצע קשרי מסחר ישירים עם מדינות ערב שאין להן קשרים דיפלומטיים רשמיים עם מדינת ישראל - בעיקר בשל לחצים המופעלים על העמיתים הערביים. אולם מוצרים ושירותים ישראלים רבים מוצאים את דרכם אל מדינות אלו מבלי שהסוחרים מאותן מדינות יסבלו מחשיפה. אחת השיטות לביצוע מסחר זה הוא דרך חברות זרות בבעלות ישראלית מלאה או חלקית.
דרישות רגולטור מקומי: מדינות רבות אינן מאפשרות לאזרחים זרים לבצע פעילות בתחומן ללא שותף מקומי ו/או חברה מקומית, מדינות רבות מתנות בעלות במקרקעין ברכישתו על ידי חברה מקומית ועוד. בנוסף, במקרים רבים הרגולציה על פעילותה של חברה מקומית מקלה יותר מזו המוטלת על חברות זרות.
הקמת חברה מקומית ייתן מענה למגבלות הרגולטיביות ויקל על ביצוע פעילות קיימת.
דרישות שוק מקומי: במדינות מסוימות, כמו לדוגמא בשוק האמריקני, קיים יתרון אמיתי לכך שחברה/מוצר/שירות ייתפסו כחברה מקומית ולא כחברה בינלאומית מתוך שיקולים פטריוטים. הניסיון מלמד כי חברות ישראליות שנכשלו בחדירה לשוק האמריקאי, הצליחו לעשות זאת לאחר שנרשמו כחברה מקומית אף שבעליהן ומנהליהן המשיכו להתגורר בישראל.
נורמות וכללי שוק: שווקים מסוימים מנוהלים וממורכזים סביב מדינות יעד ספציפיות, בדרך כלל כפועל יוצא של רגולציה מחמירה במדינות המוצא של החברות מול רגולציה מקלה במדינת ההתאגדות. לעתים מגבלות הקיימות במדינת האם של היזם אינן, אינן קיימות במדינות אחרות ורישום חברה זרה יאפשר קיום משפטי תקין של הפעילות העסקית.
הורדת עלויות ייצור/שילוח: עלויות הייצור בישראל גבוהות ביחס למדינות רבות בעולם המתפתח כמו סין, הודו וברזיל וביחס למדינות רבות במזרח אירופה. לחברה יצרנית שלה מכירות בהיקף גבוה לשוק האירופי לדוגמא, יהיה זה הגיוני לפתוח חברה מקומית בשוק שבו עלות העבודה נמוכה יותר, כמו פולין, ובכך להוריד את עלויות הייצור. בנוסף, הקרבה הגיאוגרפית לשאר מדינות אירופה תוריד את עלויות השילוח.
מימון מבנקים מקומיים: בנקים מקומיים במדינות בהן פעילים אנשי עסקים ישראלים עלולים להתנות מימונן של עסקאות בביצוע העסקה על ידי חברה מקומית. חששם של גופי המימון מהיגררות להתדיינות משפטית בחו"ל וקיומה הפיסי של חברה בקרבה גיאוגרפית, כמו גם לעיתים קיומם של חוקים מקומיים בהיבט זה, יחייבו את הקמתה של חברה מקומית מתוך צרכי מימון עסקאות/פרוייקטים.
שיקולים נוספים: קיימות מספר סיבות נוספות להקמתן של חברות זרות בבעלות ישראלית כמו הצורך בשמירה על דיסקרטיות באחזקת נכסים (הן מסיבות עסקיות והן מסיבות אישיות), מניעת הגעתם של נושים לנכסים (מוחשיים ופיננסיים) בעת פירוק, פושטי רגל מקומיים שאינם יכולים לפתוח חברות מקומיות והאצת העברתם של כספים בעסקאות סחר בינלאומיות תוך הימנעות מסבך בירוקרטי.
קיימים מגוון שיקולים אשר יובילו חברה חדשה להתאגד כחברת offshore (חברה זרה) ולא כחברה ישראלית:
שיקולי מס
שאלת המיסוי מהווה נדבך משמעותי ביותר בכל הקשור לפתיחת חברות בחו"ל ולעיתים מהווה את השיקול העיקרי ואפילו היחיד לטובת ביצוע המהלך. רבות דובר בעיתונות הכלכלית על מקלטי המס השונים והדרכים המתוחכמות של אנשי העסקים הישראלים להקטנת חבות המס אולם נושא תכנון המס מורכב ומעניין הרבה יותר ואינו מוגבל רק למספר מצומצם של מדינות.
הנושא כמובן מחייב בדיקה מקיפה וחוות-דעת מומחה על-מנת לעמוד בדרישות חוקי המיסוי של מדינת ישראל (או כל מדינה בה יושבים בעלי החברה ומנהליה).
שיקולים מסחריים
בנוסף, ופעמים רבות במקביל לנושא המיסוי, קיימות סיבות מסחריות רבות לצורך בפתיחת חברה בחו"ל:
סחר עם מדינות ערב ידידותיות: חברות ישראליות אינן יכולות לבצע קשרי מסחר ישירים עם מדינות ערב שאין להן קשרים דיפלומטיים רשמיים עם מדינת ישראל - בעיקר בשל לחצים המופעלים על העמיתים הערביים. אולם מוצרים ושירותים ישראלים רבים מוצאים את דרכם אל מדינות אלו מבלי שהסוחרים מאותן מדינות יסבלו מחשיפה. אחת השיטות לביצוע מסחר זה הוא דרך חברות זרות בבעלות ישראלית מלאה או חלקית.
דרישות רגולטור מקומי: מדינות רבות אינן מאפשרות לאזרחים זרים לבצע פעילות בתחומן ללא שותף מקומי ו/או חברה מקומית, מדינות רבות מתנות בעלות במקרקעין ברכישתו על ידי חברה מקומית ועוד. בנוסף, במקרים רבים הרגולציה על פעילותה של חברה מקומית מקלה יותר מזו המוטלת על חברות זרות.
הקמת חברה מקומית ייתן מענה למגבלות הרגולטיביות ויקל על ביצוע פעילות קיימת.
דרישות שוק מקומי: במדינות מסוימות, כמו לדוגמא בשוק האמריקני, קיים יתרון אמיתי לכך שחברה/מוצר/שירות ייתפסו כחברה מקומית ולא כחברה בינלאומית מתוך שיקולים פטריוטים. הניסיון מלמד כי חברות ישראליות שנכשלו בחדירה לשוק האמריקאי, הצליחו לעשות זאת לאחר שנרשמו כחברה מקומית אף שבעליהן ומנהליהן המשיכו להתגורר בישראל.
נורמות וכללי שוק: שווקים מסוימים מנוהלים וממורכזים סביב מדינות יעד ספציפיות, בדרך כלל כפועל יוצא של רגולציה מחמירה במדינות המוצא של החברות מול רגולציה מקלה במדינת ההתאגדות. לעתים מגבלות הקיימות במדינת האם של היזם אינן, אינן קיימות במדינות אחרות ורישום חברה זרה יאפשר קיום משפטי תקין של הפעילות העסקית.
הורדת עלויות ייצור/שילוח: עלויות הייצור בישראל גבוהות ביחס למדינות רבות בעולם המתפתח כמו סין, הודו וברזיל וביחס למדינות רבות במזרח אירופה. לחברה יצרנית שלה מכירות בהיקף גבוה לשוק האירופי לדוגמא, יהיה זה הגיוני לפתוח חברה מקומית בשוק שבו עלות העבודה נמוכה יותר, כמו פולין, ובכך להוריד את עלויות הייצור. בנוסף, הקרבה הגיאוגרפית לשאר מדינות אירופה תוריד את עלויות השילוח.
מימון מבנקים מקומיים: בנקים מקומיים במדינות בהן פעילים אנשי עסקים ישראלים עלולים להתנות מימונן של עסקאות בביצוע העסקה על ידי חברה מקומית. חששם של גופי המימון מהיגררות להתדיינות משפטית בחו"ל וקיומה הפיסי של חברה בקרבה גיאוגרפית, כמו גם לעיתים קיומם של חוקים מקומיים בהיבט זה, יחייבו את הקמתה של חברה מקומית מתוך צרכי מימון עסקאות/פרוייקטים.
שיקולים נוספים: קיימות מספר סיבות נוספות להקמתן של חברות זרות בבעלות ישראלית כמו הצורך בשמירה על דיסקרטיות באחזקת נכסים (הן מסיבות עסקיות והן מסיבות אישיות), מניעת הגעתם של נושים לנכסים (מוחשיים ופיננסיים) בעת פירוק, פושטי רגל מקומיים שאינם יכולים לפתוח חברות מקומיות והאצת העברתם של כספים בעסקאות סחר בינלאומיות תוך הימנעות מסבך בירוקרטי.
*הכותב הינו עידו הנדל, מנכ"ל חברת אטלס פתרונות אופשור בע"מ המתמחה בהקמת חברות בחו"ל http://www.atlas-os.com
