האם אני והצד השני מתקשרים כילדים, כהורים או כבוגרים? לבנות תקשורת חכמה 

האם אני והצד השני מתקשרים כילדים, כהורים או כבוגרים? לבנות תקשורת חכמה/ מאת נירית סלמון

ביקשת מבן זוגך לעשות עבורך דבר מה, והוא שכח. מה היית אומרת לו? "אוף, למה שכחת?" או "אתה אף פעם לא עושה בשבילי כלום!" או "זה מאוד חשוב לי, אז אולי תוכל לעשות זאת עכשיו?!". שלוש אמירות אילו מבטאות שלושה מצבי אגו הקיימים בכל אחד מאיתנו: אגו הילד, אגו ההורה ואגו הבוגר (בהתאמה). בין אם האדם הוא יוזם השיח ובין אם הוא המגיב בשיח, הוא מתקשר מתוך אחד ממצבי אגו אילו. רעיון זה עומד בבסיסו של מודל תקשורת הנקרא מודל TA.

תקשורת: מודל TA (ניתוח עסקאות-Transactional Analysis)

מודל TA הוא תאוריה מתוך הפסיכולוגיה המודרנית אשר פותחה ע"י פסיכולוג בשם אריק ברן (1910-1970) בשנות החמישים, וממשיכים לפתחה עד היום. התאוריה עוסקת בקשרים בין אנשים ולא משנה באיזו סביבה או תפקיד. היא מיושמת בתחומים רבים: בתחום הקליני, טיפולי, התפתחות הפרט, האישיות, החברתיות וגם בתחום העסקי של ניהול וארגון.

תקשורת מילולית פנים מול פנים היא הבסיס במערכת יחסים. אדם אחד מדבר (גירוי), ואז השני משיב (תגובה). למעשה, מתרחשת עסקת חליפין של מסרים הדדיים. על פי ברן, כל אדם מתקשר מתוך אחד משלושה מצבי אגו הקיימים בו: אגו הורה, אגו בוגר ואגו ילד. מודל TA מעודד את האדם לנתח את אותה עסקת חליפין של מסרים הדדים: לזהות מתוך איזה אגו הוא עצמו מתקשר, לזהות מתוך איזה אגו מתקשר האדם שמולו, ולהמיר את מצב האגו הנתון במצב האגו אשר יביא לתקשורת חכמה ויעילה. המודל מציע גם רמזים, שעשויים לסייע לנו בזיהוי מצב האגו בו אנו ושותפינו לתקשורת משוחחים.


כיצד נזהה תקשורת מתוך אגו ההורה?
תקשורת מתוך אגו ההורה מבטאת את אותם קולות פנימיים שהוטמעו בנו עוד מילדותינו על ידי מבוגרים שונים. קולות של סמכות, המבטאים גישה של "אני מבין ויודע הכל", "כולם תלויים בי". גישה מאוד אגוצנטרית וצנטרליסטית. אמירותיו של האדם מתמקדות במה חייב להיות, מה האחר צריך/חייב לעשות ואיך לעשות.
אמירותיו של האדם עשירות במילים שיפוטיות, ניסוחים מתנשאים, צווים, כללים ואיסורים: "אל תשכח", "אל תשקר", "אל תתעצל", "אל תתרברב". האדם משתמש בביטויים רבים של הכללות: "אתה תמיד...", "אתה אף פעם לא...", "אולי פעם אחת כן תעשה...", "בשום פנים ואופן לא...". האדם מציב תנאים: "אם תעשה... אז לא תקבל..."- מזכיר קבלת עונש, לא?
אין ספק שאמירות אילו הן כרעל לכל מערכת יחסים, במיוחד במערכות יחסים זוגיות. אמירות שכאלו אינן מאפשרות מרחב לתגובה אצל הצד השני מלבד התגוננות, מתקפה חזרה, או נתק. אדם המתקשר מתוך מצב של אגו הורה משדר בשפת הגוף והבעת פניו כעס, חוסר סבלנות. הוא עלול לנופף אצבע מאשימה, נראה מתנשא.


כיצד נזהה תקשורת מתוך אגו הילד?
כאשר אגו הילד שולט באדם, אירועים מעוררים בו תגובות ורגשות ילדותיים. הוא רואה, שומע וחווה את העולם כילד. הוא עלול לאבד את הריאליות והרציונליות, ונשלט ע"י כעס או ייאוש. אמירותיו ילדותיות: "לא אכפת לי", "אוי לא", "לא עוד פעם", "לא אני", "למה דווקא אני?". אמירותיו מבטאות טוטליות כגון: "אף פעם לא מצליח לי", "זה היום הכי גרוע בחיים שלי", "אני שונא...". התבטאויותיו עשירות בשבחים ומילים שנועדו להרשים: "אני/שלי יותר גדול, הכי גדול, הכי טוב". האדם נשלט על ידי דחפים, מתקשה להתאפק, ולדחות סיפוקים, רוצה כאן ועכשיו במיידי: "אבל אני רוצה!", " הלואי...", "אוף, לא רוצה!". שפת גופו והבעות פניו מאוד רגשיות: ביטויים מוחצנים של עצבות, עלבון, ייאוש, עונג, צחוק, התקפות זעם. עושה פרצופים, מגלגל עיניו, מושך בכתפיו, עוטה פנים חמוצות, מתפתל, מצחקק, מדבר תוך כיסוי פיו בידו, מצביע כדי לדבר, מתגרה ומקניט. קולו מתבכיין.


כיצד נזהה תקשורת מתוך אגו הבוגר?
תקשורת מתוך אגו בוגר היא תקשורת אסרטיבית, כנה ורלוונטית. תקשורת, המבטאת את היכולת לחשוב ולבחור פעולה בהתאם לנסיבות. אגו הבוגר מתחיל להיווצר מגיל 10 חודשים. הוא זה ששולט באגו הילד ואגו ההורה שבנו. זהו החלק שמתמרן בין רגשות וצרכים של האדם עצמו לבין רגשות וצרכים של האחר. אדם המתקשר מתוך אגו בוגר מרבה לשאול שאלות, אמירותיו מנומקות. האדם מתבטא בצורה לא נחרצת, ומשתמש בביטויים כמו, קרוב לודאי, יתכן, אני סבור, אני מבין, נראה לי, אני מאמין, לדעתי. פיזית, נראה האדם קשוב, מתעניין, ישיר, אינו נראה מאיים בשפת גופו וגם לא מאוים.

זיהוי מצב האגו ממנו מתקשרים הוא דרך שימת לב לשפה בה משתמשים אך גם שימת לב שמעבר למילים. רק 7% מהמסר התקשורתי מועבר דרך השפה, 38% מהמשמעות מועברת בפארא- לינגוויסטיקה (איך המילים נאמרות?) ו- 55% ממשמעות המסר טמונה בשפת הגוף והבעות הפנים.

איך שומרים על תקשורת יעילה?
לרב, מצבו הרגשי של האדם קובע מתוך איזה אגו יתקשר. באותה סיטואציה תקשורתית, יכול האדם לעבור ממצב אגו אחד למצב אגו אחר. מודל TA מנחה את האדם לנתח את אותה סיטואציה תקשורתית. בשלב הראשון לזהות את מצב האגו שלו ושל שותפו לתקשורת, ובשלב השני להמירו באגו הבוגר. מערכת יחסים בריאה מתנהלת בין אגו בוגר לאגו בוגר. גם אם יש ציפייה שהאדם יתנהג כהורה לילדיו, ולפעמים אף כהורה לבן זוגו או לחברו, הציפייה היא שיתנהג כהורה בוגר, משמע הורה תומך (אגו בוגר), ולא כאותו הורה ביקורתי (אגו הורה).

חשוב לזהות ברגישות את מצב האגו של הזולת, ולענות לו מתוך אגו משלים. לעיתים, אדם המתקשר ממצב אגו ילד, מבטא בעצם תחושה של "אני רגיל להיות לא בסדר" כי הוא חווה רבות צווים ומסרים שמשדרים "אתה לא בסדר", ולכן רוב הזמן נמצא במצב מגננה. נכון יהיה לענות לו ממצב של הורה אך הורה בוגר- תומך! לא לתקשר באגו של הורה מעניש או הורה שיפוטי.

יש אנשים שמשיגים תוצאות הכי טוב באמצעות דיקטטורה (מודל ההורה) או באמצעות התקפות הזעם (אגו הילד). זכורים לי מספר מקרים מתוך עבודתי כאודיולוגית בבית חולים ציבורי בהם קיבלתי פניות ממזכירת המחלקה, האח או רופא א.א.ג לקבל לבדיקה קודם את האדם שצעק והתפרע בחוץ. נראה כי אין זה הוגן שהאנשים שהגיעו ראשונים, וחיכו בסבלנות נאלצו לחכות אף זמן ממושך יותר לתורם. אולם, כדי לשמור על הסדר, הביטחון ושלוות החולים הממתינים והצוות נראה נכון יותר לשלח את הגורמים האלימים. האם אותם מתפרעים זכו? אולי בטווח הקצר, זכו להמנע מהמתנה מייגעת לתורם, אך בטווח הארוך, כשמנהלים מערכות יחסים מתמשכות, אין ספק כי יפסידו. לכן, ההמלצה לנהל תקשורת מתוך אגו הבוגר בהחלט עומדת בעינה.

ניתוח מצבי אגו מאפשר לאדם להבין יותר טוב מה בעצם קורה. מאפשר לאדם בחירה. האדם בוחר באיזה מצב אגו להיות, ולמעשה הוא בוחר מה לשדר לסביבתו. ניתוח זה מאפשר לאדם להוציא את הטוב ביותר מכל מצב תקשורת ולפתח מערכות יחסים טובות יותר.