מדוע ההישגים נמוכים? 

במשך שנים רבות היו הישגי החינוך הדתי נמוכים. נכון אומנם שהיו לנו בוגרים מצוינים,בעלי הישגים ואיכויות נפלאים, אך במבחן התוצאות
נלקחים בחשבון כל רבדי האוכלוסייה. חלק ניכר מהציבור בחינוך הדתי כלל אחוז גבוה של משפחות ממצב סוציו-אקונומי נמוך ולכן,
כך נראו התוצאות. במהלך השנים למדנו עיקרון חינוכי ראוי- "אפקט פיגמליון"- נבואה המגשימה את עצמה.
כאשר מובילי החינוך הדתי החלו להאמין ביכולתם שלהם ובאמונתם כי הם מסוגלים להנחיל תורה ולהאדירה מתוך ידע והישגים או אז חל מהפך מדהים.
אף כי האוכלוסייה לא השתנתה, שינוי זה בגישה גרם לכך שההישגים פרחו להם מעלה מעלה, מעל ומעבר לכל ציבור אחר בארץ.
הישגים אלה, כמו כל הישג אחר זקפו קומתו של הילד, הקנו לו ביטחון עצמי גבוה להגיע ולקלוט עוד ועוד.
מניסיוננו למדנו שמנהל מצוין מגיע לרמה נפלאה עם אוכלוסייה מאזורי מצוקה משום שהצלחתו נובעת מיסוד חינוכי אדיר- חוויות של הצלחה.
ככל שהילד חווה כל הזמן הצלחה, רוחו טובה עליו, הוא קונה חוכמה ומצליח ואז הוא ערוך ומוכן להתאמץ למאמץ שכלי.
רוחו האיתנה של הילד וההצלחה זוקפות קומתו ומחדירות בו רצון ומוטיבציה להתגבר על כל בעיה.
ציבור תלמידים הישגי זה לרוב אינו אלים, התנהגותו למופת. וזאת על שום מה? משום שהוא חש כי מוריו משתדלים להקנות לו ידע רוצים וחפצים בהצלחתו-
גורמים המשפיעים על רצונו לעסוק בהצלחות.
ההישגים הם הגורמים הדומיננטיים בהצלחה החינוכית. תלמיד המבין את פסוקי התורה, הקולט היטב מה קשה לרש"י, המפנים מתמטיקה, פיזיקה ומדעים,
ילד המתפלל ומברך ומבין את התפילה, מבין פירושו של "בחמלה רבה אמונתך..מה טובו אוהליך יעקב" הוא התלמיד המוצלח אותו עיצבנו.
נוח יותר להוסיף אהבת תורה ויראת שמיים לאדם הישגי. התלמיד החש כי מערכת החינוך זוקפת קומתו ומאפשרת לו להגיע להישגים, ערוך ומוכן להקשיב לכל
דרך חינוכית ערכית וחברתית. תלמיד כזה הוא כלי קיבול המוכן נפשית, שכלית וגופנית לקיים את "ואהבת את ה' אלוקיך..ואהבת לרעך כמוך" וכמו כן,
הוא מפגין בעוצמה עזרה הדדית, הוראת עמיתים, נתינה וסיוע לכל חבר.
כמובן שערכי תורה נעלים הם. ברור לנו, שיראת שמיים, ואהבת התורה הם חשובים מאוד, אך עלינו להקנות ערכים אלה לדמויות חיות, נושמות, חשות ושכלתניות.
הילד יהא ערוך ומוכן לקלוט כל ערך אם הדעת תהא גדושה בחוכמה ובדברי טעם.
למדנו במסכת שקלים, כי פניהם של החכמים:רבי יונה ורבי אבהו היו אדומים, הם נראו נפלא- פניהם העידו עליהם, כי הם מאושרים וכל זאת למה?
מלימוד,מחוכמה! הגמרא מצטטת את החכם מכל אדם- בקוהלת- "חוכמת אדם תאיר פניו". כלומר, להקניית חוכמה ודעת ישנה חשיבות כמטרה, כיעד שהרי
הרמב"ם אף הוא מתייחס לשכלתנות כשיא החשיבות.
אולם, להישגים יש גם חשיבות ככלי כאשר הקונה חוכמה פניו מאירים וזורחים לרכישתה.
החוכמה מקנה לתלמיד אוירה של מוכנות להתמודדות עם רעיונות חדשים. תלמיד המקבל חוכמה ממוריו חש שהוא מוכן להקשיב וליישם כל ערך תורני, יהודי וערכי.
העומדים בראש מערכת החינוך המה כולם בעלי תואר שני ושלישי, חלקם רבנים שלמדנו שנים רבות תורה: ציבור מלא הישגים אשר למד תלמוד והבין מה שלמד
וכמו כן הגיע להישגים גבוהים במבחנים קשים מאוד כדי לרכוש השכלה תורנית, כדאי לקבל תעודת רב בישראל.
כשם שציבור זה הבין, שצריך ללמוד, ללמוד ולהשכיל . צריך להיות הישגי -כדי לעמוד בראש מערכת, על ציבור זה להוביל מערכת חינוכית ארצית
מתוך אותה תחושת עצמית למצות יכולת. כפי שנאמר "חנוך לנער על פי דרכו" הכוונה היא כי כדי לחנך לערכים ולצידם להישגים, צריך למצוא הכלים המתאימים לכל ילד.
עלינו כמערכת חינוכית מוטלת מלוא האחריות להישגיות התלמידים עפ"י דרכם.
שנים רבות התמסרתי לחינוך ילדי ישראל. תמיד, האמנתי ביכולתי שלי, כשליחו של הקב"ה, ובכישורי המנהיגות החינוכית-של מפקחים, מנהלים ומורים.
החדרתי במנהיגות החינוכית את מילת המפתח בהצלחה- אחריות. כולנו נשאנו באחריות להצלחתם של התלמידים. התוצאות היו מדהימות.
אוכלוסיית התלמידים שהגיעה בעבר להישגים של 60% בערך בבחינות הבגרות זכו כעבור מספר שנים ל-80 אחוזי הצלחה.
האוכלוסייה לא השתנתה מדוע אם כך הייתה נסיקה בהישגים?
ההנחיות מלמעלה היו ברורות, עוצמתיות ואיתנות וכך העפלנו לראש ההר. חשוב לי לציין, כי שילבנו שני עקרונות חינוכיים, שסייעו לנו להגיע להישגים הנהדרים (אגב
גם במבחני המי"צב היו הישגינו הטובים בארץ) :טיפחנו לעומק ובנחישות את החינוך החברתי, כפי שכונה על ידנו "חיי חברה", האמנו כי ילד החיי בעולם חברתי הינו חביב, נחמד
ומחייך באושר. חברת הילדים היא התשתית בה רוצה הילד לחיות בנועם, "כיף לי עם חברים" זוהי אמירה השגורה בפיו של כל ילד.
חברת ילדים הוגנת נעימה ואיכותית מהווה בסיס לבניין החינוכי המפואר בעיצוב הלימודי וההישגי. כמו כן, למדנו באופן חד משמעי, כי המשפיעים הגדולים ביותר
על הילדים הם החברים,
על כן פיתחנו מנהיגות נוער, שתוביל להישגים חברתיים, ערכיים, תרבותיים, תורנים ולימודיים.
עסקנו רבות במאפייני האינטליגנציה הרגשית- אמפתיה, סובלנות, הקשבה, כבוד, יחס ואהבה ופיתחנו כלים כיצד לפתח נקודות החוזק של כל תלמיד.
המאפיינים החשובים של חינוך אנושי וטוב סייעו לנו בשיפור מתמיד של ההישגים. נקטנו רבות בהקניית דיאלוג ובתהליך לשיפור החוכמה באמצעות שאילת שאלות.
הבסיס האיתן של אהבת אדם, של אהבת אדם, רוגע ושלווה בבית הספר היו הכלים המהותיים, שסייעו לתלמידים לטפס על כל הר אף כי יש מכשולים בדרך.
כל מנהל וכל מורה ידעו, כי אחריות מוטלת עליהם להוביל כל תלמיד בהתאם לכוחו ולהביא את החלשים לבנוניות ולהמריא עם הטובים למצוינות.

דגלנו בהרחבת איכותו של ביה"ס כמוסד, המקנה הישגים וערכים , ידע ועיצוב התנהגות, השכלה וחינוך הולם. בביקורי הרבים בשנים האחרונות בבתי ספר, אני נדהם מהמנהלים , המשדרים המסר " מלמעלה" - הגלום באמירה- "מבית ספר לבית חינוך". דהיינו, נעזוב את ההישגים שביה"ס הישן דגל בהם ונעבור "רק" לבית חינוך. הייתכן, שזוהי הסיבה העיקרית ואולי היחידה להישגים הנמוכים של החינוך הדתי? אילו האמירה הייתה "בית ספר ובית חינוך - שניהם ילכו יחד" הרי המסר של ההישגים היה נותר על כנו ואולי אז לא הייתה חלה ההתדרדרות. עלינו להחדיר בהקדם לכל המנהלים והמורים וכן למפקחים , כי אנו נושאים על שכמינו את האחריות להישגים ולהצלחה. יש למצוא כל דרך כדי להחזיר עטרה ליושנה ולהוביל בראש זקוף את ההישגים לרמה הגבוהה.

אסור לנו לגדל דור בעל הישגים נמוכים . החינוך הדתי המשלב תורה עם דרך ארץ חייב להיות נושא הדגל ההישגי בעמנו. ההישגים הם שיובילונו ביתר שאת לחיי חברה ולבית חינוך איכותיים. עלינו להיות הטובים ביותר. עלינו ללמוד מעברו של עמנו, שהרי התורה שבע"פ כולה בנויה על דברי חכמים איכותיים ומצוינים בהישגים התורניים אך גם בעלי ידע נרחב במתמטיקה, אסטרונומיה, פיזיקה, רפואה ומדעים. הם הנחילו לנו 2700 דפי גמרא מרתקים. בהביטי בארון הספרים היהודי הגדוש בעולמה האדיר של התורה רואה אני כי הספרים נכתבו על ידי מיטב המוחות... הספרות התורנית היא הישגית , כך הייתה וכך תהא לעולם. כדי שמסורת זו של הישגיות תמשיך , כדי שעוד ועוד ספרים מעולים יוסיפו נדבך בארון הספרים שלנו, עלינו להוביל את ילדינו להישגים ועוד הישגים .... ועוד הישגים.