בחירת מנהיגות - כיצד? 

בס"ד
בחירת מנהיגות - כיצד?

ד"ר יחיאל שרמן

מדוע הקדימה התורה בתיאור המנהיגות את אנשי חיל לפני יראי אלוקים, והלוא ראשית חכמה יראת ה'?. הרמב"ן מגדיר את המושג אנשי חיל - זריז, חכם וישר, המנהיג צריך להיות מחונן בסגולות נפשיות בכל שלב המחשבה וביצועה, מחשבה, דיבור ומעשה שיהיו מוטמעים אצלו, שיהא זריז במחשבה, חכם בדיבורו וישר במעשיו - כלי ביצוע כאלה מהווים את היסוד להיות מנהיג בישראל.
השילוב הנפלא של זריזות, חריצות, נחישות, עוצמה, העזה יחד עם חכמה היא מתכון להצלחה, תכונת הזריזות אף אם היא מצויינת אם אין בה חכמה היא עלולה להחריב עולמות. הזריזות מנצחת כאשר היא צמודה לחכמה, תכונה נבונה המריצה תחומים רבים בהגיון ביושר ובניתוח נבון יביא למצויינות.
החיים הם קרב אחד גדול, גם במקרים ירודים, מצבי רוח נמוכים חייבים לשנס מותניים ולא להתיאש.
מסופר על דוד המלך שהתנהגותו בשעה שעסק בתורה היתה נינוחה, רגועה מעדן עצמו כתולעת, אך בשעה שיצא למלחמה היה מקשה עצמו כעץ. עדינות נפשית אצילות, רוך לב במועד הנכון, בלימוד, מעדן עצמו במלכות שתהא דעתו מיושבת עליו. אך בשעה שיצא למלחמה פעלו בו תכונות שונות, עקשנות, קשיחות לב, גבורה נפשית, כל תכונה היה מנצל דוד בשעת הצורך, לשתי התכונות נודעת חשיבות אם מנצלים אותן במקומן המתאים.
נאמר במכילתא פרשת שלח, על הים נראה הקב"ה כגבור - ה' איש מלחמה, בסיני - בקבלת תורה שם נראה כזקן מלא רוך ועדינות ואדיבות.
כך דרכו של הקב"ה ועלינו ללמוד ממנו את השילוב הנבון בין שתי התכונות השונות גבורה שבמלכות ומלכות שבגבורה.
כאשר מדובר בעניני חכמה, הדרכה, מוסר, הוא עדין ואציל רוח, טוב לב, אך כשמדובר במלחמה על משמרת הקודש, על ענייני חינוך, על דברים יסודיים לעם ישראל, הוא קשה כעץ ומסוגל לנהל מלחמה בהפעילו כל כוחותיו הנפשיים להצליח במלחמה. כי הן נובעות מגבורה שבמלכות.
למנהיג בישראל צריכות להיות 2 סגולות נוספות חשובות:
שיהיה בעל רמה מוסרית גבוהה, בהתנהגות, אורח חיים, בעל שיג ושיח, נינוחות, כאשר הוא מהווה דוגמא - ממנו לומדים.
עליו להיות בעל זיכרון, עליו לזכור כי הוא נשלח מטעם הציבור למען הציבור, עליו להתאמץ כמיטב יכולתו כדי לשמור על האינטרסים של מונהגיו. המנהיג צריך להיות מחונן בשכל וטקט.
עליו לראות את עצמו ויחד עם זאת את זולתו. חז"ל קראו למנהיגים אמיתיים "עיני העדה", כי העין רואה גם את עצמו וגם את האחרים. המנהיג שאינו רואה את שני התחומים - אותו ואת זולתו יש בו מום.
שמשון הלך אחר עיניו, לא ניצל כל ראייתו לטובת הציבור, לכן נקרו הפלשתים את עיניו. משה נתבקש למנות את יהושע - "איש אשר רוח בו", עם גישה נפשית, עם עינים בהירות, ראיה מאירה שיכול ללכת ולהתמודד עם כל אחד ואחד, איש בעל כוח מוסרי. הפוך מאנשי סדום שדאגו רק לעצמם לכן כתוב בפרקי אבות: "שלי שלי ושלך שלך זו מידה בינונית" זו מידת סדום אין התחשבות באחר. לאדם - המנהיג צריך שיהיו עיניים טובות ומאירות.
המנהיג חייב לעגן עשייתו והשפעתו בתחום האמת, האמת צריכה גם להקיש על התהליכים והשינויים שעליו לעבור, כמובן שהעשיה צריכה להיות רלוונטית לאותו דור אך היא חייבת להיות מלווה ביושר וצדק, מוסר ואמת. זה המצפן של המנהיג בעשיתו הנובעת משכלו. הליכותיו חייבות להיות עטופות בתכונות אלו והן הרמזור הירוק בכל התקדמות ובכיבוש כל יעד.
התהליך בו נוהג המנהיג חייב להיות בשלבים הנכונים ללא דילוגים. ביציאתם של בני ישראל ממצרים, בהפיכתם מעבדות לחרות בתהליך הגאולה היו 4 שלבים: והוצאתי, והצלתי, וגאלתי ורק אחר כך ולקחתי שהוא היעד והייעוד התכלית לכל. האמונה במנהיג ובדרכו היא יעד מרכזי.
הרש"ר הירש (שמות ו' ז') מציין כי המנהיג קים למען חברת העם, ליצירת חברה מאוחדת שתמצא את תכלית ייעודם "חייכם החברתיים יהיו מודרכים על פי חכמתו"
לבניית חברה הוגנת יעילה ויצירתית צריך מנהיג חכם שיוביל בכיוונים נכונים וישרים ללא שחיתות וללא עוולות. ככל שהמנהיג ישקיע בבניית העם מבחינה חברתית, כך הם יאמינו בו ויקיימו אורחות חייהם על פיו, אומנות הדיבור, הרטוריקה, השכנוע, הם צורך חיוני למנהיג כדי להשפיע ולהבהיר מעשיו וכל תהליכי השינוי המתבקשים להתחולל בחברה מתוקנת ויצירתית.
על כן - משה בפרשת וארא חושש להנהיג בגלל "כבד פה וכבד לשון" כח הדיבור הוא מנגנון חשוב כדי לרכוש את לב המאזין, לקרבו אל התוכן, כפי שחכמים מציינים כי הדיבור הוא צינור המחשבה.
מתכון נוסף חשוב ועקרוני להצלחה הוא תחושת "השליחות" ככל שהמנהיג יחוש בליבו יתנהג בהתאם ליעד העיקרי לשם אותה "שליחות" הרי העשיה תלווה בעומק חשיבתי ובמוטיבציה אדירה להצלחה.
אנו לומדים פרק מנהיגות חשוב ועקרוני ממשה, עליו נאמר "כי זה משה האיש" המנהיג אף כי הוא העומד בראש מורם מכולם , עליו להמשיך להיות איש, אדם.
משה שלנו המנהיג הדגול היה אדם, נשאר אדם ולעולם יישאר אדם. חשוב לדעת להכיר ייחוסו של אדם מנהיג, כדי לנטוע בכולם האמת ההחלטית שגם המנהיג הינו אדם - כך היו הוריו והורי הוריו. אדם - בשר ודם. אף כי אדם הנבחר למנהיג, אדם שיעמוד בראש מערכת, אדם שיהא ראוי ומשובח להיות שליח. במדרש תנחומא יתרו, נאמר "לא יבחר אלא מי שבגר בכוחות עצמו עד היותו ראוי להבחר", היינו ייחוס לא די בו, יש צורך לעמול קשה כדי לפתח אופיו של מנהיג, על האדם לעמול קשה כדי לטפח אישיותו המנהיגותית.בשמות ב', יא יב) אומר הרש"ר הירש כי לפי היהדות העומד בראש - המנהיג לא יהא הפתי, החלוש והתלוי באחרים, אלא גיבור חכם ועשיר, בריא בגופו ברוחו במעמדו החברתי.
בגופו - שלא יהא חולני כדי שיהיו בו הכוחות להנהיג מתוך בריאות גופא.
ברוחו - שילמד, ישכיל ויהיה נבון והחלטי בשיקולי הדעת ובהחלטותיו.
מעמדו החברתי - חייב להיות איתן ובלתי תלוי באחרים, שהרי התלות משנה העשיה.
המנהיג: שיהא גיבור, אמיץ, נחוש, זקוף קומה, משרה ביטחון עצמי ודוגמא אישית המדרבנת ומוסיפה רצון ומוטיבציה לאחרים.
שיהא חכם - שילמד כל חייו, תורה ודרך ארץ, תורה ומדע, כדי שכל החלטותיו תהיינה חכמות, יצירתיות ומתאימות לדור זה.
שיהא עשיר - כדי למנוע תלות באחרים, בעשירים, בבעלי ההון, שהרי רק אדם בלתי תלוי יוכל להבין טוב יותר בני האדם ולהעריך מצבם.ממקורותינו אנו לומדים תכונותיהם של מנהיגים ודרך בחירתם - תחומים הרלוונטיים עד היום.