ערעור על החלטת הממונה על השכר, לפיה יבוטל עדכון הצמדת שכרם של המערערים לשכר עובדי משרד מבקר המדינה 

ע"ע 233/07, אוליאל אברהם ו-15 אחרים נ' מדינת ישראל- הממונה על השכר ואח'

כב' הנשיא סטיב אדלר, כב' השופט יגאל פליטמן, כב' השופטת נילי ארד


12.02.2009

העובדות:
1. החל מחודש 4/81 מיושם דירוג הביקורת שנקבע במשרד מבקר המדינה בקרב עובדי יחידת הביקורת בעיריית חיפה. שכרם של עובדים אלה הוצמד לשכרם של עובדי הביקורת במשרד מבקר המדינה. במשרד מבקר המדינה מתעדכנת התוספת אחת לשנתיים.
2. ביום 3.3.99 נחתם הסכם קיבוצי בין הסתדרות העובדים החדשה לבין מרכז השלטון המקומי, שלוש הערים הגדולות ואח' (להלן - הסכם 99'). בבדיקות שערך הממונה בעיריות ירושלים וחיפה סמוך לאחר חתימתו של הסכם 99' נמצא כי התוספת ששולמה לתובעים ממשיכה להתעדכן, לטענתו, בניגוד להוראות הסכם 99'. בית הדין האזורי קיבל את עמדת הממונה וקבע, כי סמכותו של הממונה להתערב בשכרם של המערערים נובעת מהסכם 99'.

החלטה:
1. שאלת סמכותו של הממונה לפעול על פי הסכם 99', מבלי להידרש ראשית לעמוד בתנאי סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, נדונה בהרחבה בפסיקת בית דין זה. ואכן, השקפת בית הדין בעניין זה מתומצתת היטב בפסיקה בעניין בע"ע 1516/04 מד"י - גוסמן ואח' (ניתן ביום 16.11.2005; להלן- עניין גוסמן), לפיה נועד הסכם 99' לחתום תקופה ארוכה של מאבקים ומשא ומתן שקדמו לו בעניין אופן יישומו של סעיף 29 על ידי הממונה. הפתרון שהוסדר בהסכם הוא מתן אישור גורף להסכמים מקומיים שנהגו ברשויות המקומיות ערב ההסכם, אך ורק כפי שאלו יושמו בפועל ערב חתימת ההסכם. מנקודת זמן זו, ימשיכו תוספות שונות להשתלם לעובדים רק ככל שהן עומדות בקריטריונים שנקבעו בהסכם, המבחינים בין "עובדים ותיקים" לבין "עובדים חדשים", בין "הסכמים ארציים" לבין "הסכמים מקומיים", ועוד.
2. מלכתחילה, לא היה ראוי להצמיד את שכר מבקרי הרשויות המקומיות לשכרם של עובדי משרד מבקר המדינה, מששכרם של האחרונים אינו נקבע בדרך המקובלת לקביעת שכרם של עובדי המדינה, אלא על ידי הכנסת, וזאת על מנת לבטא את אי תלותם המקצועית והארגונית של עובדי משרד מבקר המדינה בגופים אותם הם אמורים לבקר. הממונה לא נתן אישורו להסכם חורג זה מלכתחילה; אלא, בכפוף לתנאי הסכם 99', אושרה ההצמדה לשכרם של עובדי משרד מבקר המדינה, אך ורק כפי שזו יושמה ערב חתימת ההסכם, ולא מעבר לכך.
3. לגבי הטענה בדבר היות ההסדר "הסכם ארצי" כמשמעותו בהסכם, פרשנות הוראות ההסכם מעלה, כי תנאי מקדמי להיות ההסדר בגדר הסכם ארצי הינו הנהגת הסכם ארצי ביחס בין מרכז השלטון המקומי להסתדרות. רק ככל שנוהג הסכם ארצי שכזה, הוא יהפוך להסכם ארצי גם בשלוש הערים הגדולות ככל שהוא מיושם בהן. הסכם ארצי שכזה בין ארגון המעבידים של מרכז השלטון המקומי להסתדרות- לא סוכם ולא נהג. לפיכך, כל שיש בפנינו הם הסדרים מקומיים אשר יושמו באופן פרטני ובמועדים שונים בעיריית ירושלים, בעיריית חיפה, ולטענת המערערים גם בעיריית תל אביב, ללא הסדרה ארצית בין הגופים האמורים בדבר העברת עובדי הביקורת בשלוש הערים הגדולות לדירוג הביקורת.