דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


מבלי להפריע, על אלתרמן,זך,איינשטיין וכספי - חלק א 

מאת    [ 20/04/2006 ]

מילים במאמר: 2399   [ נצפה 17325 פעמים ]

מבלי להפריע-
אריק איינשטיין ומתי כספי כמבטאים את המבע האלתרמני והמבע הזכי במוסיקה הפופולרית הישראלית.

הקדמה.

סוגת המוסיקה הפופולרית העברית בישראל שאבה באופן כמעט רציף ,מקום המדינה עד ימינו אנו ,מקורות מילוליים ממשוררים ,שלא ייעדו על פי רוב את הטקסטים הנ"ל להלחנה ולשירה. לא זאת בלבד, אלא שניתן להצביע על אומנים ספציפיים שקשרו קשר יצירתי עם משוררים ספציפיים יותר מאשר אומנים אחרים.לראייה, צימודים כגון שלמה ארצי ונתן יונתן ("האיש ההוא", "רק עלה" ,"כמו ציפור"), אחינועם ניני ולאה גולדברג ("שלשה ימים", "הוא" ,"הנחל שר לאבן"),חנוך לוין ולהקת "אחרית הימים"("מה אכפת לציפור"["העץ הוא גבוה"-ג.ט],"חייו ומותו של מר גוסקין","התעמלות בוקר"),יונה וולך וערן צור("כשבאתי לקחת אותה מהעננים","וזה לא מה ש..","שקט") ,יהודה עמיחי ומיקה קרני ("ההתמוטטויות הקטנות של אביגיל","אלול בעין כרם") ועוד אחרים.
רשימה זו עוסקת בשני חיבורים מהסוג דנן בין משוררים לבין אומנים מסוגת המוסיקה הפופולרית.צימוד זה אינו תלוי זמן ואין חובה,כדי לגבש צימוד זה,שהמשורר יהיה עודנו בחיים בזמן הלחנת שיריו.
הצמדים הנדונים כאן הם נתן אלתרמן, בשני שירים מהקאנון הלירי שלו כפי שלקוחים מ"כוכבים בחוץ" ו"שמחת עניים" ואריק איינשטיין ,מול נתן זך, בשלושה שירים מ"שירים שונים", ומתי כספי.
המלה "מול" אינה מקרית.כפי שנתן זך היווה מעין אופוזיציה צעירה לאלתרמן, כך מתי כספי היווה מעין אלטרנטיבה לאיינשטיין בתוך הזרם המרכזי של הפופ הישראלי ,הן מבחינה נושאית, והן מבחינת היוצרים מהם הוא שואב מקורות מילוליים, .
רשימה זו תתמקד בטקסטים של כל משורר שהולחנו ו/או בוצעו (כספי) או בוצעו בלבד כגרסה ראשונית ("המשתה") ולא ראשונית ("פגישה לאין קץ") בסוגת הפופ (איינשטיין). אנסה לעמוד על הקשר בין מהות השיר ואלמנטים כללים של יצירת המשורר לבין פרשנות ועיבוד הטקסט לטקסט מושר ע"י הזמר/מוסיקאי.

ראשית,הנה סקירה כללית ,אם כי לא שלמה בשל קוצר היריעה, של המגוון הרחב של הלחנות וביצועים שיריים של השירה והפזמונאות האלתרמנית ומבחר מן השירה הזכית.

עוד לפני בואו של הפופ כפי שאנו מכירים אותו מסוף שנות החמישים עד ימינו אלתרמן היה מבכירי הפזמונאים במקביל ליצירה הקאנונית שלו שמעטות נכתבו ברמתה ובשיעורה עד כה. אלתרמן שיתף פעולה עם נחום נרדי (שיר העבודה),יואל ולבה (הורה מדורה ,שיר הספנים),דניאל סמבורסקי (זמר הפלוגות,שיר עמק, שיר בוקר ,שיר הכביש ,מחנה קיץ),משה וילנסקי (טנגו כפר סבא, אני חדש בארץ ,צריך לצלצל פעמיים, כל נרות, למרחקים ,בכל זאת יש בה משהו ,לימון וצלחת, כלניות, אני מצפת ,הה זמן רחוק),מרדכי זעירא(לילה לילה ,ניגון עתיק, איה, ליל גליל),סשה ארגוב(זמר מפוחית ושירי המחזמר שלמה המלך ושלמי הסנדלר מאת גרונמן) ואחרים.
המפנה בהתייחסות המוסיקה הפופולרית הצעירה מגיע כבר ב1958,בפרוייקט "תל אביב הקטנה" שנוהל מוסיקלית והולחן ע"י משה וילנסקי. נתן אלתרמן תורם לפרוייקט מספר טקסטים, וביניהם "בכרם תימן" ,"אתה חכית לי" ו"רינה". מנקודת זמן זו ואילך המבצעים של שירי אלתרמן, ויותר מכך ,קהל היעד שלו ,אינם עוד בני דורו או חולקים אתו את אותו מטען תרבותי ,אלא נמצאים לפחות דור אחד מתקדם יותר.
ב1962 "התרנגולים" מבצעים את "אליפלט", ב1963 מבצעת שלישיית שריד את "שיר עמק"("באה מנוחה ליגע") שהולחן ע"י דניאל סמבורסקי. ב1969 אלתרמן כותב במיוחד לרבקה זוהר את "אוריאנה" ו"זמר שלש התשובות" שמבוצע אף ב1998 ע"י זהבה בן בפרוייקט "עבודה עברית". זוהר מבצעת באלבום זה גם את "חמוריקו" של ארגוב ו "גדליה רבע איש" של וילנסקי.
בתחילת שנות השבעים ,במסגרת פרק קצר של נוסטלגיה בלהקות הצבאיות מבצע "צוות הווי של חטיבת הצנחנים" עם הסולנית דורית ראובני את "מסביב למדורה" ואילו שנה מאוחר יותר מבצעת להקת הנח"ל עם הסולנים גידי גוב ,ראובן גבירץ ואפריים שמיר את "נאום תשובה לרב חובל איטלקי". שנה מאוחר יותר, שמיר וחנן יובל חוברים לירדנה ארזי לביצוע "ליל חנייה" הלקוח מ"עיר היונה".
שלמה ארצי באלבומו הראשון ב1971 מבצע את "האם השלישית" ללחן של נעמי שמר.
"ערב פזמוני אלתרמן" הפגיש בבימויו של שמואל בונים את בומבה צור,רבקה זוהר,עזרא דגן,טליה שפירא ומנחם זילברמן לטובת פרוייקט תאטרלי מוסיקלי בו בוצעו פזמונים כמו :פועל הבמה,אוריאנה,שכונת הקווקזים (מלחין:יאיר רוזנבלום),אוף איזה רוח,כבר מאוחר מדי,הזמן רחוק,חמוריקו,פלנטה מסויימת(מלחין:אריה לבנון),בכרם תימן(מלחין:מרדכי זעירא), הספנים(מלחין:יוסף גולנד),המסגרות,צץ וצצה (מלחין:רפי בן משה) .כולם פזמונים שאיחדו בתוכם משמעויות תאטרליות וחברתיות כאחד של אלתרמן כיוצר בתחום הבידור הקל.
ב1972 מבצע אושיק לוי את "ניגון עתיק" ללחן של נפתלי אלטר, שיר שהולחן בלחן שונה ובוצע ע"י יהורם גאון ואריק לביא בלחן הותיק של מרדכי זעירא. ב 1973 אילנה רובינא מבצעת ללחן של נעמי שמר את "ספני שלמה המלך".
ב1974 מבצע אריק לביא ללחן של סשה ארגוב את שיר המחאה החברתי "אנקש". באותה שנה מבצעות להקות "צלילי העוד" ו "צלילי הכרם" את "חנה'לה התבלבלה" שנכתב במקור לחגיגות פורים ב1934, בביצועים שהותירו בית אחד מן הטקסט המקורי.
ב1974 שלמה ארצי מלחין ומבצע את "מכתבו של מנחם מנדל". את "בהר הדומיות" מכוכבים בחוץ הוא מבצע ב1982.ב1975 מבצעים "הדודאים" את "טנגו תל אביב".דני גרנות מלחין ומבצע את "את הלילה שלך" מכוכבים בחוץ(שהוצג כ"אל תבואי עכשיו") שזוכה לאחר מכן לביצוע של יוסי בנאי בלחן של עודד לרר.
עדיין ב1975,יוצא האלבום "פגישה לאין קץ" בו שוב מתאספים מבחר אמנים,הפעם מתחום המוזיקה בלבד ומבצעים מבחר טקסטים,לאו דווקא פזמוניים, של אלתרמן:עוד חוזר הניגון(לחן:נחום היימן),שיר משמר(לחן:סשה ארגוב),כלניות(לחן:משה וילנסקי),מכתב מאמא(לחן:ש.פרשקו),פגישה לאין קץ(לחן:נעמי שמר) בביצועיה של חווה אלברשטיין;שיר העמק (לחן:ד.סמבורסקי),תיבת הזמרה נפרדת(לחן:נחום היימן) בביצועם של "הפרברים";ניגון עתיק(לחן:יוחנן זראי) בביצועו של אריק לביא;אנשי העלייה השנייה(לחן:מתי כספי) בביצועה של רביעיית הזמר של חיל האוויר;לילה לילה(לחן:מרדכי זעירא)והנה תמו יום קרב וערבו(לחן:מרדכי זעירא) בביצועיו של יהורם גאון;ירח(לחן:נחום היימן) בביצועה של עדנה גורן;גן מאיר בתל אביב(לחן וביצוע:חנן יובל);ומרים בת נסים(לחן:משה וילנסקי) בביצועה של שושנה דמארי.
ללא ידע מדוייק על שנת הוצאת השירים ,נציין את ביצועיו של יהורם גאון ל"איתך בלעדייך" ו "מגש הכסף" ללחנים של נורית הירש ואת ביצועם של "הגשש החיוור" לשיר "מסעות בנימין מטודלה" ללחן של נעמי שמר.
ב1976 "שוקולד מנטה מסטיק" מבצעות את "הלילות בכנען" ללחן של ראובן גבירץ ובאותה שנה מבצעת חווה אלברשטיין את "שיר ערש" ללחן של ארגוב ,שלמה ארצי את "האסופי" ללחן של יוסף שריג ואושיק לוי את "הבכי" ללחן של נפתלי אלטר.
באותה שנה נתנאלה מבצעת את ,"ליל קיץ" מ"כוכבים בחוץ" ללחן של מתי כספי.היא מבצעת באותו אלבום גם את "ענבלים" ,שם מוסב ל"בדרך הגדולה" מאותו ספר ללחן של שם טוב לוי.אותו השיר בעיבוד שונה מבוצע שנה לאחר מכן ע"י יהודית רביץ ולהקת "ששת".ב 1977 רוחמה מבצעת את "ירח" ו"סוף" ללחן של נחום היימן, חנן יובל מבצע את "אליפלט" ואת "תיבת הזמרה נפרדת" מכוכבים בחוץ באלבום "אתם זוכרים את השירים" . במסגרת אלבום שירי המשוררים שהוציא, צביקה פיק מלחין ויחד עם יפה ירקוני מבצע את "ערב סתיו יפה".
ב1979 מזי כהן ודפנה ארמוני מבצעות את "דצמבר" ללחן של משה וילנסקי ובאותה שנה שלמה יידוב מלחין ומבצע את "חמש לפנות בוקר", וחווה אלברשטיין מבצעת את "שיר משמר".
ב1980 מבצע דייויד ברוזה את "מותר לומר" וב1990 מלחין ומבצע את השיר הארוך (כ9.5 דקות ) "אל תתנו להם רובים" ששמו הפך לסיסמה פוליטית במאבק הימין הפוליטי בעקבות הסכמי אוסלו.
עדיין ב1980 מבצעת חווה אלברשטיין במסגרת האלבום "אני הולכת אלי" שהוקדש לשירי משוררים את "עוד חוזר הניגון", "שדרות בגשם" ,",ו"תיבת הזמרה נפרדת" מ"כוכבים בחוץ","ערב של שוק" מ"עיר היונה" ואת "את שומעת" ללחנים של נחום היימן. "את שומעת "זוכה לביצוע גם של מאיר בנאי ב1984 במסגרת פרוייקט "חופים" של נחום היימן.
ב1981 נעמי שמר מבצעת ומלחינה את "האיר השחר" ,שיר שכתב אלתרמן על המשוררת רחל ביובל העלייה השנייה ואת "פגישה לאין קץ" .באותה שנה מבצעת אורה זיטנר את "קונצרטינה וגיטרה" בלחן של ארגוב. ב1982 נורית גלרון מבצעת את "לזאת היה לא טוב" ללחן של נפתלי אלטר.
ב1984 מתי כספי מבצע ללחן של ארגוב את "שיר משמר" ושנה לאחר מכן מבצע משה דץ במסגרת פרוייקט "חופים" של נחום היימן את "רשפי אש", שיר שלא זכה להיכלל באלבום הסופי.
ב1998 ברי סחרוף מבצע את "עוד חוזר הניגון" מתוך "כוכבים בחוץ",ביצוע שזכה להצלחה גדולה מאד בקרב קהל מאזיני הרוק הישראלי. באותה שנה מבצעת זהבה בן גרסה משלה ל"לילה לילה" בלחן של אריה לבנון.
דוגמא אחרונה מגיעה אף היא מ1998 כאשר שלמה בר מלחין ו"הברירה הטבעית" מבצעים את "ריצתו של העולה דנינו".

אלתרמן כתב גם שירי ילדים שזכו לביצוע פופולרי כמו "נומה בן" ללחן של וילנסקי."שיר ערש" שכתב יחד עם ארגוב ובוצע ע"י נחמה הנדל זכה ללחן אמנותי שטיבו נתון לויכוח.

אריק איינשטיין ביצע מספר רב של פזמונים מיצירתו של אלתרמן. השירים בהם לא נעסוק ברשימה זו הם :"לילה לילה"(73'),"תכול המטפחת" (77'),"בלדה לחמוריקו" ,"שיר ערש"
(80'), "אחד מן הגח"ל "(84') , "הילד נסים"(84') ,"בין שלש לבין ארבע בוערים פנסים"("ילדי ההפקר")(80'),"סיום"(80') ,"תוצרת הארץ"(85'), "שולמית" (85') ,"אהבה חופשית"(85'), משקפיים ורודות"(85'), "אליפלט"(85') ,"מבלי להפריע"(82') ,"שיחות דיפלומטיות"(74'),"הסתכל בקנקן"(88') ו"חייו של יוחאי"(82').

השירים בהם כן נעסוק ועליהם ארחיב בהמשך הם: "המשתה" ,מתוך "שירי שמחת עניים" והאלבום "קצת לקחת חזרה" מ1996 וכן "פגישה לאין קץ" מתוך "כוכבים בחוץ", שמבוצע ע"י איינשטיין ללחן של נעמי שמר באלבום "ארץ ישראל הישנה והטובה" חלק ב' (76') בביצוע שיעומת עם זה של חווה אלברשטיין מהאלבום "כמו צמח בר" שיצא ב1975.

נתן זך תרם תרומה לא פחות נכבדת למאגר המילולי של המוסיקה הפופולרית בארץ.
בנקודה זו נזכיר את "אל תחשוב לי זאת לעוון" שהולחן ע"י שוש רייזמן ובוצע ע"י שולה חן ב1972,"שיר לאוהבים הנבונים" בלחן של דפנה אילת וביצוע של חווה אלברשטיין באותה שנה,את "ציפור שנייה" שהולחן ע"י מישה סגל ובוצע ע"י סוזאן ופראן ב1973,"אני יושב על שפת הרחוב" , ו"אני רוצה תמיד עיניים" שהולחנו ובוצעו ע"י שלמה ארצי באותה שנה, שלל שיריו של זך המבוצעים ע"י נורית גלרון ב1981 באלבום "שירים באמצע הלילה" שייחדה ליצירתו :עד מחר(לחן:רכטר), כמעט טוב (כספי),כולנו זקוקים לחסד(וירצברג),ועוד לא אמרתי הכל(וירצברג) ,כי האדם עץ השדה(חנוך),עם חשכה(וירצברג) ,אין לי(יידוב), כשצלצלת רעד קולך(יובל), את חייכת(ארגוב),שיר באמצע הלילה(רכטר),פזמון חוזר(ביטנסקי),ועוד לא אמרתי הכל(וירצברג).

במסגרת אלבום זה מוסיף זך דברים :
"..לא כל שיר שבספר יפה לו זיווגו של לחן. שירים רבים שנכתבו לעיין ולקול האילם אינם צריכים תוספת מוסיקה, וזו אף עלולה, לעתים, לקלקל את השורה. הפזמון-זמר, שאנסון ,בלדה,song, lied נולד פתוח לברית עם מנגינה, ויש שאף בא לעולם כחטיבה אחת עמה. אין זאת אומרת שאין להקפיד עם מלותיו, אלא שההקפדה הנדרשת כאן שונה מזו שבשיר אשר חייו נובעים מן הדף. חיה בודדת הוא השיר הנובע מן הדף.
זה המושר, לעומת זאת, הוא בריה חברתית ומזמין שותפים למעשה היצירה: מלחינים וזמרים, מעבדים ומנגנים. .."

בהמשך לשירי אלבום זה שלום חנוך גם מבצע את "כי האדם עץ השדה" ב1985 ודורית ראובני את "ועוד לא אמרתי הכל" ב1986.
ב1980 מבצעת חווה אלברשטיין את השיר המתורגם של ראשיד חוסיין ע"י זך אשה אנלפבתית.
ב1982 "הברירה הטבעית" מבצעים את "חג'י בבא" בלחן של שלמה בר.
חווה אלברשטיין מבצעת ב1983 את "ציפור שנייה" ושלש שנים מאוחר יותר את "אישה אוריינטלית" שתירגם זך מערבית (מקור :ראשיד חוסיין) מולחן ע"י גדעון כפן. באותה שנה נורית גלרון מבצעת את "שיר אהבה", "תפקיד ראשי","בעלת החלומות" ,בלוז" ,"בגובה שווה" ,השאר לי אך זאת" במסגרת האלבום משהו בלבבה שזכה להצלחה גדולה בלחנים ובהפקה המוסיקלית של אילן וירצברג. עוד ב1986 שלמה יידוב מלחין ומבצע את "אין לי" ואת "כמו אדם".
ב1987 מלחין ומבצע שם טוב לוי את "יש איזה שוחד" מתוך "שירים שונים".
ב1988 "הכל עובר חביבי" מקדישים את אלבומם "נחיה ונראה" לטקסטים של זך: "אין ענבים בגפן", "ממקום אחד", "משבית מלחמות", "רוח סופה", "אם שניים הרבה" , "נחיהונראה" , "אם נגזר" וכל אלה בלחנים של דור ומנדלמן.
ב 1991 שלמה גרוניך מלחין את שירו של ברכט שתורגם ע"י זך "יהי הכל". ב1994 מבצעת "כנסיית השכל" ללחן של רן אלמליח ויורם חזן את "כשבדידות אינה פחד".

מתי כספי הלחין ו/או ביצע את זך בשירים הבאים בהם לא נעסוק:
"נערתי אשה קטנה" (1984),"איך זה שכוכב" שמבוצע לראשונה ע"י תיקי דיין ולהקת "הפלטינה" (1972) ולאחר מכן ע"י כספי (1974), "שיר קטן לערש"/"נומה נום" שמבוצע ע"י ריקי גל ב1988 ללחן של כספי,"פזמון"/"כלבלב הו בידי בם בם"(1974), "שיר ערב" (1987), "הנה פתחתי חלון" (שביטוי מקדים לו כיחס לשיר ארס פואטי ניתן למצוא במאמר של זך "לאקלימן הספרותי של שנות החמישים והששים בשירתנו" סעיף ז') שמבוצע
ב1986 ע"י ריקי גל ללחן של כספי,ו"ליל שרב" שמבוצע באותו אלבום.

השירים בהלחנת כספי בהם בחרתי לעסוק ולהרחיב הם "לבדו" מתוך "שירים שונים",שמבוצע לראשונה דווקא בלחן וביצוע של יוני רכטר ואבנר קנר במסגרת פרוייקט "ארבע עשרה אוקטבות" ב1972,אך לחן וביצוע ידועים יותר שייכים לדני ליטני ויהודית רביץ ב1980 וכספי עצמו ב1987 ."כשאלוהים אמר בפעם הראשונה" שהולחן ובוצע ע"י כספי ב1971, ו"לא בלילה" שהולחן ע"י כספי ובוצע ע"י ריקי גל ב1986. שני השירים האחרונים גם כן, לקוחים מתוך "שירים שונים".

אלתרמן ואיינשטיין.

אריק איינשטיין נחשב בחוגי הפופ העברי לבעל זכויות בלתי מעורער אותן קיבל בזכות קרובלארבעים האלבומים,יותר מ600 שירים,השתתפות בסרטים ובמספר הרכבים. איינשטיין היה זה שגילם בקריירה שלו את המעבר מההשפעה הרוסית של להקת הנח"ל של סוף שנות החמישים , ומההשפעה הצרפתית / אמריקאית עממית של "גשר הירקון" של תחילת שנות הששים לסגנון הרוק החל מהאלבום פוזי ב1969. איינשטיין לא הרחיק עצמו מעולם מהשורשיות הארץ ישראלית. הוא מצא את הדרך לשלב בשיריו טקסטים מקוריים ולא מקוריים שמצאו את קהל מאזיניו תמיד קשובים ומקושרים ויזואלית לאותם נופים ודמויות עליהם שר.
בדומה לאלתרמן, איינשטיין לא בחל בתפקיד המנהיג האומנותי שהופקד עליו:שלום חנוך,יהונתן גפן,מיקי גבריאלוב, יעקב רוטבליט, מאיר אריאל, דפנה ארמוני, אלונה טוראל, שמוליק קראוס ,ג'וזי כץ ושם טוב לוי הם רק חלק מהאמנים שקיבלו קרדיט מלא ותמיכה בלתי מסוייגת מאיינשטיין. דוגמא מפורסמת לפן זה היא סירובו של איינשטיין להופיע בהופעה משותפת עם שלום חנוך עקב מודעת פרסומת שהזכירה את חנוך באותיות קטנות יותר משלו עצמו בשנת 1973. כמו כן הקפיד איינשטיין שבאלבומיו ייכתב תמיד שם המלחין אתו עבד, שלא כמו אצל זמרים אחרים.
רוב הטקסטים שבחר איינשטיין בקריירת הסולו שלו היו של מבחר האומנים שסבבו אותו כמו שלום חנוך,יעקב רוטבליט,יהונתן גפן,מאיר אריאל ושלו עצמו. אין בנמצא משורר שאת שיריו מעדיף איינשטיין לבצע יותר מנתן אלתרמן.
אך מה בנוגע לאלתרמן עצמו? כיצד שירתו מתקשרת להלחנה ולביצוע פזמוני?, לכך מתייחס עודד זהבי בציינו כי קיימת מוסיקליות עמוקה שטמועה בטקסט האלתרמני גופו ויש לתת למוסיקה של הטקסט להתנגן. אלתרמן עצמו רומז לאהדה לתחום ולמוסיקליות שבשירה בשיר "שיר צריך לנגן" מתוך מחברות אלתרמן חלק ב' (1931-1935).
אלתרמן הבחין במובהק, שלא כמו זך, בין תת סוגות ביצירתו. שירה ופזמון. השירה באה לביטוי בספרים הקאנוניים שלו כמו כוכבים בחוץ , עיר היונה ,חגיגת קיץ , שירי שמחת עניים ,ואילו הפזמון הפוליטי ו/או הקליל מופיע בקבצי רשימות אלתרמן ב"דבר" הכרוכים ב"הטור השביעי" וב"רגעים".
איינשטיין לא בחר בטקסטים של אלתרמן כמקורות למהפכה בסוגתו שלו. לצורך כך העדיף את יעקב רוטבליט, יהונתן גפן, מאיר אריאל ושלום חנוך. עם זאת, עצם העובדה שאיינשטיין, אומן שיכל להרשות לעצמו לבחור כל טקסט שירצה ולהתקבל בברכה כמעט אוטומטית ע"י הקהל הרחב, הפתיע בעצם הבחירה של שירי אלתרמן והביא את סוגת שירי המשוררים בפופ למקום מרכזי יותר.
"פגישה לאין קץ" מאופיין אצל איינשטיין ובעיבוד של קנר בפשטות והגשה ישירה ולא פאתוסית כפי שהטקסט הדרמטי הנ"ל כביכול מחייב. הנטייה הג'אזית של קנר נשמעת היטב במעברים הקצרים והמאופיינים בסקציית כינורות . עם זאת, הקלידים ובשלב שני של השיר ,החליל, מקנים לו את הרוך והנוסטלגיה שאיינשטיין חש בהביאו את השיר בחשבון לסדרת אלבומי הנוסטלגיה שלו. נגנים מהתזמורת הפילהרמונית ומתזמורת חולון מספקים לשיר מצע מלודי נעים וידידותי לשומע שיחד עם המשקל הקצוב של הטקסט והלחן של שמר , מרכיבים פרשנות בעיקר של קנר כמעבד ושל איינשטיין עצמו בצמצום הפאתוס עד כדי לעתים הפשטת יתר של הטקסט מעוצמתו.
שנה קודם לכן מבצעת חווה אלברשטיין במסגרת האלבום "כמו צמח בר" את "פגישה לאין קץ" בעיבודו של?מתי כספי. הביצוע של אלברשטיין בהתאמה לעיבוד של כספי מתווה נתיב מעט ג'אזי ומעט אומנותי-קלאסי. ה"פזמון" שבחרה שמר בשירו של אלתרמן מנוגן במשקל של שלושה רבעים ומגובה בעיבוד של כספי בקטע ג'אזי של כלי הקשה.
גיא,נשוי לנגה ואב לשקד ורתם,מורה לאנגלית ותאטרון, רכז פרוייקט האומנויות "חלון פתוח" ומבקר המוסיקה הישראלית של התכנית "בילוי היום" בגלי צה"ל.



מאמרים חדשים מומלצים: 

חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים? תחשבו שוב! -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר מומחה
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה
ספינת האהבה -  מאת: עומר וגנר מומחה
אומנות ברחבי העיר - זרז לשינוי, וטיפוח זהות תרבותית -  מאת: ירדן פרי מומחה
שיקום והעצמה באמצעות עשיה -  מאת: ילנה פיינשטיין מומחה
איך מורידים כולסטרול ללא תרופות -  מאת: קובי עזרא יעקב מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב