הוא לא עושה לי את זה. לנסות בכל זאת? 

צ'אנס = הזדמנות, מזל, שעת כושר (מילון ספיר).

הרבה פעמים שואלים אותנו, בקבוצות ובטיפולים אישיים, "האם לתת צ'אנס נוסף?"

כך זה נשמע אצל אפרת: "יצאתי אתמול עם מישהו. אני מתלבטת . מצד אחד הוא לא היה "לא" ומצד שני הוא גם לא היה "כן". הוא לא ממש עושה לי את זה. הוא נחמד, אקדמאי, נראה בסדר גמור, התנהג אלי יפה. בחור טוב. אבל לא היה קליק. שום ניצנוץ כוכבים או כינורות. אני מתלבטת כי אני חושבת שהוא מתלהב והוא יתקשר אלי היום. מה להגיד לו? לתת לזה צ'אנס נוסף?"

גילי: אני חושב שאין מקום לצ'אנס נוסף. הגישה שלי בעניין הזה היא "אם יש ספק - אז אין ספק": אם יש ספק שהוא מתאים,סימן שהוא לא מתאים. כי אם הוא היה מתאים אפרת היתה מרגישה את זה מההתחלה.

יעל : אני לגמרי לא מסכימה איתך. לא תמיד מרגישים ממש מהרגע הראשון אם זה "זה" או לא. יש לא מעט מקרים שאנחנו מכירים שהרומן התפתח לאט ושני הצדדים נזקקו לזמן על מנת לדעת שזה באמת הדבר הנכון. אם לא היתה להם סבלנות - הם היו מפספסים. אני אומרת לאפרת - תמשיכי ותתני עוד צ'אנס. מה יש לך להפסיד?

גילי: אני לא מסכים איתך. אני חושב שכשאת אומרת ששני הצדדים "נזקקו לזמן על מנת לדעת שזה הדבר הנכון" אז סימן שהקשר התאים ברמה האינטלקטואלית בלבד. כנראה ששני הצדדים באים מאותו רקע ונעים להם יחד. הם יודעים שהקשר יהיה בסדר. אבל "בסדר" לדעתי זה לא מספיק. אני חושב שמשיכה ותשוקה הם מרכיב משמעותי מאד בקשר,שקיים או לא, ואת זה רואים ומרגישים כבר בפגישה הראשונה.

יעל: לא תמיד. יכול להיות שאפרת שלנו לא מצליחה לייצר קשרים כי היא מאד בררנית, פרפקציוניסטית ופוסלת בחורים על ימין ועל שמאל בגלל שטויות. אולי כדאי שתפסיק לרוץ מאחד לשני ותעצור קצת. תתן לקשר זמן. וגם לעצמה. הריצה לא משרתת אותה. להיפך. בסופו של דבר זה מה שמבזבז לה את הזמן. במקום זה עדיף שתנסה להכנס לתוך קשר ולהשאר בו. זה יכול להיות עבורה שינוי מבורך. ללמוד להיות בתוך קשר.

גילי: או. הגענו בדיוק לסיבה שבגללה, לדעתי, אנשים נותנים צ'אנס נוסף. נראה לי שהרבה פעמים אנשים יוצאים לדייט שני אחרי דייט ראשון שלא היה טוב כל כך, רק כדי שהחברה, הסביבה, החברים והמשפחה, לא יוכלו להעביר עליהם ביקורת. אם אפרת נחשבת ל"פוסלת סדרתית" - כזו שלא מעבירה דייט ראשון ומיד מחליטה שהוא לא מתאים - אז לחברים ולמשפחה יש הרבה ביקורת עלייה - שהיא לא מאפשרת צמיחה, התפתחות, ראיה נוספת. שאין לה סבלנות. ובגלל זה אף פעם לא תמצא . ולכן, כדי לרצות את הסביבה, היא אולי תצא לדייט נוסף. שלא יגידו כלום. אבל איזה מין צ'אנס זה? הדייט הזה מיותר כי למעשה היא כבר החליטה.

יעל: אתה כל הזמן יוצא מנקודת מוצא שאפרת כבר החליטה והיא לא רוצה באמת את הבחור, אבל אני לא בטוחה שזה נכון. יש אנשים שמאד מתקשים במצבים עמומים ואולי גם אפרת כזו. הם לא יכולים להחזיק ספק ואי ודאות. הם מעדיפים לקחת החלטה, ואולי אפילו לפספס. העיקר שלא יצטרכו להשאר באויר. לא שמעתי מאפרת שהבחור לא מוצא חן בעיניה. להיפך. היא אמרה עליו הרבה דברים טובים. פשוט לא התעורר אצלה הכפתור של ה"קליק" וצריך לחשוב למה, ואם אפשר יהיה לשחרר אותו בפגישות עתידיות.

גילי: נו, באמת, יעלי! את באמת מאמינה בזה שאין "קליק" בפגישה ראשונה ויכול להיות לזה המשך? שיתפתח מתוך הכרות מאוחרות יותר?

יעל : כן! מפתיע אבל זה קורה לפעמים.

גילי: את אומרת שאפרת לא מסתדרת במצבים עמומים, ואני חושב שאולי היא סובלת מחוסר בטחון עצמי. יתכן שהיא נותנת צ'אנס נוסף כי היא לא בטוחה בעצמה ובקול הפנימי שלה, שאומר שהבחור לא מתאים. בתהליך שבו יוצאים להרבה דייטים ושוב ושוב לא עוברים מדייט ראשון לדייט שני, נוצרת תחושה של חוסר בטחון מצטבר, שמובילה למחשבה שאולי תפיסת המציאות שלנו לא נכונה ולכן צריך לתת צ'אנס נוסף. אני מציע לאפרת להקשיב יותר לקול הפנימי שלה. מה היא באמת חושבת ומרגישה לגבי הדייט הזה?

יעל: ואם הקול הפנימי שלה "משובש"? אני מאד מאמינה באינטואיציות, בקול שאתה שומע מהבטן שלך, אבל יש אנשים שלא מצליחים להקשיב לבטן כי יש המון רעשים מסביב - החרדות שלהם עושות רעש, הפחד שלהם מחוסר ודאות, חרדת הנטישה, וכמובן הרעש הכי גדול, שמפריע להקשיב לקולות הפנימיים - מה שאומרת הסביבה - החברים המשפחה השכנים וכל ה"מה יגידו". דווקא בגלל זה אני מציעה לאפרת לתת לבחור צ'אנס נוסף. אולי בפגישה השניה היא תראה אותו קצת אחרת.

הרבה אנשים ממש לא מתפקדים כמו שצריך בפגישה ראשונה. הם מתרגשים, הם מתוחים וזה מוציא מהם התנהגות לא טבעית: יש מאולצים מדי, אחרים מאומצים מדי, יש מנומסים מדי, או צחקקניים מדי, חוכמולוגים, ציניים.... לפעמים דייט ראשון לא מוציא ממך את מיטבך. אפילו אפרת בעצמה, כמו שאנחנו מכירים אותה, משתנה לגמרי בפגישות ראשונות. מבחורה דעתנית, חכמה וקולית היא הופכת לרכיכה שתקנית, חסרת בטחון וסגורה, וזה עוד מחמיר אם הבחור מוצא חן בעיניה. דווקא בגלל זה כדאי שתתן לו צ'אנס נוסף. ואתה יודע מה? אני מקווה שגם הוא יתן לה....

גילי: את יודעת מה? אני מוכן להסכים איתך על זה: אם אפרת מוכנה לתת צ'אנס, אבל צ'אנס אמיתי - לא בשביל המשפחה והחברים ולא בשביל לזייף, לא בשביל להגיד "אני מנסה ועושה את כל מה שאני יכולה" - אלא רק אם היא מוכנה לבא פתוחה ומוכנה לנסיון כן נוסף - אז אני הולך איתך וממליץ לה ללכת על זה.

ואולי כמו בהגדרה ההזדמנות תיצור שעת כושר ותביא מזל.