פסק דין בנושא מכירת דירה - כשמוכרים דירה - צריך להשאיר לקונים את הדלת? בכך עוסק מאמר זה - לבטים אמיתיים וכנים של מוכר דירה 

אחת מהרכישות החשובות בחייו של אדם היא דירת מגוריו. לכן, החוק ביקש לשמור על זכות זו מכל משמר.

המחוקק קבע, כי עסקה במקרקעין חייבת להעשות בכתב (ס' 9 לחוק המקרקעין).

לכן, אם מישהו מכם חשב למכור ו/או לרכוש דירה בלי מסמך מחייב - תשכחו מזה - זה לא נחשב מכירה. לפעמים עולה השאלה מהו משקלו של זכרון הדברים שנחתם בין המוכרים לרוכשים ולעיתים קרובות המוכרים והרוכשים מייחסים לו חשיבות מעטה וחבל שכך.

עסקאות רבות אינן עוברות משלב זכרון הדברים לכדי חוזה / הסכם סופי ואז "צריך לחיות" עם זכרון דברים שניסח, ב'חטף פתח', אחד הצדדים ובמקרה הגרוע יותר - המתווך, שמבקש לקבע את קבלת שכר טרחתו בהסכם מחייב בין הצדדים ואת הצדדים.

אך לא בעניין זה התכנסנו כאן. לאחרונה עיינתי בפסק דין העוסק בנושא חשוב לא פחות בזמן מכירת הדירה, שאף לו לעיתים לא מייחסים חשיבות - מה נשאר בדירה?

ובכן, לרוב, הצדדים מקבלים כמובן מאליו את תכולתה של הדירה - אך לא כך הם פני הדברים, כפי שתווכחו להבין מפסק הדין שלהלן.

ומקרה שהיה כך היה: בני הזוג זיגדון מכרו בית / דירה.

במסגרת המכירה, לטענת סעדון, הרוכש, הובטח לו על ידי המוכרים, כי הם ישאירו לו ציוד ומטלטלין שונים, אבל אלה לא נכללו בהסכם והוסכם עליהם בעל פה...

השופט לא התלבט הרבה בשאלה זו וקבע, כי מה שכתוב בהסכם - זה מה שקובע.

בית המשפט קבע, כי ציוד שלא נכלל בהסכם המכר - אין המוכרים חייבים לתתו ואין לרוכש כל סיבה לצפות לקבלו.

עם זאת, סייג בית המשפט את החלטתו וקבע, "אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי דירה אינה יכולה להמסר לידי קונה כאשר דלת הכניסה, לדוגמא, נעקרת ממקומה או כאשר המוכר נוטל עימו את האבמבטיה או הכיור. גם במקום בו הצדדים לא נקבו במפורש בהסכם המכר את העובדה כי הכיור יוותר במקום, ברור ונהיר לכל אדם סביר כי מצופה מן המוכר כי יותיר את הללו בדירה. האבחנה אותה עשו בתי המשפט, לא אחת, היא האבחנה שבין מיטלטלין לבין מחוברים - המחוברים חיבור של קבע לנכס." (ר' ת.ק. 1134/08 סעדון נ' זיגדון)