האם אתם "חייבים " להיות רזים?
האם אתם מאמינים שעודף משקל הוא בהכרח לא בריא ושהרזון באמת מגלם בתוכו אושר, בריאות הצלחה ואריכות ימים?
האם קרה לכם שהגעתם לרופא כי כאבה לכם הברך והוא מיד אמר לכם: "קודם כל תעשו דיאטה ותרזו"?
מרביתנו סבורים שעצם היותנו שמנים מקצר את חיינו האם זה אכן כך?
חוקרים רבים סוברים היום, שלמרות שפע המחקרים אין סימוכין בספרות האפדימיולגית התומכים באופן נחרץ בהנחת יסוד זו. מה שמעורר תהיות לגבי הנחרצות במסרים המועברים לציבור באופן כל כך חד חד ערכי. הנחות אלו נמצאו רלוונטיות לדרגות משקל קיצוניות בלבד. לעומתן בקרב אוכלוסיית הגיל המבוגר מצאו, שמידה מסוימת של עודף משקל מהווה אפילו גורם הגנה.
אבל אנחנו כחברה מתייחסים להשמנה כמדד גורף. אנחנו לא מתייחסים להבדלים בין הקצוות לבין המקום בו נמצאת מרבית האוכלוסייה כלומר בין BMI = 20 לBMI = 30.
לצורך בחינה של סוגיה מורכבת, זו נבחן מעט מחקרים. אלו מכם שירימו גבה על החד צדדיות בהצגת הנתונים, אשיב שאת המחקרים המצדדים באיום הגורף של ההשמנה כבר כולנו מכירים ובשורות אלו כל מטרתי היא להראות לכם את אותם מחקרים שעד כה לא נחשפתם אליהם. כדי שנערער ונהרהר בהם ביחד.
פרסום משנת 11996 של חוקרים במרכז הלאומי לסטטיסטיקה בריאותית באוניברסיטת קורנל מראה לאחר ניתוח תוצאות של עשרות דוחות, שפורסמו על השפעת משקל הגוף על שיעורי תמותה, שהקיפו יותר מ-350,000 גברים וכמעט 250,000 נשים, שהשמנה מתונה העלתה את הסיכון למוות מוקדם רק במידה מועטה אצל גברים וכלל לא אצל נשים במהלך תקופות מעקב שנמשכו עד 30 שנה. למעשה, מצאו החוקרים שגברים רזים - אפילו בטווח המומלץ ע"י ההנחיות הנוכחיות של ממשלת ארה"ב - היו בסיכון של מוות מוקדם השווה לזה של גברים שהיו בעלי משקל עודף באופן קיצוני. החוקרים הזהירו בהערות המסכמות שלהם כי "יש לשים לב לסיכוני בריאות של תת-משקל ויש לשקול את ההמלצות אודות משקל הגוף הרצוי כדי להגיע לאריכות חיים אופטימאלית לאור סיכונים אלה".
מה שמעלה את השאלה האם יתכן שלהיות קצת יותר שמנים מעל הממוצע עשוי להיות לא כל כך גרוע ולהיות רזים (לפחות בקרב הגברים) עשוי להיות לא כל כך טוב, מה זה אומר אודות משקל גוף ובריאות? אם התפישה של משקל אידיאלי היא מעט יותר מאשר פיקציה סטטיסטית? האם עלינו לנסות להיפטר מהמשקל כמדד, ל"רבוץ" על הספה עם שקית במבה ביד אחת והשלט-רחוק ביד השנייה? כמובן שלא. (למרות שלזרוק את המשקל זה כנראה רעיון טוב).
מחקר נוסף2 הציג ניתוח סטטיסטי מסקרים (NIH) מנתונים שנאספו על 30,000 משתתפים. גילאי 18-64. נבדק הקשר בין תמותה ודרגות BMI. התוצאות הראו ש:
1. בין דרגות BMI 26 - 27 שיעור התמותה היה הנמוך ביותר.
2. שעור תמותה גבוה באוכלוסיה הנמצאת בתת-משקל.
3. גברים עם משקל גוף נורמאלי ( 20-25 ) היו עם שיעור תמותה כמו אלו מוגדרים שמנים (30-35 . החוקרים סכמו ואמרו שעד כה לא הוצג אף מחקר שהצביע על קשר ברור בין תמותה ודרגות - BMI לכן קשה לדבר על משקל אופטימאלי.
הם הוסיפו ואמרו שמחקרים רבים מראים שאנשים עם עודף משקל, כלומר השמנה קלה אינם בסיכון לתמותה יותר מהמקבילים להם במשקל גוף נורמאלי. לטענתם יש להתמקד
באותה קבוצת אוכלוסיה קטנה של אלו הסובלים מ - Morbid obesity.(השמנה תחלואתית) ועוד, לדבריהם לירידת משקל בלבד אין יכולת השפעה גדולה על שעור תמותה.
העדות המרעישה ביותר, המעוררת את התהייה האם באמת עלינו לשים את הדגש על משקל הגוף כמנבא לאריכות ימים התפרסמה באפריל 2005 בעיתון JAMA3 שבארצות הברית. המחקר הראה אמנם שעודף משקל קיצוני (השמנה תחלואתית )עדיין מסוכן לבריאות אבל מתברר שכמה קילוגרמים עודפים דווקא מקטינים את סיכוני התמותה. החוקרים העלו את ההשערה כי דווקא הנחקרים המוגדרים כבעלי עודף משקל סביר אוכלים בריא יותר ומקפידים יותר על פעילות גופנית מצויים בסיכון נמוך יותר לתמותה.
במחקר העריכו את הקשר בין משקל גוף(BMI) ותמותה,והתבססו על נתונים של NHANES (national health and nutrition examination survey מהשנים 1980-1976, 1971-1975, 1988-1994עם מעקב עד שנת 2000)
הממצא המרעיש של המחקר הראה שעודף משקל (BMI>29.9>25) נמצא כקשור לפחות מקרי תמותה מאשר משקל גוף תקין.
שאלת החוקרים הייתה מרעישה, האם להמלצות לגבי ירידה גורפת במשקל, לכל אותם הסובלים מ BMI- מעל 25, יש בסיס מוצדק, לאור ההשפעה המינורית שיש לו על שיעורי התמותה? והם ערערו ותהו האם יתכן שBMI הוא מנבא חלש לתמותה ויכול להיות שהוא יכול אף להוות גורם מגן בגיל המבוגר יותר?
כדי לשים את הדברים על דיוקם, מדברים על מגפה ועל סכנות הבריאות בהשמנה אבל האם זה המשקל שלנו או שמא בעיקר מה אנחנו אוכלים ועד כמה אנחנו מצויים בכושר?
ואמנם ה CDC (The Centres for Disease Control and Prevention) הוריד ב 2005 את ההשמנה ממקום שני למקום שביעי בדרוג גורמי הסיכון לתמותה. מה שמעורר תהיות לנוכח מסע ההפחדה הגורף שאנחנו ניזונים ממנו השכם וערב הסוחף אותנו לניסיונות הרזיה אין סופיים ותסכול מתמשך של הכישלון.
ושאלה מהדהדת במוחי, האם יתכן שעודף משקל (BMI>29.9>25) יכול להיות משקל גוף בריא והמונח משקל גוף אידיאלי טעות ביסודו?
האם אתם מאמינים שעודף משקל הוא בהכרח לא בריא ושהרזון באמת מגלם בתוכו אושר, בריאות הצלחה ואריכות ימים?
האם קרה לכם שהגעתם לרופא כי כאבה לכם הברך והוא מיד אמר לכם: "קודם כל תעשו דיאטה ותרזו"?
מרביתנו סבורים שעצם היותנו שמנים מקצר את חיינו האם זה אכן כך?
חוקרים רבים סוברים היום, שלמרות שפע המחקרים אין סימוכין בספרות האפדימיולגית התומכים באופן נחרץ בהנחת יסוד זו. מה שמעורר תהיות לגבי הנחרצות במסרים המועברים לציבור באופן כל כך חד חד ערכי. הנחות אלו נמצאו רלוונטיות לדרגות משקל קיצוניות בלבד. לעומתן בקרב אוכלוסיית הגיל המבוגר מצאו, שמידה מסוימת של עודף משקל מהווה אפילו גורם הגנה.
אבל אנחנו כחברה מתייחסים להשמנה כמדד גורף. אנחנו לא מתייחסים להבדלים בין הקצוות לבין המקום בו נמצאת מרבית האוכלוסייה כלומר בין BMI = 20 לBMI = 30.
לצורך בחינה של סוגיה מורכבת, זו נבחן מעט מחקרים. אלו מכם שירימו גבה על החד צדדיות בהצגת הנתונים, אשיב שאת המחקרים המצדדים באיום הגורף של ההשמנה כבר כולנו מכירים ובשורות אלו כל מטרתי היא להראות לכם את אותם מחקרים שעד כה לא נחשפתם אליהם. כדי שנערער ונהרהר בהם ביחד.
פרסום משנת 11996 של חוקרים במרכז הלאומי לסטטיסטיקה בריאותית באוניברסיטת קורנל מראה לאחר ניתוח תוצאות של עשרות דוחות, שפורסמו על השפעת משקל הגוף על שיעורי תמותה, שהקיפו יותר מ-350,000 גברים וכמעט 250,000 נשים, שהשמנה מתונה העלתה את הסיכון למוות מוקדם רק במידה מועטה אצל גברים וכלל לא אצל נשים במהלך תקופות מעקב שנמשכו עד 30 שנה. למעשה, מצאו החוקרים שגברים רזים - אפילו בטווח המומלץ ע"י ההנחיות הנוכחיות של ממשלת ארה"ב - היו בסיכון של מוות מוקדם השווה לזה של גברים שהיו בעלי משקל עודף באופן קיצוני. החוקרים הזהירו בהערות המסכמות שלהם כי "יש לשים לב לסיכוני בריאות של תת-משקל ויש לשקול את ההמלצות אודות משקל הגוף הרצוי כדי להגיע לאריכות חיים אופטימאלית לאור סיכונים אלה".
מה שמעלה את השאלה האם יתכן שלהיות קצת יותר שמנים מעל הממוצע עשוי להיות לא כל כך גרוע ולהיות רזים (לפחות בקרב הגברים) עשוי להיות לא כל כך טוב, מה זה אומר אודות משקל גוף ובריאות? אם התפישה של משקל אידיאלי היא מעט יותר מאשר פיקציה סטטיסטית? האם עלינו לנסות להיפטר מהמשקל כמדד, ל"רבוץ" על הספה עם שקית במבה ביד אחת והשלט-רחוק ביד השנייה? כמובן שלא. (למרות שלזרוק את המשקל זה כנראה רעיון טוב).
מחקר נוסף2 הציג ניתוח סטטיסטי מסקרים (NIH) מנתונים שנאספו על 30,000 משתתפים. גילאי 18-64. נבדק הקשר בין תמותה ודרגות BMI. התוצאות הראו ש:
1. בין דרגות BMI 26 - 27 שיעור התמותה היה הנמוך ביותר.
2. שעור תמותה גבוה באוכלוסיה הנמצאת בתת-משקל.
3. גברים עם משקל גוף נורמאלי ( 20-25 ) היו עם שיעור תמותה כמו אלו מוגדרים שמנים (30-35 . החוקרים סכמו ואמרו שעד כה לא הוצג אף מחקר שהצביע על קשר ברור בין תמותה ודרגות - BMI לכן קשה לדבר על משקל אופטימאלי.
הם הוסיפו ואמרו שמחקרים רבים מראים שאנשים עם עודף משקל, כלומר השמנה קלה אינם בסיכון לתמותה יותר מהמקבילים להם במשקל גוף נורמאלי. לטענתם יש להתמקד
באותה קבוצת אוכלוסיה קטנה של אלו הסובלים מ - Morbid obesity.(השמנה תחלואתית) ועוד, לדבריהם לירידת משקל בלבד אין יכולת השפעה גדולה על שעור תמותה.
העדות המרעישה ביותר, המעוררת את התהייה האם באמת עלינו לשים את הדגש על משקל הגוף כמנבא לאריכות ימים התפרסמה באפריל 2005 בעיתון JAMA3 שבארצות הברית. המחקר הראה אמנם שעודף משקל קיצוני (השמנה תחלואתית )עדיין מסוכן לבריאות אבל מתברר שכמה קילוגרמים עודפים דווקא מקטינים את סיכוני התמותה. החוקרים העלו את ההשערה כי דווקא הנחקרים המוגדרים כבעלי עודף משקל סביר אוכלים בריא יותר ומקפידים יותר על פעילות גופנית מצויים בסיכון נמוך יותר לתמותה.
במחקר העריכו את הקשר בין משקל גוף(BMI) ותמותה,והתבססו על נתונים של NHANES (national health and nutrition examination survey מהשנים 1980-1976, 1971-1975, 1988-1994עם מעקב עד שנת 2000)
הממצא המרעיש של המחקר הראה שעודף משקל (BMI>29.9>25) נמצא כקשור לפחות מקרי תמותה מאשר משקל גוף תקין.
שאלת החוקרים הייתה מרעישה, האם להמלצות לגבי ירידה גורפת במשקל, לכל אותם הסובלים מ BMI- מעל 25, יש בסיס מוצדק, לאור ההשפעה המינורית שיש לו על שיעורי התמותה? והם ערערו ותהו האם יתכן שBMI הוא מנבא חלש לתמותה ויכול להיות שהוא יכול אף להוות גורם מגן בגיל המבוגר יותר?
כדי לשים את הדברים על דיוקם, מדברים על מגפה ועל סכנות הבריאות בהשמנה אבל האם זה המשקל שלנו או שמא בעיקר מה אנחנו אוכלים ועד כמה אנחנו מצויים בכושר?
ואמנם ה CDC (The Centres for Disease Control and Prevention) הוריד ב 2005 את ההשמנה ממקום שני למקום שביעי בדרוג גורמי הסיכון לתמותה. מה שמעורר תהיות לנוכח מסע ההפחדה הגורף שאנחנו ניזונים ממנו השכם וערב הסוחף אותנו לניסיונות הרזיה אין סופיים ותסכול מתמשך של הכישלון.
ושאלה מהדהדת במוחי, האם יתכן שעודף משקל (BMI>29.9>25) יכול להיות משקל גוף בריא והמונח משקל גוף אידיאלי טעות ביסודו?
איילת קלטר דיאטנית קלינית מומחית לטיפול בהשמנה והתנהגויות אכילה. מנהלת המרכז לטיפול ולימוד שפת האכילה.
http://www.eatingdialog.com
http://www.eatingdialog.com
