חינוך בעידן האינרנט
הכל דשים בחשיבותו של החינוך. הכל רוצים לחנך והכל מכירים בחשיבותו של הערך הזה.
אלא שבעוד הגדולים יושבים על המדוכה ומחפשים איך להביא אנשים טובים יותר לחינוך, איך לשדרג את רמת צוותי ההוראה בארץ, מתחילים בני נוער וילדים למצוא את דרכם לבד.
האינטרנט. עולם האינטרנט, בו רב הנסתר על הנגלה, מחייב היערכות חדשה במערכות החינוך.
אם מתעלמים מכוחו של גורם זה הרי שמתנתקים מעצם ההוויה הנוכחית והחוויה של הנוער והילדים. מתנתקים מדרישות היום והנוער.
בעידן בו כמעט לכל ילד ולכל נער ונערה יש כרטיס ברשת חברתית כלשהי, השהייה בין חדרי הלימוד עם מורה הרוצה להעביר חומר ולצאת אל חייו שלו ואולי גם אל כרטיסו האישי, קצת מחמיצה את עצמה.
כדאי לבדוק מחדש את מערכת החינוך כיום.
האם היא מספקת את מה שראוי ומתאים לדור החדש?
יש לבדוק חומרים ודרכי ימוד. יש לבדוק מחדש חוויות לימוד לצעירים. יש למצוא דרך שתגרום להם לרצות להגיע לבית הספר. כי קיום בתי ספר רק כדי להצליח בבחינות בגרות, עלול להוכיח עצמו עוד מעט כחסר חשיבות.
כי הנה צומח פה דור חדש - דור מידע ודעה. ילדים היום יודעים הרבה מאוד. ילדים גם יותר מתמיד מביעים דעתם בכל מיני פורומים. יש להם דעה מבוססת בדרך כלל ויש להם גישה למאגרי מידע רבים. הם קולטים, אוספים ולומדים. לא כדאי להתעלם מהם. תפקידו של החינוך היום הוא לתת להם כלים חדשים להסתדר בעולם החדש והשונה משהיה אפילו לפני 10 שנים, אולי אפילו לפני 3 שנים...
העולם משתנה- גם צורת החינוך צריכה להשתנות.
צעירים הגולשים באינטרנט יוצרים קשרי חברויות, גם עם מבוגרים מהם, גם עם בעלי עמדה חשובה. שהרי גם מורים, מרצים וחברי כנסת מתחברים לרשתות ויכולים למצוא עצמם כחברים של תלמיד מן השנה הראשונה בבית הספר.
כל מערך היחסים בין מורה לתלמיד משתנה.
תלמיד יכול למצוא עצמו מתווכח עם מרצה או מורה ברשת.
וידע? מידע רב יכול כל אחד למצוא באינטרנט. אבל מאוד יתכן שהמידע לא יהיה מדוייק.
התקשורת העיקרית כיום בין בני נוער ובכלל, היא ברשתות החברתיות.
אלו חוויות החיים החדשות של הצעירים. שיחות, קריאת מאמרים, צפייה באקטואליה, השתתפות בדיונים ויצירת כרטיס אישי עפ"י בחירתם ודמיונם..כל זה מול מסך מהבהב ובמהירות מגה +. גם בכיתות יסודי. אולי אפילו מכיתות גן.
הפער בין חיי הילד לבין השיעורים בבתי הספר גדל כך מיום ליום. בקרוב ידעו הילדים גם איך להתפרנס דרך האינטרנט, כפי שעושים מבוגרים רבים. ואז לשם מה להם בית ספר?
ילד ששעות הפנאי שלו מלא בפעילות אינטנסיבית ברשת. בשיחות, בצ'טים, בדיונים, יכול לחוש שהשיעור של המורה מיותר עבורו או סתם מיושן במקרה הטוב...
מערכת החינוך צריכה ניעור חזק ויסודי. ההבדל בין הלימוד בבתי הספר לבין העולם בחוץ הוא גדול. והוא עוד יגדל...והרי אחד מתפקידיו של בית הספר הוא להכין את התלמיד לחייו כבוגר. וטובה שעה אחת קודם.
נושאים שכדאי לשפר:
1. כדאי לשים דגש על פעילות חברתית מרתקת. כי גיל הילדות והנוער הוא גיל החברה - החברות. את זה רק מערכת גדולה יכולה לספק. חברות עם נוכחות פיזית. פעילות מיוחדת ואפילו עצמאית בתוך מוסדות הלימוד. פעילות שתספק ביטוי עצמי לרוב התלמידים.
2. ללמד תקשורת של פנים אל פנים. הקשבה ותגובה מתייחסת ועניינית. תרבות שיחה של ממש. עם מלים שלימות לא לחצאין...(ממצב,יומטוב..)
3. להקדיש מספר שיעורים לשיחות, לדיונים. אנשים וגם ילדים אוהבים לדבר. והיום יותר מתמיד. הם יודעים כל כך הרבה. ככה אפשר יהיה גם ללמוד על דעותיהם ומחשבותיהם. ככה גם אפשר יהיה בעקיפין לחנך.
4. להתייחס יותר לדעות התלמידים ולרעיונותיהם. תלמידים שמשייטים בפורומים, מביעים דעות נחשבות וחשובות, שיגלו שהמורה לא מכבד אותם, יפסיקו להקשיב. המימד הערכי כיום משתנה.
5. לתת להן כלים חדשים לניתוח, להבנה ולסינון כל נחשולי המידע שהציפו אותם בעת גלישתם. יש ללמדם לעשות סדר , למיין, להבין וליישם את המידע הרב הזה שרכשו בעת גלישתם המואצת.
6. יש ליצור מגמות יחודיות בבתי הספר. עם המידע הכללי הרב שרוכש הילד, צריך כיוון מרתק ומיוחד לכל תלמיד לפי התאמתו ונטיות ליבו. מגמות שבהם יוכלו התלמידים להתבטא ולמצות יכולות מיוחדות, מגמות שיסחפו אותם להגיע, להשקיע ולהשתלב. כך יוכלו לנווט עצמם בכיוון ייחודי לפי בחירתם. למשל: תקשורת - פירסומית וראווה, מחשבים - עדכני, ביטוי עצמי בדיבור ובכתיבה, רפואה משלימה ועוד...
השאלה היא: האם דור המורים כיום ערוך לכך?
