משקל גוף ופוריות 

השמנה ופריון

השמנת יתר היא תופעה נפוצה בקרב נשים בגיל הפריון. באנגליה ובמדינות מערביות, חמישית מההריונות מתקיימים בנשים הסובלות מהשמנה.
בעיות פריון רבות נובעות מהשמנה ונפוצות בקרב נשים הסובלות מעודף משקל: מחזור וסתי בלתי סדיר או נדיר, סיכון מוגבר לחוסר פריון, סיכון מוגבר בעת טיפולי פריון, סיכון מוגבר להפלות וסיכויים מופחתים להצלחת טיפולי פוריות.
גם כשמושג ההריון המיוחל, השמנת יתר מביאה לשיעור מוגבר של סיבוכי הריון: עליית לחץ דם, התפתחות סוכרת הריונית, סיכון מוגבר ל-מומים מולדים, סיכון מוגבר ללידת תינוקות במשקל גבוה ועלית הסיכוי לביצוע ניתוח קיסרי.
יתרה מכך, לתינוקות לאמהות שמנות סיכוי גבוה יותר להתפתחות השמנה בילוד כבר בתקופת הילדות וסיכוי גבוה להשמנה גם בבגרות.
אחד המדדים המקובלים להערכה של עודף משקל והשמנה הוא מדידת מדד מסת הגוף, המכונה (Body Mass Index) BMI, המתקבל מחלוקת המשקל בק"ג לגובה במטרים בריבוע.
ערכי BMI מעל 25 מוגדרים כעודף משקל, ערכי BMI מעל 30 נחשבים השמנה וערכים מעל 35 נחשבים כהשמנת יתר חולנית, שהיא השמנה קיצונית התורמת להתפתחות מחלות נלוות כגון: סוכרת, יתר לחץ דם, עודף שומנים בדם, מחלות לב, תשניק נשימה בשינה, כאבי גב ופרקים והפרעה ניכרת באיכות החיים.
בישראל עולים שעורי ההשמנה משנה לשנה ובסקרי משרד הבריאות נמצא כי 58.8% מאוכלוסיית הנשים בישראל סובלות מעודף משקל, 25.8% סובלות מהשמנה עם ערכי BMI מעל 30 וכ-5% סובלות מהשמנת יתר חולנית.
שעור ההשמנה בקרב ילדות ונערות הוכפל ב-25 השנים האחרונות וכיוון שרב הסיכויים שילדות אלו יגדלו להיות נשים שמנות, משמעות הדבר שצפויה להתפתח אצלן פגיעה בפריון.
הקשר בין השמנה לתת פריון נובע בעיקרו מירידה במחזורי הביוץ. אחת התסמונות השכיחות הקשורות להשמנה וירידה בפריון היא תסמונת שחלות פוליציסטיות תסמונת זו קיימת ב-4%-7% מכלל הנשים, אולם שכיחותה עולה עד 61% בקרב נשים במשקל עודף. נשים שמנות עם שחלות פוליציסטיות סובלות יותר מחוסר ביוץ המביא לפגיעה בפריון.
המנגנון העיקרי הגורם לחוסר ביוץ בנשים שמנות נובע מתופעה של עמידות הרקמות לאינסולין. תופעה זו שכיחה בעיקר בנשים עם השמנה בטנית, המכונה השמנה בצורת תפוח, ומלווה בשינויים הורמונליים המונעים מחזורי ביוץ תקינים. אפילו בנשים שמנות שמחזורי הביוץ אצלן תקינים יש קושי גדול יותר להשגת הריון מאשר בנשים בעלות משקל תקין.

שיפור משקל הגוף לטובת הפוריות

למשקל גוף גבוה או נמוך מהרצוי, יש השלכות רבות על פעילות הורמונאלית של נשים.

לרקמת השומן תפקיד ביצור הורמוני המין ולכן שמירה על משקל תקין, היא תנאי הכרחי למחזור תקין ולפוטנציאל פוריות.

הפרעות הפוריות בנשים עם עודף משקל רב, הן פי ארבע לעומת הפרעות פוריות בנשים עם משקל תקין. עודף משקל קשור באופן ישיר לבעיות פוריות.

לחומרת ההשמנה אך גם למיקום רקמת השומן בגוף יש השפעות הורמונליות נוספות.

לנשים שמסת השומן שלהן מרוכזת בחלק הגוף העליון, באזור הבטן העליונה והחזה כפי שמוגדרת "השמנת תפוח", יש בעיות פוריות הקשורות בד"כ ברמות גבוהות של אינסולין. תופעה זו הקרויה היפראילנסולינמיה, קשורה להתפתחות התסמונת של השחלה הפוליציסטית.

בד"כ כאשר אנו עולים במשקל, במקביל חלה גם עליה ברמות האינסולין. בנשים עם אינסולין מוגבר עלולה לגבור ההפרעה ההורמונאלית ובעיית הפוריות.

את רמת האינסולין אפשר לאזן על ידי ירידה מבוקרת במשקל, התורמת לשיפור המצב ההורמונאלי ולשיפור סיכויי הפוריות.

מחקרים רבים מציינים שירידה מתונה במשקל במצבי עודף משקל, או עליה מתונה במשקל במצבי תת משקל, בעזרת תוכנית תזונתית מאוזנת במשך 3 עד 6 חודשים, יכולה לתרום להסדרת המחזור החודשי, לשפר את הסיכוי להריון ספונטאני ולהגדיל את הסיכוי של הצלחת טיפולי פוריות

הרזיה ופריון

מן העבר השני של המתרס, נמצאות הנשים הדואגות יתר על המידה למראה החיצוני שלהן ועושות "דיאטות כסאח", הכוללות, בדרך כלל, תזונה דלה במיוחד ופעילות גופנית מאומצת מדי. ירידה במשקל של 10 עד 15% מהמשקל התקין יכולה לגרום לירידה של שליש ממסת השומן ולגרום להפרעות במחזור ובפוריות. התוצאה - רמות שומנים נמוכות במיוחד, הגורמות להפרעות בביוץ וביכולת להיכנס להיריון. שיפור התזונה ומיתון הפעילות הגופנית בהחלט יכול לעזור לגופן לעשות את מה שהוא יודע - לבייץ בכוחות עצמו.

פעילות גופנית

 כאמור, נשים המבצעות פעילות גופנית מאומצת מדי יכולות לסבול מרמת שומנים נמוכה, העלולה לגרום להפרעות בביוץ ולהקשות על הכניסה להיריון. מאידך, נשים בעלות עודף משקל שאינן מבצעות פעילות גופנית, יכולות גם הן לסבול מקושי להרות. לכן, התשובה היא, כמו תמיד - המינון.

מומלץ מאוד לבצע פעילות גופנית, התורמת רבות לאורח חיים בריא ותקין, אבל אסור להפריז. מומלץ לבצע פעילות מתונה, הכוללת, בנוסף לפעילות אירובית, גם תרגילי הרפיה ונשימה, לאיזון המושלם שבין הגוף והנפש. פעילויות מומלצות במיוחד הן יוגה ופילאטיס, המסייעות גם להפגת המתח, שלעתים יש לו חלק לא קטן בחוסר ההצלחה להרות.

השפעת משקל הגוף על סיכויי ההצלחה בטיפולי פריון

מחקר שנערך בארה"ב ופורסם בנובמבר 2000 בביטאון הרפואה הבריטי (BMJ) מגלה כי נשים בעלות משקל גוף נמוך מידי או גבוה מידי, עלולות לסבול מקשיים להיכנס להריון. החוקרים העריכו כי משקל הגוף משנה בדרך כלשהיא את יכולתה של דופן הרחם לקלוט ביציות מופרות, וכתוצאה מכך הנשים אינן מצליחות להיכנס להריון.
המחקר הקיף למעלה מ-3,500 נשים שחולקו לקבוצות על פי אינדקס מסת הגוף שלהן, כלומר על פי היחס בין המשקל והגובה של הנבדקת. החוקרים חילקו את הנשים לארבע קבוצות עיקריות שכללו תת-משקל, משקל בינוני, משקל יתר, משקל שמן ומשקל שמן מאוד.
על פי המחקר, שנערך בקרב נשים העוברות טיפולי פוריות, הנשים שדורגו במשקל הבינוני היו פוריות ב-60 אחוזים יותר מהנשים בקטגורית השמנות, ובאופן דומה, הנשים בקבוצת תת-המשקל היו פחות פוריות מהנשים במשקל הבינוני.