היש קודים להצלחה? 

ההצלחה הינה מילת מפתח בעשייה. כל מפקח, מנהל ומורה במערכת החינוך שמח ומאושר אם הוא זוכה לראות הצלחה בעמלו.

היש קודים להצלחה? האם קיימים כלים, שיטות, דרכים, שאם נרבה להשתמש בהם נזכה לראות פרי בעמלנו- היינו נצליח במשימותינו?

מה הופך מורה בכיתה מסוימת למצליחן, כיתתו זוכה להישגים לימודיים, חינוכיים, ערכיים, וחברתיים, וחברו המורה מהכיתה המקבילה אינו מצליח.

מה הקסם של מורה מקצועי מסוים המשרה אווירה נעימה, מרגיעה ומושכת, שכולם אוהבים אותו, לעומת המחנך אפילו או מורה אחר שאינו זוכה לראות תוצאות בעבודתו?

מדוע אוהבים מורה מסוים ולא כל כך מורה אחר?

מה הסיבה הגורמת ל"חשמל" במסדרון או בחצר בהיות מורה מסוים באזור?

מדוע בעיות משמעת קיימות רק אצל מורים מסוימים?

כיצד הופכים להיות מורה נערץ, מקובל, אהוב, משפיע?

מספרת לי מורה, ששימשה כסגנית מנהלת בבית ספר מסוים בו היו להם קשיים עם "דתיות" התלמידים: ... והנה לפתע מצטרף אליהם מורה המשמש כרב בית הספר המצליח תוך ימים ספורים לשפר ולטפח רמה דתית גבוהה בקרב התלמידים ואף בקרב ההורים. אמור לי, שואלת ה"סגנית", מה הופך אותו למצליחן חינוכי כזה?

מוסד חינוכי על יסודי נחשב במשך שנים כבית ספר נכשל לבנות, הן בהישגיו הלימודיים והן הערכיים, התורניים, התפוקות נמוכות.

מתחלף מנהל צעיר דינמי ההופך תך שנה-שנתיים את בית הספר למוסד מצליח בכל הפרמטרים הנבדקים, התלמידים אוהבים את המוסד, המורים הפכו ל"נערצים" על ידי התלמידים, המה מוכנים להקצות זמן ללימודים גם בחופשת הקיץ, בפסח ובחנוכה. אחוז גבוה בין הבוגרים פונים לישיבות הסדר ולמכינות קדם-צבאיות.

מה הופך מוסד נכשל למעולה?

כיצד הופך בית ספר למצליח, לאיכותי, לנאהב?

אנסה לשרטט כמה מאפיינים חינוכיים הגורמים להצלחה, המאפיינים בית ספר מצליח, ההופכים מורים טובים למצוינים. בקיצור - לבנות קודים להצלחה.

1. נשיאה באחריות

הקוד החשוב ביותר המשמש כבסיס הפסיכולוגי, הרגשי, השכלי והמעשי להצלחה. ככל שהאחריות תופנם בקרב המנהל וכל מורה, אחריות המשרת ביטחון, עוצמה, אמונה בתלמיד, אמונה במורה עצמו, להט התלהבות, יצירתיות, דינמיות ומקוריות - תהא ההצלחה מהירה יותר, עמוקה, ולאורך זמן רב. יש לתרגל בחדרי מורים כיצד לוקחים אחריות.

2. אופטימיות

במאזן השיטות, הכלים, ניתוח אירועים, הכרת הבית, הסביבה, ההורים, הקהילה, הרשות, מידת הדתיות, מצב סוציואקונומי ניתן למצוא את הנתיב להצלחה.

ככל שנחדיר בנו תחושות אופטימיות - ננצח, נצליח להתגבר על כל מכשול, נעפיל על כל הר ונכבוש כל יעד. הדרך קשה, תמיד גדושה בסלעים ובחומות בצורות. האופטימי ישרה אווירה אופטימית שהיא היא הכלי הנפלא להתגבר ולהצליח, לראות העולם, המציאות, האמיתות, בקווים ורודים, להבחין במחצית הכוס המלאה.

אגב, חשוב שנדע כי האופטימי חי יותר שנים, מצליח יותר בעבודתו, תלמיד מצטיין יותר, מתגבר היטב על מחלות ועל מצבים מביכים, בעל מוטיבציה גבוהה יותר.

3. חיי חברה

דוד בן יוסף בספרו "היש סיכוי לאהבה" מדגיש כי בית ספר הינו המוסד בו הילד חש "המון" העלבות, פגיעות, אלימות פיזית ומילולית. אם רק יכולנו להפוך אותו למקום בו קיימים חיי חברה נפלאים - או אז התלמיד היה מאושר ושמח להגיע למקום בו הוא שוהה כ-70- משעות היום.

חיי החברה מהווים את גולת הכותרת החינוכית, באשר האדם חי בתוך עולם חברתי. חז"ל מתארים זאת במשפט מדהים - או חברותא או מיתותא, היינו האלטרנטיבה לאי-חברות היא מוות.

ביהדות הלימוד בחברותא מהווה בסיס ללמידה איכותית ביצירת חיי חברה תקינים, יוצרים בבית הספר אווירה של קיום מצוות שבין אדם לחבריו הלכה למעשה.

עזרה לזולת, גמילות חסד, סיוע לנזקק, אהבת אדם, טיפוח החלש, החריג, האחר.

"עזוב תעזוב עמו" ו"אהבת לרעך כמוך" יכולים להפוך בחיי חברה איתנים למצוות מעשיות ממש, ובכך "לתרגל" פרקי חינוך לקראת החיים.

בכל מוסד נמצא כי במקום שם יש חיי חברה נפלאים, תלמידים שמחים ומאושרים, נעים להגיע ולשהות בו.

4. כבוד, יחס, עידוד ואהבה, שיתופיות ושייכות

שש המלים האלה נאמרות על ידי רוב התלמידים הנשאלים מהו לדעתם המוסד החינוכי בו ירצו לשהות.

מילות מפתח ב"קודים להצלחה". מה הם כבר מבקשים?

יחס אנושי חם ואוהד, התייחסות כמו לכל אדם, יחס הזוקף קומתם.

כבוד, לא לזלזל, לא לפגוע, לא להעליב, קצת כבוד.

עידוד, מילה טובה, משהו חיובי, לא לתפוס אותם תמיד בקלקלתם ושם להעיר. לנסות בדרך הפוזיטיבית - יעילה יותר.

אהבה - אין מילה טובה יותר המגיעה להצלחה כבירה יותר. ילד, כמו כל אדם, חש אם אוהבים אותו. הנאהב בדרך כלל משיב אהבה המתורגמת להצלחה.

שיתופיות - כל אדם בכל תפקיד מבקש להיות שותף לחשיבה, לתכנון, למציאת פתרונות לבעיות קיימות. השותפים מנסים יחדיו למצוא את הדרכים לנצח. יחד תמיד מנצחים.

התלמידים חשים גם הם כי שיתופם בעיצוב דרכם החינוכית רק יואיל להם ולנו.

שייכות - ככל שהתלמיד יחוש כי הוא שייך ממש למוסד החינוכי, יהא הוא ערוך ומוכן לקבל, לקלוט, לשמוע, לבצע ולהציע דרכים אלטרנטיביות לנצח.

השייכות - מפתח להצלחה.

5. בניית עולם של תרבות

תרבות של הקשבה, תרבות של אכפתיות, תרבות של דיאלוג, תרבות אנושית, לרבות של אמפתיה ועוד... ועוד... ככל שנהפוך חינוך ל... לתרבות, לנוהל, לאווירה, לעשייה ממש - כן נצליח יותר.

כיצד יוצרים תרבות של הקשבה אכפתית? מהו דיאלוג? - במאמר אחר.

6. אמונה ולהט

אפשר להצליח, אפשר לנצח רק ואך ורק אם המורה יחוש כי הוא מאמין ב... עצמו. כי הוא האדם השותף במעשה בראשית והנטל מוטל רק על כתפו, והוא מסוגל לכל משימה.

כאשר לאמונה מתווסף הלהט, ההתלהבות, יהיו קודים אלה משמעותיים ומדהימים יותר. האמונה בתלמיד חשובה ביותר, עקרונית מאוד, אך היא תגיע רק לאחר שהמורה יאמין בעצמו כי הוא מסוגל להחדיר את המאונה בתלמיד, כי הוא איש החינוך היכול להניע כל גוף לכיוונים הרצויים והחיוביים.

7. חוויות של הצלחה

מנהל מוסד חינוכי שהצליח מאוד מאוד בעשייתו, לחש לי כי הקוד העיקרי בו הוא משתמש להצלחה הוא "חוויות של הצלחה".

רק תלמיד, בכל גיל, אשר חווה הצלחה, ירצה להמשיך לנסות להתמודד עם קשיים, עם אתגרים ועם משימות נוספות, ולהצליח.

על כן, יש לבנות מערך למידה מדורג, מסודר, מטופח להשגת יעד חשוב זה.

אדם מצליחן החווה חוויות של הצלחה מוכן נפשית להמשיך להתמודד ולהצליח.

8. מנהיגות ומנהיגות נוער

הפיכתם של מנהל מצטיין למנהיג או מורה מעולה למנהיג הם לדעתי המשמעותיים ביותר להפוך את הכישלון להצלחה, לשמש את הבסיס האיתן והחזק ביותר לניצחון.

מנהיג מוגדר בספרות בעשרות הגדרות. לדעתי, הטובות ביותר מדגישות את המנהיג כמשפיע על חבריו וכמעורר בהם מוטיבציה לפעול, לעשות ולהוציא מן הכוח אל הפועל כל חשיבה וכל רעיון.

כיצד הופכים אדם מצוין למנהיג המשפיע? יש צורך בלימוד, בקריאה ובהתנסות. לדעתי, רק מנהיג אמיתי יכול לחולל הצלחות כבירות, למשל: המנהיג יוצר תהליכי שינוי מתמידים, שהרי ההצלחות העתידיות אינן יכולות להשתמש בדרכים בהן הצלחנו בעבר ובהווה. שהרי אומר הרב קוק, כי יש להשתמש בכלים המתאימים לאותו הדור. הרי דור התלמידים משתנה ללא הרף, על כן עלינו לחולל תהליכי שינוי בהתאם. מנהיג טוב משתף העובדים בחשיבה, בתכנון ובעשייה.

כן, מתברר שהמשפיעים החזקים ביותר על התלמידים הם חבריהם, אף יותר מן ההורים ומן המורים. אם כן, עלינו לבנות, לטפח מנהיגות נוער מגיל צעיר, כדי ש"נוער ישפיע על נוער" בכיוון החיובי, הערכי, התורני, האיכותי והחברתי.

לסיכום - ניתן, ואפשר להצליח אם רק אם נדע להשתמש בקודים הנכונים לאורך זמן.

הרמב"ם מונה שבעה תחומים בחינוך: הראשון שבהם הוא ההרגל, היינו, עלינו לבנות מערך חינוכי שבו נתרגל כל הזמן ערכים חינוכיים, כדי להפנים ולהופכם לקבע. אפשר ונתן להצליח בכל מעשה ידינו אם נדע להשתמש נכון בקודים אלה מתוך תכנון, הצבת מטרות ויעדים, תוך מציאת תהליכים איכותיים שיביאו אותנו לתוצאות ולתפוקות כנדרש.

שהרי אין ערך לשום עמל ללא תוצאות. עלינו לבנות מערכת הערכה הבודקת כל הזמן את התפוקות. תוצאות ותפוקות טובות הן ההצלחה.