ח''כ לימור לבנת נ' ראש הממשלה 

האם ראש ממשלת ישראל וממשלת ישראל רשאים לנהל משא ומתן מדיני עם סוריה ועם הרשות הפלסטינית, ובמיוחד בנוגע לרמת הגולן ולירושלים, משעה שראש הממשלה התפטר מתפקידו והממשלה הפכה לממשלת מעבר?


מינהלי

בג"ץ 9202/08, ח"כ לימור לבנת נ' ראש הממשלה

כב' השופטים: ד' ביניש, מ' נאור, ע' ארבל


04.12.2008

העובדות:
השאלה המתעוררת בעתירה דנן: האם ראש ממשלת ישראל וממשלת ישראל רשאים לנהל משא ומתן מדיני עם סוריה ועם הרשות הפלסטינית, ובמיוחד בנוגע לרמת הגולן ולירושלים, משעה שראש הממשלה התפטר מתפקידו והממשלה הפכה לממשלת מעבר. העותרת בעתירה שלפנינו, חברת הכנסת לימור לבנת, טוענת כי יש להורות לראש הממשלה ולממשלה להפסיק לאלתר את ניהול המגעים המדיניים עם סוריה ועם הרשות הפלסטינית (בין במישרין ובין בעקיפין) למעט בעניינים דחופים וחיוניים, וזאת עד לכינון ממשלה שתיהנה מאמון הכנסת. בפרט טוענת העותרת כי על ראש הממשלה והממשלה להימנע מלנהל מגעים מדיניים בנוגע לירושלים ולרמת הגולן עד לכינונה של ממשלה חדשה. העותרת

החלטה:
1. ההלכה המנחה באשר לסוגיה המתעוררת שבפנינו נקבעה בפרשת וייס בג"ץ 5167/00 וייס נ' ראש הממשלה של מדינת ישראל. בפסק הדין נקבע כי בהעדר מגבלות פורמאליות או נוהג חוקתי רלוונטי היקף סמכויותיהם של ראש הממשלה שהתפטר ושל שרי הממשלה היוצאת אינו שונה מהיקף הסמכויות של ממשלה "רגילה" ובמילוי תפקידיהם הם אינם מוגבלים לביצוע פעולות שוטפות בלבד. אולם, קיים שוני בין ממשלת מעבר לממשלה המכהנת כרגיל ושוני זה נוגע לתחום פריסתו של מתחם הסבירות שבגדרו רשאית הממשלה לפעול. ממשלת מעבר ככל ממשלה נדרשת לפעול בסבירות ובמידתיות, אולם בקביעת מתחם הסבירות והמידתיות שבו רשאית ממשלת מעבר לפעול יש להתחשב בתכלית שמכוחה מכהנים ראש הממשלה וממשלת המעבר לאחר התפטרות ראש הממשלה. מתחם הסבירות שעומד לרשות הממשלה בתחום ניהול יחסי החוץ והביטחון - גם כאשר מדובר בממשלת מעבר - הוא רחב; ולפיכך ההתערבות השיפוטית בהחלטות בתחום זה, שמרכיביו הדומיננטיים הם פוליטיים, תיעשה רק במקרים חריגים. הביקורת על הכרעותיה של הממשלה היוצאת בתחום יחסי החוץ והביטחון צריכה, אפוא, ככלל להיעשות בכנסת ולא בבית המשפט.
2. לאחר שבחן ביהמ"ש את טענות הצדדים, קובע ביהמ"ש כי אין לסטות במקרה דנן מההלכה שנקבעה בפרשת וייס. על ראש הממשלה שהתפטר ועל הממשלה היוצאת לנהוג באיפוק ובריסון המתחייבים ממעמדה של הממשלה כממשלת מעבר. הצורך באיפוק ובריסון מתעצם ככל שאנו קרבים למועד הבחירות לכנסת. זאת ועוד, בגדר מתחם הסבירות והמידתיות הנתונים לממשלה ולראש הממשלה עליהם להימנע ככל הניתן מקבלת החלטות בלתי הפיכות, שעלולות לכבול את ידיה של ממשלה עתידית כזו או אחרת שתחל לפעול לאחר הבחירות לכנסת השמונה-עשרה.
3. נוכח שיקול הדעת הרחב המסור לראש הממשלה ולממשלה בתחום ניהול יחסי החוץ של ישראל ונטייתו של בית משפט זה שלא להתערב בתחום זה אלא במקרים חריגים, ביהמ"ש איננו סבור כי עלה בידי העותרת להצביע על עילה של ממש להתערבות שיפוטית, כדי למנוע את המשך ניהול המשא ומתן המדיני ככל שזה מתקיים. לאור האמור, העתירה נדחית.