מלבד ההתמודדות הלא תמיד קלה עם תלמידים, עומד המורה בפני מערכת יחסים רגישה ולעתים אפילו עוינת עם ההורים.
ובלי לפגוע במורים או בהורים,
כמו בכל מערכת יחסים - כבוד הדדי והקשבה מניבים תוצאות נפלאות!
יש לכם מה לומר להורה?
אל תעשו זאת כלאחר יד.
השיחה עם ההורה יכולה להיות גורלית לא רק מבחינת יחס ההורה לילד, כי אם גם היחס אליך, המורה.
אם תדעו ליצור קשר נכון עם ההורה תוכלו להפיק תועלת ולשפר את המצב.
אם תנהגו לא נכון - תקנו לכם אויב.
הורה אינו תלמיד שלכם.
הוא אדם מבוגר, מיושב, יש לו עיסוקים וחיים. והוא גם לפעמים חכם.
לפעמים אפילו יותר מכם...
10 כללים שכדאי, לפני שתרימו טלפון להורים:
א. החלטתם להתקשר? חשבו אם זה באמת נחוץ. מה הסיבה, מה המטרה, האם זה יועיל.
.
ב. קודם כל שאלו אם אפשר לדבר עכשיו. אם ההורה פנוי לשיחה. הגעתם למרחב פרטי של משפחה. תפקידכם כמורים אינו מתיר דריסת רגל ללא התחשבות בחיי ההורים. זה גם ידגיש את חשיבות השיחה.
ג. שאלו: "האם זאת האמא (או האבא..) של.. מדברת המורה --- מה שלומך?"
התעניינו באמת.
אולי קרה משהו ואינכם יודעים?
נסו לגשש מתוך התעניינות כנה.
ד. קיבלתם תשובה חיובית ואפשר לדבר, שמעתם מההורה שאין חדש. עכשיו תוכלו להתחיל בנושא שלשמו התקשרתם.
התחילו במלים מחמיאות על הילד(ה) ספרו עליו משהו ממש טוב. משהו מפתיע ומרגש.
לכל אדם, לכל ילד, יש משהו נפלא שאפשר לספר עליו.
אם אין לכם משהו טוב לומר - אולי אינכם ראויים לעסוק בחינוך?
כדאי שתבדקו עצמכם.
ה. ספרו למה התקשרתם, מה מציק לכם בענין הילד. או אולי זאת מחמאה מיוחדת או הישג מוצלח שאתם רוצים לידע ולשתף?
אם זאת בעיה - שאלו את ההורה אם הוא מודע לבעיה. שאלו אותו מה דעתו. אולי בעיניו אין בכלל בעיה?.
ו. אם הוא יודע - שאלו אותו מה הוא עושה או מה הוא חושב לעשות. בקשו את דעתו והקשיבו.
הוא מכיר את הילד לפניכם. הילד חשוב לו באופן אישי...
הוא יודע דברים שאתם לא יודעים.
כבדו את ההורה, והוא יכבד אתכם.
ז. ספרו מה אתם כבר עשיתם בעניין, אם עשיתם. אל תסתירו. היו גלויים. יש לכם מטרה משותפת (אני מקווה) והיא - לסייע לילד.
ח. אל תקבעו דיאגנוזה - אל תאשימו. אל תאמרו: "אולי חסר לו תשומת לב?", או משהו כזה.
מורה איננו פסיכולוג, אל תתימרו להיות כאלה.
אם ההורה מצביע על כיוון מסויים, שימו לב ואל תמהרו לשפוט על סמך הכמה שעות שאתם רואים אותו.
ט. אל תספרו להורים על חברים נהדרים של הילד שכדאי שילמד מהם. ואל תתאמצו לשדך בין תלמידים.
זה פוגע.
הנזק בדרך כלל גדול מהתועלת.
י. בדקו את עצמכם: האם אתם פועלים מאהבה ומאכפתיות או אולי מרגשי עליונות וזחיחות של מי שהמערכת לצידו?
אלו ילדים.
הם רגישים, פגיעים, שבירים.
אהבו אותם.
ואם אינכם מסוגלים, אולי כדאי שתחפשו עיסוק אחר.
