Vision
אני מאמנת אישית במקצועי, ולאחרונה הייתי יו"ר באחד הקלפיות בעירי, צפיתי בנעשה סביבי. תוך כדי, עלה דיון בנושא ושמעתי את דעותהם של חברי לקלפי נדהמתי לשמוע ולראות את האדישות הקיטוב ושנאת חינם, של אנשים שדעתם שונה מהאחר.
וכאן נשאלת השאלה? האם החברה הישראלית חולה ולא יודעת זאת?
בואו נבדוק ביחד שאלה זו ונגלה ביחד את הדברים: האם חשוב לנו כתושבים להשתמש בזכות ההצבעה? האם אנו רואים בחשיבות דעתנו להשפיע על נבחרי העם? האם אנו לוקחים אחריות על הנעשה בחברה ויוצאים להפגין ולהתריע? האם אנו כחברה רואה מה קורה לשכן שמימול, ומגלה באחד הימים כי הוא............? האם אנו צועקים די לתאונות דרכים - פועלים או עושים מעשים? האם אנו רואים בשירות צבאי זכות ומשימה חשובה למען המדינה? האם אנו יודיעים להודות לנבחר ציבור שתרם ועשה למען המדינה ותושבה בעת פרישתו? האם אנו יודעים להעריך ולכבד להוקיר ולהכיל דעתו של האחר? האם אנו איפשרנו לקומץ קטן בחברה לחבל ולגרום לכיתוב בין הימין לשמאל, חילוניים ודתיים? האם אנו איפשרנו לממשלה להתנער ולא לקחת אחריות על מעוטי היכולת? האם אנו חברה חולה? אדישה? ואגואיסטית האם זו המורשת שאנו רוצים להעביר לילדינו המתבגרים? האם אנו רוצים שזו תהיה החברה שתעתוף את ילדינו?
השאלה הראשונה ששאלתי היא! מדוע אנשים לא מביעים את זכותם להצביעה, להשפיע ולגרום לאותו מועמד מטעמו לזכות בתפקידו, ולהוביל את עירו(מדינתו), למקום שבו הוא מאמין צריך ליהיות בהתאם לחזונו, והשקפת עולמו.
yes we can!!! הסלוגן המדהים של אובמה, מדוע זה עבד? מה גרם לעם האמריקאי לצאת בהמוניהם לקלפי ולהצביע? מדוע הם רואים את החשיבות של זכות ההצבעה? מדוע סמלו ודגלו של העם האמריקאי בראש סולם חשיבותו? מדוע לדעתכם הוא הצליח לעשות היסטוריה? מדוע כל הדברים האלה חסרי חשיבות בקרב החברה הישראלית.
אני רואה לראשונה את הסיבה למחלה בחברה הישראלית, האדישות חוסר האיכפתיה, סמוך על...., דעתו של האחר אינה חשובה בעיניי, חוסר כבוד לשונה, אלימות בקצב עליה מסחרר, נגישות למין וסמים, תאונות דרכים, ירידת אכיפת החוק, חוסר אונים והתמודדות עם חציית הקוים של הפשע המאורגן, ועוד.
להלן מקרה בעירי: בתום ספירת הקולות בעירי, חל מהפך ונבחר ראש עיר חדש, כמות הערות הנאצה שנכתבו באינטרנט הדליקו בי נורה אדומה, מדוע החברה שלנו לא יודעת להודות לאדם שתרם ופעל מחצית חייו בפעילות ציבורית תרם למען הקהילה וראה בעבודתו חשיבות, מסירות, אמונה וחזון, להפוך את עירו לאחת הערים הגדולות במדינה, הוא קידם ופעל רבות בכל תחומי החיים בעירי. ואילו התושבים בעיר במקום להודות לאיש על פועלו, ותרומתו, שמחו לעיד על כשלונו בבחירות. שכחו את תרומתו ומפעל חיו התפתחותה של העיר, הפעם פעלתי ושלחתי מכתב למערכת העיתון המקומית ובו בבקשה מתושבי העיר ובפרט הראש העיר החדש להוציא מכתב לראש העיר היוצא ולהביע בפניו תודה הערכה וכבוד לאיש, וזאת בפרסום בכל באמצעות אמצעי התקשורת הרבים, מגיע לו!!!!
תאונות הדרכים הינה גורם מוות מספר אחד במדינה! האם אנו עושים משהו בנושא? לאחרונה עברתי תאונת דרכים (פגיעה ברכב בלבד), תודה לאל שיצאנו בריאים ושלמים אולם, בקלות רבה התאונה הייתה מסתיים אחרת, אילו הייתה מתרחשת בשעות הבוקר המוקדמות. תופעת פגע וברח, הפכה ללהיט בקרב קומץ קטן של אזרחים, גם אני נתקלתי בתופעה זו. בעל הרכב שגרם לתאונה, פתח בנסיעה מטורפת מהמקום, לאחר מספר נסיונות, הצלחנו להדביק את המרחק ביננו, הנהג נסע בכביש בצורה פושעת ומסוכנת, לקחנו את מספר הרכב להתלונן במשטרה (שזה גם סיפור בפני עצמו). אולם עד שזה לא קורה לך אתה נמצא רחוק מזה לא מגיע אילך אתה לא חש את הסכנה.
דעת הקהל
חשיבות דעת הקהל בארה"ב ובאירופה הינה בעלת משקל כבד נבחרי הציבור אינם פועלים בניגוד לדעה זו, ובכל זמן נתון בודקים את דעתו ופועלים על פי הזרם המרכזי במדינתם, הכוח שיש לעם להשפיע ולכוון את המדינאים שם יוצר כבוד והערכה לממסד זה, כבוד למדינתם ולדגל הלאומי. האם זה היה יכול להיות כאן בישראל?
בטרם נענה תשובה, בראש וראשונה עלינו לקבל החלטה, לאחד את השורות ולמגר את הקטבים בעם, להאמין שיש דרך אחרת, לחיות בחברה מתוך חזון שניתן וחשוב להתנהל בצורה חדשה ולהביא לשינוי, להעביר מסר ברור לכל החברה הישראלית שליכוד הכוחות הכרחי בעת הזו, הסכנות האורבות לנו מבחוץ קשות דייה בכדי להוסיף צרות מבפנים, עלינו להעביר את המסר, די ולא עוד,
רוצים להבריא את החברה ביציאה לרחובות, בקריאה לאיחוד העם אין יותר ימין ושמאל, אין יותר דתי חילוני, כולנו אחים ולכולנו יש דעות ומותר שיהיו אבל למרות זאת מאוחדים כעם אחד! כחברה יש לנו את הכוח להניע ולהשפיע, לאחד שורות. המסר לנבחרי העם, יש להתחשב בדעתנו היא בעלת משקל בכל החלטה מדינית פנימית ואו /וחיצונית.
היכולת שלנו לשנות הינה פשוטה וקלה, צריך להחליט! לא רוצים להמשיך לחיות בחברה מקולקלת! עלינו להוריש לילדינו חברה בריאה ומתוקנת, חברה שדואגת לקהילתה, שאכפת לנו! למגר את תופעת השחיתות, האלימות, והאדישות.
נסו לדמיין את עצמכם במקום כזה, איזו הרגשה תהיה לכם, מה יהיו הפרסומים בעיתון, איך תראה החברה שלנו, איזה אנשים נהיה מה התרומה שלנו בחברה, איזו אחריות כל אחד ואחד לוקח שם.
כמה שזה נשמע הזוי ולא הגיוני ישנם מדינות באירופה שחיות בדרך זו, נכון שהתמודדות של תושבי ארצם אינה מושפעת ודינמית כמו שלנו, עדיין עצם הדמיון התחושה ההרגשה שהדמיון יצר בנו, אנו נוכל ונרצה לפעול למען שיפור החברה הישראלית, צריך מעט מאוד אנשים שיצליחו לשחוף אחריהם את ההמונים.
היכולת שלנו להוציא לפועל את המסר הזה הינו חשוב ונחוץ בימים אלו, לאור העובדה שמועד הבחירות לראשות הממשלה מתרחש בקרוב, חשוב לנו שנבחר הציבור שיהיה (לא משנה אם המשמאל או הימין, חילוני או דתי), שאדם זה יבחר על פי מה שהוא יכול ומוכן לתרום למען הציבור והמדינה ולא שיהיה כיסא לשבת עליו למשך תקופת כהונתו. היציאה לרחובות ולומר די לתאונות הדרכים די לאלימות, די לכיתוב בעם, די בשחיתות צריכה לבוא באמצעות הפגנות, אירגונים חברתיים חוצי דעות שיכולים וצריכים להחזיר את הכוח לעם. דמות כריזמתית שיכולה לשחוף אחריה את כולם ולהביא לחברה נעימה מתוקנת וחזקה.
אשמח לשמוע את דעתכם בנושא בברכה,
כהן מזל - מאמנת אישית
