מדינת ישראל נ' בוזגלו יעקב 

ת"פ 3161/07, מדינת ישראל נ' בוזגלו יעקב

כב' השופט: י' שפירא


27.10.2008

העובדות:
1. ביום 3.6.08 הורשע הנאשם בשוד בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין התשל"ז- 1977 וכן בכליאת שווא - עבירה לפי סעיף 377 (רישא) לחוק העונשין.
2. בנוסף, הורשע על ידי בסיוע לשוד, עבירה לפי סעיף 402(4) לחוק העונשין בצירוף עם סעיף 31 לחוק.

ההכרעה:
1. מתן אפשרות לנאשם לצאת לשיקום מהתמכרות מתעוררת הן בשלב המעצר והן בעת גזירת הדין, הגם ששחרור ממעצר לצורך כך ייעשה רק במקרים מיוחדים, אולם גם לענין זה היו גישות שונות בפסיקת בית המשפט העליון.
2. נסיבות כל מקרה הן המכריעות בסופו של יום אם להיעתר לבקשה, בשני השלבים, ובין היתר חומרת העבירה ונסיבותיה, עברו של הנאשם, התאמתו להליך וסיכויי הצלחתו, והנזק לציבור.
3. ביהמ"ש דוחה את הבקשה לשחרר את הנאשם לבדיקות כמבוקש.
4. אין מחלוקת בין הצדדים כי מדובר בעבירות חמורות ואף במעשים מכוערים.
5. אין מחלוקת כי חזרה בתשובה, הבעת חרטה כנה ולקיחת אחריות על ביצוע העבירה והפנמת חומרת המעשים מהווים, בין היתר, שיקולים לקולא.
6. ביהמ"ש גוזר על הנאשם מאסר בפועל של 26 חודשים, מאסר על תנאי של 7 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה מן העבירות בהן הורשע. פיצוי המתלונן בסך 6000 ש"ח.