איומים וכסתח לקראת יום הכיפורים 

בראיון מיוחד ל"ידיעות אחרונות" [3.10.08] , מספר ימים לפני יום הכיפורים תשס"ט , פורש אלוף פיקוד הצפון, גדי אייזנקוט את התפיסה האסטרטגית החדשה של ישראל שתופעל אם וכאשר תפרוץ מלחמה / התנגשות בצפון, מול חיזבאללה או סוריה. על פי המתווה שפורש האלוף, התגובה הישראלית על ירי לכיוון ישראל תהייה בכוח בלתי פרופורציוני כהגדרתו, על מנת להחריב ללא אבחנה את כל הכפרים בדרום לבנון מהם יירו טילים. לא רק על מנת לנטרל את מקורות הירי אלא גם כדי לפגוע באוכלוסיה האזרחית.

בניגוד לתגובות ישראליות בעבר שנועדו לנטרל מקורות ירי ולהבריח את האוכלוסייה מהאזור, הפעם הכוונה היא לפגוע גם באוכלוסיה האזרחית. האלוף מסביר כי אפשרות הפגיעה באוכלוסיה האזרחית בדרום לבנון היא המרסן העיקרי של החיזבאללה והסיבה לשקט בשנתיים האחרונות. על פי הדוקטרינה החדשה - בניגוד לעבר בה נמנעה ישראל מפגיעה רחבה במערכות תשתית בלבנון (חשמל, מים ביוב וכיוב'} הרי במקרה של מלחמה/פעולות איבה תנקוט ישראל בפעולות יזומות על מנת לפגוע בכל המערכות הללו – "במהירות , בעצמה בלי קריצות לדעת הקהל הבין לאומית".

ההסבר למדיניות החדשה - הכפרים בדרום לבנון אינם כפרים אזרחיים כמקובל אלא הם כולם כפרים לשיגור טילי קרקע כנגד ישראל. [יש כבר ראשי תיבות צהליות לישובים הללו - כפרי רק"ק].. גם ממשלת לבנון לא תוכל להתנער מאחריות לפעולות נגד ישראל שיבוצעו משטחה. גם לא סוריה וגם לגביהן תופעל האסטרטגיה של תגובה מצד ישראל.

הדוקטרינה החדשה אינה פרי יוזמה עצמאית של האלוף. הוא מבהיר בראיון כי קו פעולה זה נדון ואושר במסגרות המתאימות.

השאלה המתעוררת היא מדוע נבחר העיתוי שנבחר לפרסום, ומה משמעות ההודעה. אין תשובה ברורה באשר לעיתוי הפרסום. גם באשר למשמעות ההודעה אין הסבר ברור. יסבירו כי יש בפרסום, תרומה לחיזוק ההרתעה הישראלית. זאת למרות דברי הזלזול שמקורות החיזבאללה השמיעו כלפי המדיניות החדשה. יתכן שבאמת יש בפרסום תרומה לחיזוק ההרתעה, אבל האם אין הוא מאפשר לגורמי החיזבאללה לגייס לצידם לגיטימציה בין לאומית לשיטות פעולתם כנגד אוכלוסיה אזרחית בישראל בנימוק שגם מדינת ישראל מודיעה כמדיניות שהיא תפעיל את הצבא נגד אזרחים?

כך או אחרת ברור שחיזוק כוח ההרתעה של ישראל עדיף על פני שיקולים אחרים.

אבל נוכח כמה תשובות שנתן בראיון האלוף, ביושר, למראייניו מתעוררות כמה שאלות מדאיגות ומטרידות.

להלן הדברים: - דיברת על העצמה של פיקוד צפון, על השינויים שחלו אצלכם בשנתיים האחרונות,אז איך אתה מסביר את הביקורת שהטיחו לאחרונה שני קצינים בכירים לשעבר במוכנות של הפיקוד בצבא בכלל? האלוף משה עברי סוקניק שהיה עד לאחרונה מפקד הגייס הצפוני שלך, טוען שמערך האימונים לא רציני. הרי אתה רצית בו , אתה הבאת אותו, ועל פי בקשתך הוא בנה מחדש את הגייס הצפוני. והשני הרמטכ"ל לשעבר בוגי יעלון שאמר בראיון "אני לא ישן טוב בלילה".

אייזנקוט נבוך. הוא מתפתל. מדובר בשני קצינים מצוינים בעיניו.

הם משקרים אנחנו שואלים אותו ?

 "לא הם לא משקרים ", הוא משיב. "אני מוטרד יותר משניהם, כי אני נושא באחריות. אבל אני גם יכול לומר לכם, שאין שבוע שאני לא רואה תרגילים גדודיים וחטיבתיים. כל הפיקוד כבר התאמן. שני הגייסות כבר התאמנו. יש לנו תכניות אופרטיביות תקפות מוכרות ומהן נגזרות תכניות האימון בשתי החזיתות הלבנונית והסורית... יש עדיין לאן להתקדם. גם אני הייתי שמח אם היו משקיעים בכוחות היבשה יותר, אבל לאורך שנים המטכ"לים החליטו להעדיף את אמ"ן ואת חיל האוויר.... יחד עם זה אני מציע לכולנו להיות הרבה יותר אחראים למה שאנחנו אומרים. גם אם כועסים לספור עד חמש."

 - על מה הם כועסים?

"לא יודע. אני לא מדבר כאן על איש. אני מדבר על התופעה."

 - אולי הבעיה היא שלפני כן חסרו האנשים שיגידו את זה. אולי הדברים היו נראים אחרת, אילו מישהו דיבר כמו סוקניק ויעלון לפני המלחמה האחרונה?

"היו כאלה שאמרו את זה גם אז. ועדיין אני חושב שצריך להיזהר. דיבורים כאלה מייצרים כותרות ראשיות. ונסראללה יומיים אחרי זה כבר ציטט את הדברים."

מהציטוטים שהובאו לעיל עולים הדברים הבאים: דברי הביקורת של אנשי מקצוע אלופים , שפרשו משירות פעיל זה לא כבר, כאלה שאינם כפופים למרות הדברור של דובר צה"ל - נכונים. הם מדברים על ליקויים במוכנותו של צה"ל למערכה גם כיום , על אימונים בלתי מספקים ועל סדרי עדיפויות לא נכונים של הצבא. לא נוח לאלוף הפיקוד להודות בכך, אבל הוא לא יכול לומר שהביקורת בלתי מבוססת. הוא מנסה לעמעם את חריפות הדברים במשפט " יש עדיין לאן להתקדם... גם אני הייתי שמח אם היו משקיעים יותר בכוחות היבשה..." הוא גם "מכסה" את עצמו בהסכמה במובלע לדברי הביקורת אך מציין כי " לאורך שנים המטכ"לים החליטו להעדיף את אמ"ן ואת חיל האוויר." {כאילו הייתה זו גזירת גורל.]

לאלוף יש גם עצה למותחי הביקורת: " להיות הרבה יותר אחראים למה שאנחנו אומרים... אני חושב שצריך להיזהר. דיבורים כאלה מייצרים כותרות ראשיות. ונסראללה יומיים אחרי זה כבר ציטט את הדברים."

 אז אם האלופים מותחי הביקורת, שאייזנקוט בעצם מסכים איתם, לא ידברו {בעברית מדוברת – יסתמו את הפה ) אז מצב המוכנות של הצבא יהיה טוב יותר? ואם צריך לנהוג "יתר אחריות" בהצבעה על ליקויים, לתפיסת האלוף, איך יגדיר את דבריו הוא לגבי אופי ועצמת התגובה הישראלית – שקולים אחראיים ומדודים?