ת"א 39635/06, לוי דוד נ' איילון חברה לביטוח בע"מ
כב' השופט: מ' קליין
04.08.2008
העובדות:
ענייננו בתביעה כספית. התובע, רכש ביום 02/07/03 רכב פרטי. עם רכישת הרכב פנה התובע באמצעות הטלפון למשרדו של הנתבע 2, וביקש לרכוש פוליסת ביטוח מקיף לרכב. לגישתו הנתבע 2 בירר ורשם את הפרטי הרכב ופרטי המבוטח הדרושים לצורך הכנת הפוליסה וכן שלח באמצעות הפקס "טיוטה לביטוח רכב פרטי". ביום 03/07/03 רכש התובע פוליסת ביטוח מקיף באמצעות הנתבע 2.
לטענת התובע בזמניים הרלוונטיים היה בחור צעיר כבן 20 אשר אינו בקיא ברזי המקצוע הביטוח ועל כן סמך על סוכן הביטוח כי יספק לו פוליסת ביטוח אשר מתאימה לצרכיו ותכסה את הנזקים באם יהיו בעתיד וזאת לאור הכרות מוקדמת בין הנתבע 2 ובין אחיו של התובע מר יעקוב לוי אשר ביטח באמצעות הנתבע 2 רכבים שונים. לגישת התובע הנתבע 2 חב חובת זהירות מוגברת לאור ההכרות המוקדמת בין הצדדים, ולאור האמון אשר נרכש. משכך לא חש התובע כל צורך לבדוק את פעולותיו של הנתבע 2. בין הצדדים לא התקיים כל מפגש, שכן ההתקשרות ביניהם הייתה באמצעות הפקס והטלפון. לטענת התובע, הנתבע 2 לא טרח להסביר את תנאי הפוליסה ומגבלותיה. ביום 30/07/03 היה מעורב התובע בתאונת דרכים ורכבו הוכרז בהתאם לחוות דעת שמאי אשר ניתנה ביום 11/08/03 כאובדן כללי. בסמוך לאחר מועד התאונה פנה התובע והגיש הודעה בדבר הנזק, ביום 31/07/03 נתבקש התובע להעביר לידי הסוכנות צילום של תעודת זהות, צילום של רישיון הנהיגה וכן טופס השלמת פרטים באשר לתאונה. לתדהמתו, השיבה הנתבעת 1 כי האירוע אינו מכוסה במסגרת הפוליסה בשל העדר כיסוי ביטוחי. בעת שפנה התובע לקבל הסבר באשר לסירובה של הנתבעת 1 לפצותו, הובהר לו כי הפוליסה אשר סופקה לו הינה עם מגבלת גיל וכתנאי לקיומה של הפוליסה הינו כי גיל הנהג המבוטח אינו פחות מ-21. לגישת התובע, הנתבע 2 התרשל בעת שמכר פוליסה אשר איננה מעניקה כיסוי ביטוחי כלל לאור העובדה כי התובע אינו עומד במגבלת הגיל אשר מצוינת בפוליסה. לדידו, הנתבע 2 התרשל בתפקידו לאור העובדה כי לא התאים את הפוליסה האמורה לצרכיו של התובע ובכך לא נהג כסוכן ביטוח סביר ובכך הטעה את התובע.
החלטה:
1. מן המסמכים אשר הוצגו עולה כי בעת רכישת פוליסת הביטוח לרכב הסתמך הנתבע 2 על מידע אשר נמסר לו על ידי התובע ובהתאם למידע זה הונפקה דוגמת הפוליסה ובעקבותיה הפוליסה הנדונה.
2. נטל הקריאה - התובע קיבל לידיו בטרם כריתת החוזה בין הצדדים העתק הפוליסה אשר בה צוינה ההסתייגות הנ"ל ועל אף חתימתו של התובע בהעתק הפוליסה הנדונה, הוא טוען כי סמך על סוכן הביטוח כי הפוליסה אשר תונפק תתאים לצרכיו. טענתו של התובע הינה כי סמך על סוכן הביטוח ומשכך לא עיין במסמך אשר נשלח אליו, על אף שחתם עליו. עולה כי רשלנותו של התובע היא אשר הביא למצב בו חתם על פרטים שאינם תואמים את הביטוח המתאים לו באותם הזמנים.
3. חובת הגילוי המוטלת על הנתבעים - חוק חוזה הביטוח תשמ"א - 1981 הינו בראש ובראשונה חוק צרכני, המבקש להגן על המבוטח מפני כוחו העודף של המבטח. מעבר להסדרת מערכת היחסים החוזית שבין מבטח למבוטחו, ביקש המחוקק באמצעות חוק זה להרחיב החובות המוטלות על המבטח ובפרט את חובת הגילוי הנאות, תוך צמצום החובות המוטלות על המבוטח. יחד עם זאת, החוק אינו פוטר המבוטח באופן מוחלט ביחסיו עם המבטח ובין היתר, חב המבוטח בחובת זהירות סבירה. יתדותיה של חובת הגילוי המוטלת על המבטח, נעוצים ברצון להגן באופן סביר על הצד המצוי ב"עמדת נחיתות אינפורמטיבית" והינה למעשה ביטוי של עקרון תום הלב וככזו היא מבטאת נורמות של התנהגות מוסרית בשלב המשא ומתן הטרום - חוזי
4. ביהמ"ש קובע כי במקרה דנן פעלו הנתבעים כמבטחים סבירים. הנתבע 2 שלח לעיונו של התובע עותק לבדיקה וביקש כי לאחר עיון בעותק יוחזר לסוכן בצירוף חתימתו של התובע הרי שבכך מילא הנתבע 2 את חובתו כלפי התובע. באם היו לתובע אי אילו השגות באשר לכתוב בטופס ההצעה מן הראוי היה שיועלו בטרם חתימתו או בסמוך למועד הכריתה ולא לאחר קרות מקרה הביטוח. סייג הגיל מופיע במרכז העמוד באופן מודגש ומהווה תנאי מהותי בפוליסה הנדונה וזאת על מנת למשוך את תשומת ליבו של המבוטח. מאחר והתובע בחר לעצום את עיניו וביקש להסתמך על פוליסה אשר איננה מתאימה לגילו, אין לו להלין אלא על עצמו.
כב' השופט: מ' קליין
04.08.2008
העובדות:
ענייננו בתביעה כספית. התובע, רכש ביום 02/07/03 רכב פרטי. עם רכישת הרכב פנה התובע באמצעות הטלפון למשרדו של הנתבע 2, וביקש לרכוש פוליסת ביטוח מקיף לרכב. לגישתו הנתבע 2 בירר ורשם את הפרטי הרכב ופרטי המבוטח הדרושים לצורך הכנת הפוליסה וכן שלח באמצעות הפקס "טיוטה לביטוח רכב פרטי". ביום 03/07/03 רכש התובע פוליסת ביטוח מקיף באמצעות הנתבע 2.
לטענת התובע בזמניים הרלוונטיים היה בחור צעיר כבן 20 אשר אינו בקיא ברזי המקצוע הביטוח ועל כן סמך על סוכן הביטוח כי יספק לו פוליסת ביטוח אשר מתאימה לצרכיו ותכסה את הנזקים באם יהיו בעתיד וזאת לאור הכרות מוקדמת בין הנתבע 2 ובין אחיו של התובע מר יעקוב לוי אשר ביטח באמצעות הנתבע 2 רכבים שונים. לגישת התובע הנתבע 2 חב חובת זהירות מוגברת לאור ההכרות המוקדמת בין הצדדים, ולאור האמון אשר נרכש. משכך לא חש התובע כל צורך לבדוק את פעולותיו של הנתבע 2. בין הצדדים לא התקיים כל מפגש, שכן ההתקשרות ביניהם הייתה באמצעות הפקס והטלפון. לטענת התובע, הנתבע 2 לא טרח להסביר את תנאי הפוליסה ומגבלותיה. ביום 30/07/03 היה מעורב התובע בתאונת דרכים ורכבו הוכרז בהתאם לחוות דעת שמאי אשר ניתנה ביום 11/08/03 כאובדן כללי. בסמוך לאחר מועד התאונה פנה התובע והגיש הודעה בדבר הנזק, ביום 31/07/03 נתבקש התובע להעביר לידי הסוכנות צילום של תעודת זהות, צילום של רישיון הנהיגה וכן טופס השלמת פרטים באשר לתאונה. לתדהמתו, השיבה הנתבעת 1 כי האירוע אינו מכוסה במסגרת הפוליסה בשל העדר כיסוי ביטוחי. בעת שפנה התובע לקבל הסבר באשר לסירובה של הנתבעת 1 לפצותו, הובהר לו כי הפוליסה אשר סופקה לו הינה עם מגבלת גיל וכתנאי לקיומה של הפוליסה הינו כי גיל הנהג המבוטח אינו פחות מ-21. לגישת התובע, הנתבע 2 התרשל בעת שמכר פוליסה אשר איננה מעניקה כיסוי ביטוחי כלל לאור העובדה כי התובע אינו עומד במגבלת הגיל אשר מצוינת בפוליסה. לדידו, הנתבע 2 התרשל בתפקידו לאור העובדה כי לא התאים את הפוליסה האמורה לצרכיו של התובע ובכך לא נהג כסוכן ביטוח סביר ובכך הטעה את התובע.
החלטה:
1. מן המסמכים אשר הוצגו עולה כי בעת רכישת פוליסת הביטוח לרכב הסתמך הנתבע 2 על מידע אשר נמסר לו על ידי התובע ובהתאם למידע זה הונפקה דוגמת הפוליסה ובעקבותיה הפוליסה הנדונה.
2. נטל הקריאה - התובע קיבל לידיו בטרם כריתת החוזה בין הצדדים העתק הפוליסה אשר בה צוינה ההסתייגות הנ"ל ועל אף חתימתו של התובע בהעתק הפוליסה הנדונה, הוא טוען כי סמך על סוכן הביטוח כי הפוליסה אשר תונפק תתאים לצרכיו. טענתו של התובע הינה כי סמך על סוכן הביטוח ומשכך לא עיין במסמך אשר נשלח אליו, על אף שחתם עליו. עולה כי רשלנותו של התובע היא אשר הביא למצב בו חתם על פרטים שאינם תואמים את הביטוח המתאים לו באותם הזמנים.
3. חובת הגילוי המוטלת על הנתבעים - חוק חוזה הביטוח תשמ"א - 1981 הינו בראש ובראשונה חוק צרכני, המבקש להגן על המבוטח מפני כוחו העודף של המבטח. מעבר להסדרת מערכת היחסים החוזית שבין מבטח למבוטחו, ביקש המחוקק באמצעות חוק זה להרחיב החובות המוטלות על המבטח ובפרט את חובת הגילוי הנאות, תוך צמצום החובות המוטלות על המבוטח. יחד עם זאת, החוק אינו פוטר המבוטח באופן מוחלט ביחסיו עם המבטח ובין היתר, חב המבוטח בחובת זהירות סבירה. יתדותיה של חובת הגילוי המוטלת על המבטח, נעוצים ברצון להגן באופן סביר על הצד המצוי ב"עמדת נחיתות אינפורמטיבית" והינה למעשה ביטוי של עקרון תום הלב וככזו היא מבטאת נורמות של התנהגות מוסרית בשלב המשא ומתן הטרום - חוזי
4. ביהמ"ש קובע כי במקרה דנן פעלו הנתבעים כמבטחים סבירים. הנתבע 2 שלח לעיונו של התובע עותק לבדיקה וביקש כי לאחר עיון בעותק יוחזר לסוכן בצירוף חתימתו של התובע הרי שבכך מילא הנתבע 2 את חובתו כלפי התובע. באם היו לתובע אי אילו השגות באשר לכתוב בטופס ההצעה מן הראוי היה שיועלו בטרם חתימתו או בסמוך למועד הכריתה ולא לאחר קרות מקרה הביטוח. סייג הגיל מופיע במרכז העמוד באופן מודגש ומהווה תנאי מהותי בפוליסה הנדונה וזאת על מנת למשוך את תשומת ליבו של המבוטח. מאחר והתובע בחר לעצום את עיניו וביקש להסתמך על פוליסה אשר איננה מתאימה לגילו, אין לו להלין אלא על עצמו.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
