עת"מ 947/05, יעל ארן ו-43 אח' נ' הועדה המחוזית לתכנון ולבניה ירושלים ואח'
כבוד השופטת מוסיה ארד - נשיאה
24.07.2008
העובדות:
1. התוכנית נשוא העתירה מתייחסת לשטח בבעלות מינהל מקרקעי ישראל, הממוקם בישוב מבשרת ציון. תוכנית מייעדת את השטח ל"שירותים קהילתיים": מסחר ודיור מוגן, בית כנסת ושירותי דת. טענתם העיקרית של העותרים היא, כי משאין חולק, כי התוכנית היא בסמכות ועדה מחוזית, הועדה המחוזית היא זו שנדרשה להפקיד את התוכנית ולפרסמה, ואילו להפקדת התוכנית ופרסומה על ידי הועדה המקומית, אין כל תוקף. לטענת העותרים, מדובר בפגם יסודי, היורד לשורשו של הליך אישור התוכנית, ושיש בו כדי להביא לביטולה.
2. העותרים מוסיפים וטוענים, כי פרסום התוכנית היה פגום גם בכך שממטרות התוכנית, לא ניתן היה להבין, כי מדובר בתוכנית המשנה שימושים ומגדילה בפועל היקפי בנייה. זאת, בניגוד לחובה לפרסם את התוכנית באופן הכולל את עיקרי הוראות התוכנית.
החלטה:
1. אין חולק, כי התוכנית נשוא העתירה, היא תוכנית שאישורה הוא בסמכות ועדה מחוזית. התוכנית משנה את השימושים המותרים במגרשים שעליהם היא חלה. משכך, מדובר בתוכנית, שהועדה המחוזית, ולא הועדה מקומית, היא שמוסמכת לאשרה.
2. החובה להפקיד תוכנית ולפרסמה לצורך שמיעת התנגדויות, מוטלת על אותו גורם תכנוני המוסמך לאשר את התוכנית. לא כך נהגו הועדה המקומית והועדה המחוזית במקרה הנוכחי, שכן התוכנית הופקדה, פורסמה ואושרה על ידי הועדה המקומית, ורק לאחר מכן אושררה על ידי הועדה המחוזית, וזאת, מבלי שקדם לאשרור הנ"ל הליך של הפקדה, פרסום ושמיעת התנגדויות על ידי הועדה המחוזית. ברור, אם כן, כי נפל פגם בהליך פרסום התוכנית ואישורה. השאלה שצריכה הכרעה היא באשר לנפקותו של הפגם.
3. לאור הוראות סעיפים 85(א) ו- 85(ב)(1) לחוק התכנון והבנייה, המתנגד הפוטנציאלי לתוכנית, זכאי לצפות, כי התוכנית הופקדה להתנגדויות ופורסמה על ידי הגורם התכנוני שמוסמך לאשרה. מקום בו אין הדבר כך - כמו במקרה הנוכחי, אין לשלול, כי מתנגדים פוטנציאליים לתוכנית, לא יבחינו בפרסום התוכנית, או יימנעו מלהתעמק בהוראותיה. בכך תקופח זכותם של אותם מתנגדים פוטנציאליים להתנגד לתוכנית. משכך, אין תוקף להליך הפקדה ואישור שנערך על ידי הועדה המקומית, והועדה המחוזית אינה רשאית לאשר את התוכנית, מבלי שעמדה בחובה המוטלת עליה להפקיד את התוכנית להתנגדויות.
4. על פי הוראות סעיף 92 לחוק התכנון והבנייה, על פרסום התוכנית לכלול את עיקרי התוכנית. מטרתה של הוראה זו, היא לאפשר למתנגד הסביר ללמוד מהם עיקרי התוכנית, על מנת שיוכל לשקול האם להתנגד לה. במקרה הנוכחי, לא ניתן להבין מנוסח פרסום התוכנית, כי מדובר בתוכנית שמשנה שימושים, דבר שאינו בסמכות הועדה המקומית. לפיכך, העותרים, כמו גם מתנגדים פוטנציאליים נוספים, עשויים היו להניח, למקרא הפרסום, כי מדובר בתוכנית שאינה משנה שימושים, ולהימנע, משום כך, מלהתנגד לה.
5. החלטת הועדה המחוזית לאשר את התוכנית, שנתקבלה מבלי שקדם לה הליך של פרסום התוכנית והפקדתה להתנגדויות על ידי הועדה המחוזית, מבוטלת.
כבוד השופטת מוסיה ארד - נשיאה
24.07.2008
העובדות:
1. התוכנית נשוא העתירה מתייחסת לשטח בבעלות מינהל מקרקעי ישראל, הממוקם בישוב מבשרת ציון. תוכנית מייעדת את השטח ל"שירותים קהילתיים": מסחר ודיור מוגן, בית כנסת ושירותי דת. טענתם העיקרית של העותרים היא, כי משאין חולק, כי התוכנית היא בסמכות ועדה מחוזית, הועדה המחוזית היא זו שנדרשה להפקיד את התוכנית ולפרסמה, ואילו להפקדת התוכנית ופרסומה על ידי הועדה המקומית, אין כל תוקף. לטענת העותרים, מדובר בפגם יסודי, היורד לשורשו של הליך אישור התוכנית, ושיש בו כדי להביא לביטולה.
2. העותרים מוסיפים וטוענים, כי פרסום התוכנית היה פגום גם בכך שממטרות התוכנית, לא ניתן היה להבין, כי מדובר בתוכנית המשנה שימושים ומגדילה בפועל היקפי בנייה. זאת, בניגוד לחובה לפרסם את התוכנית באופן הכולל את עיקרי הוראות התוכנית.
החלטה:
1. אין חולק, כי התוכנית נשוא העתירה, היא תוכנית שאישורה הוא בסמכות ועדה מחוזית. התוכנית משנה את השימושים המותרים במגרשים שעליהם היא חלה. משכך, מדובר בתוכנית, שהועדה המחוזית, ולא הועדה מקומית, היא שמוסמכת לאשרה.
2. החובה להפקיד תוכנית ולפרסמה לצורך שמיעת התנגדויות, מוטלת על אותו גורם תכנוני המוסמך לאשר את התוכנית. לא כך נהגו הועדה המקומית והועדה המחוזית במקרה הנוכחי, שכן התוכנית הופקדה, פורסמה ואושרה על ידי הועדה המקומית, ורק לאחר מכן אושררה על ידי הועדה המחוזית, וזאת, מבלי שקדם לאשרור הנ"ל הליך של הפקדה, פרסום ושמיעת התנגדויות על ידי הועדה המחוזית. ברור, אם כן, כי נפל פגם בהליך פרסום התוכנית ואישורה. השאלה שצריכה הכרעה היא באשר לנפקותו של הפגם.
3. לאור הוראות סעיפים 85(א) ו- 85(ב)(1) לחוק התכנון והבנייה, המתנגד הפוטנציאלי לתוכנית, זכאי לצפות, כי התוכנית הופקדה להתנגדויות ופורסמה על ידי הגורם התכנוני שמוסמך לאשרה. מקום בו אין הדבר כך - כמו במקרה הנוכחי, אין לשלול, כי מתנגדים פוטנציאליים לתוכנית, לא יבחינו בפרסום התוכנית, או יימנעו מלהתעמק בהוראותיה. בכך תקופח זכותם של אותם מתנגדים פוטנציאליים להתנגד לתוכנית. משכך, אין תוקף להליך הפקדה ואישור שנערך על ידי הועדה המקומית, והועדה המחוזית אינה רשאית לאשר את התוכנית, מבלי שעמדה בחובה המוטלת עליה להפקיד את התוכנית להתנגדויות.
4. על פי הוראות סעיף 92 לחוק התכנון והבנייה, על פרסום התוכנית לכלול את עיקרי התוכנית. מטרתה של הוראה זו, היא לאפשר למתנגד הסביר ללמוד מהם עיקרי התוכנית, על מנת שיוכל לשקול האם להתנגד לה. במקרה הנוכחי, לא ניתן להבין מנוסח פרסום התוכנית, כי מדובר בתוכנית שמשנה שימושים, דבר שאינו בסמכות הועדה המקומית. לפיכך, העותרים, כמו גם מתנגדים פוטנציאליים נוספים, עשויים היו להניח, למקרא הפרסום, כי מדובר בתוכנית שאינה משנה שימושים, ולהימנע, משום כך, מלהתנגד לה.
5. החלטת הועדה המחוזית לאשר את התוכנית, שנתקבלה מבלי שקדם לה הליך של פרסום התוכנית והפקדתה להתנגדויות על ידי הועדה המחוזית, מבוטלת.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
