אמהות מאוחרת 

גיל 40 עד 45 לפעמים הינו חשבון נפש עבור רצוננו לחוות את חווית האמהות שוב. המחשבה יש ילדים גדולים בבית. מה פתאום תינוק באמצע החיים? אין ספק שלחוויה הזאת צריך אומץ רב.

אומץ להתחיל את חויית ההתחלה של תינוק חדש. המחשבות על: "חיתולים","עוד פעם בקבוקים", ל"התקע" בבית, ל"התעורר בלילה", "ביביסיטר". "הילדים גדולים. יהיה פער גדול בינהם. לא יהיה קשר טוב בין האחים".

או להצהיר בהצהרות כגון: "בעלי לא מוכן בשום פנים ואופן, אפילו לשמוע על רעיון!". "לפספס את החיים?". "הקריירה!!?". או "אני מפחדת להתקע כי עכשיו תורי".
אכן כל הסיבות הללו ועוד, מעכבים את ההחלטה להביא תינוק נוסף לחיינו ולהפסיק את הכמיהה שיוקדת בתוך הסולר פלקסוס (מקום הרגש) ולא מניחה.

כל זמן שעובר. והשעון הביולוגי מתקתק הכמיהה יוצרת תהפוכות ברגש ובנשמה. המחשבות מחשבות את הרווח וההפסד. אם אנו פועלים נכון? או לא. ורק תחושת הזמן תיצור בחיינו את ההבנה העתידית האם פעלנו נכון.

אינני נכנסת למערך הרפואי כלל וכלל. אם צריך או אפשר להביא ילד בגיל מאוחר, או על רצון הנשמה של העובר להגיע אלינו לצורך חוויה.

כל אחת והשיקולים שלה לעצמה כל אחת והחלטותיה שלה בלבד.

אציג לכם שני מקרים בנושא תחושת הפספוס באמהות מאוחרת והטיפול בהם:

מקרה ראשון
חנה בת 45 נשואה + שלושה בנים. כל חייה חלמה על בת. הכמיהה לבת לא הרפתה ממנה.
מגיל 40 היא רוצה להביא ילד נוסף לחייה. אולם פוחדת. רק מהמחשבה חשה משותקת. תחושת הבדידות שאפפה אותה כאשר ילדיה בגרו. והפחד מלהשאר לבד. במחשבותיה חשה שאם תביא ילד נוסף אולי תציל את נשואיה, שיתמלאו בתוכן. ותחושת הבדידות תעלם.

אולם תחושת השיתוק. מנעו ממנה את ההחלטה הנבונה. בגיל 44 חשה שאם לא תכנס כעת להריון היא אכן "תפספס את הרכבת" מבחינתה.

חנה עשתה את כל המאמצים האנרגטיים להביא את הילדה. (ללא התערבות רפואית) ואכן בגיל 45 "באורח פלא נדיר" לדברי הרופא שלה, נכנסה להריון.

חנה חזרה לביתה מהביקור אצל הרופא. נפעמת מהתשובה שהיא בת 45 ובהריון. ופתאום המבולבלות אם היא אכן פועלת נכון יצרו בה חוסר איזון במחשבה.

מנגד עיניה ראתה את הקריירה שלה. את העתיד שחיכתה לה שנים רבות. תחושת הפחד מפני ההחמצה יצרה בה את הבלבול.

מצד שני הריון. שציפתה לו שנים רבות הופיע. "מה עושים?" שאלה את עצמה. ולא ידעה מה להחליט.

ככל שעבר זמן מה ההחלטה הייתה קשה מנשוא.

הטיפול-
יצרתי עבורה איזוני צאקרות. שהחזירו אותה לאיזון מחשבתי נכון. ודרך התקשור - הבינה שהיא צריכה לקבל באהבה כל החלטה והחלטה מאת הבריאה.

כעבור שבוע מהטיפול הלכה לביקורת אצל הרופא. והתברר שדופק העובר פסק. חנה קיבלה באהבה והכנעה את רצון הבריאה. ותחושת הכמיהה פסקה גם כן.

חנה הבינה שהייתה צריכה את ההריון הקצר לצורך החוויה בלבד כדי להפסיק את תחושת הכמיהה.

כאשר המחשבה בהירה ומאוזנת. ומגיעה מתוך ההגיון ולא מהרגש. קל יותר לקבל החלטות נכונות.

מקרה שני
רינה בת 44 נשואה + 2. מתלוננת שכל פעם כאשר היא לפני מחזור מרגע הביוץ היא חשה כיצד תופעות הורמונליות קיצונות אופפות אותה והמחזור שלה קשה מאוד ומלווה בכאבים חזקים.

"לא מפריעים לי הכאבים. מפריעות לי התופעות" אמרה. "אני עדיין מקבלת מחזור סדיר ולא מוכנה לקבל את התרופות שנתן לי הרופא".
הטיפול-

בתקשור ראיתי שצ'אקרת הרביה לא מאוזנת. כמהה לאמהות. ותופעות הלוואי לפני כל מחזור. מקורן מהתחושה של אמהות לא ממומשת.

מעיניה של רינה החלו לזלוג דמעות.. ואישרה את אבחנתי.
אמרה "בעלי לא מוכן לשמוע על ילד נוסף. אני אינני מסתפקת בשני ילדים". אבל בתוך תוכה הבינה שמבחינה כלכלית אינה יכולה להרשות לעצמה להביא ילד נוסף לחייה זו גם דעתו של בעלה. ולכן החליטה לרדת מההחלטה להביא ילד נוסף לחייה.

אולם הכמיהה לא מניחה לה. והפחד מפני בעלה להכנס להריון ללא רשותו שיתקה אותה עוד יותר.

בהבנה החליטה רינה להרפות מהנושא להביא ילד נוסף. "אני מבינה שזה לא רלוונטי כעת בכלל, גם בגלל הגיל" אמרה.

וכאשר הבינה את סיבות התרחבות צאקרת הרביה היא צומצמה למימדיה הטבעיים.
במחזור הבא דיווחה שחשה שיפור ניכר בתופעות הלוואי.

תודה לכם

אם קשה המלאכה לבדכם אני כאן בשבילכם. לעזרה, הבנות, לכיוון נכון, לשחזור גלגולים, השבת רסיסי נשמה, לטיפול ולפתיחת חסימות אנרגיות אשמח לעזור בכל עת.
אפשטיין חיותה מטפלת רב תחומית ומתקשרת 0522-802867
כתובת מייל: HAYUTAEP@GMAIL.COM

לתשובות נוספות ומאמרים הנכם מוזמנים להכנס לאתר שלי:
WWW.HAYUTAEP.COM