דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


מנגנון הפיצוי בתקופת הפיצוי בגין אבדן ''דמי חכירה'' במקרקעין שהופקעו 

מאת    [ 09/07/2008 ]

מילים במאמר: 732   [ נצפה 2027 פעמים ]

אי תשלום ריבית והצמדה בפיצויים בגין אבדן דמי חכירה במקרקעין שהופקעו
דחיית טענת התיישנות


ע"א 7809/01 , מסד חברה הדדית להלוואות וחסכונות בע"מ ואח' נגד הסוכנות היהודית

השופטים א' ברק (הנשיא), א' פרוקצ'יה, א' חיות

עו"ד מ' שוב ועו"ד מ' דונין-שוב למערערות; עו"ד ד' בסון ועו"ד ג' הס למשיבה.

09.09.2004

העובדות:
א. המשיבה, (להלן: הסוכנות), הפקיעה (בשנת 1965), בהרשאת שר האוצר, 13 דונם קרקע בהוד השרון והחזיקה בהם ממועד זה. המערערות (להלן: החברות) תבעו (בשנת 1979) פיצויים בעד הפקעת המקרקעין ובעד אובדן דמי חכירה, בהתאם לסעיפים 12 ו-13 לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור). ביהמ"ש המחוזי דחה טענת התיישנות שהעלתה הסוכנות, ופסק פיצויים בסך 37,145 ש"ח בעד הפקעת המקרקעין על פי סעיף 12 לפקודה. מאידך דחה את התביעה לתשלום פיצויים בעד אובדן דמי חכירה על פי סעיף 13 לפקודה, שכן, לדעתו, מנגנון הפיצוי שנקבע בסעיף 8 לחוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור, (להלן: החוק), בא במקום המנגנון של סעיף 13 לפקודה. בערעור על פסק דין זה, קבע ביהמ"ש העליון כי לחברות עומדת זכות בחירה בין המנגנון של סעיף 13 לפקודה ובין המנגנון של החוק, והתיק הוחזר לביהמ"ש המחוזי.
ב. בתחילת הדיון המחודש בחרו החברות בפיצוי בעד אובדן דמי חכירה על פי סעיף 13 לפקודה. בעלי הדין הגישו חוות דעת שמאיות ביחס לסכום דמי החכירה. ביהמ"ש המחוזי מינה שמאי כמומחה מטעמו. משהודיע השמאי כי אין בסיס נתונים לקביעת דמי החכירה שניתן היה לקבל בעד המקרקעין, החליט ביהמ"ש כי דמי החכירה יחושבו על פי תשואה בשיעור מסוים משווי המקרקעין. עוד קבע ביהמ"ש בהחלטת הביניים, כי הפיצוי בעד דמי חכירה ישולם עד 15.1.89 משום שבמועד זה שולם הפיצוי בעד הפקעת המקרקעין על פי פסק הדין הראשון. השמאי הגיש את חוות דעתו בה קבע את שווי המקרקעין ואת שיעור התשואה. בהתאם לחוות דעת זו, קבע ביהמ"ש המחוזי את הפיצויים בעד אובדן דמי החכירה. ביהמ"ש קבע כי פיצויים אלה אינם נושאים הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה וזאת, בהתאם להלכה שנפסקה בע"א 2405/91 + 2912/93 פ"ד נא(5) 23 (להלן: פרשת הורוביץ). החברות טוענות, כי טעה ביהמ"ש המחוזי משאימץ את שווי המקרקעין על פי חוות דעת השמאי שעשה ממוצע בלבד בין הערכות השמאים משני הצדדים ללא כל הסבר. הן הוסיפו, כי פיצוי זה מגיע להן עד שנת 2001 שבה שולם הפיצוי בעד אובדן דמי חכירה, ולא, כפי שנקבע בהחלטת הביניים, עד יום 15.1.89 בלבד, שבו שולם להן הפיצוי בעד הפקעת המקרקעין. לבסוף, הן טענו, כי טעה ביהמ"ש המחוזי משלא פסק הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק הריבית על סכום הפיצוי בגין אובדן דמי חכירה. בערעור שכנגד טענה הסוכנות כי התביעה התיישנה ככל שהיא מתייחסת לדמי חכירה. כן היא טענה, כי טעה ביהמ"ש בקביעת שיעור הפיצוי.

החלטה:
א. טענת ההתיישנות שהעלתה הסוכנות נדחתה על ידי ביהמ"ש המחוזי בפסק הדין הראשון ולא הועלתה שוב בביהמ"ש העליון בהליך הקודם. מטעם זה, היא נדחתה על ידי ביהמ"ש המחוזי בהחלטת הביניים. הסוכנות טענה כי ההתיישנות שהיא מעלה כעת, עניינה בהתיישנות הפיצוי בעד אובדן דמי חכירה ולא בהתיישנות הפיצוי בעד הפקעת המקרקעין שנידונה בפסק הדין המחוזי הראשון. אין לקבל טענה זו. לא הוכח כי טענת ההתיישנות שנדחתה בפסק הדין הראשון התייחסה רק להתיישנות הפיצוי בעד הפקעת המקרקעין. ואם אכן טענת ההתיישנות המועלית עתה שונה, הרי שהיא מועלית לראשונה בערעור ודי בטעם זה כדי לדחותה. אשר לשיעור הפיצוי ודרך השומה, שיטת התשואה כשיטת שומה, אומצה נוכח העדר יכולת ההשוואה. הטענות כנגד שומתו של המומחה הן טענות שבימ"ש שלערעור איננו מתערב בהן, אלא, במקרים חריגים שאין המקרה דנן. טענות הסוכנות והחברות כנגד השומה, נדחות, איפוא.
ב. אשר לפיצוי בגין אובדן דמי חכירה, האם, יש לשלם את הפיצוי עד מועד תשלום אובדן דמי החכירה, או עד מועד תשלום הפיצוי בגין הפקעת המקרקעין. לשונו של סעיף 13 לפקודה ותכליתו מובילים בבירור למסקנה כי הפיצוי בעד אובדן דמי החכירה הוא עד מועד תשלום הפיצויים בגין הפקעת המקרקעין. סעיף זה ביקש לפצות את בעל המקרקעין בגין אובדן יכולת השימוש שלו במקרקעין המופקעים, עד מועד "מכירתם" לרשות המפקיעה באמצעות קבלת פיצויי ההפקעה. עם קבלת פיצויי ההפקעה, עוברת זכות השימוש המלאה לרשות המפקיעה, ואין הצדקה להמשיך ולפצות את הבעלים המקורי בעד אובדן יכולת השימוש שלו במקרקעין המופקעים.
ג. האם הפיצויים בגין אובדן דמי חכירה על פי סעיף 13 לפקודה, נושאים הפרשי הצמדה וריבית? בהלכת הורוביץ נקבע מפורשות כי חוק הריבית איננו חל על תשלום פיצויים בגין אובדן דמי חכירה על פי סעיף 13 לפקודה. אמנם, ראוי הוא כי פיצוי יינתן בערכים ריאליים, אך, הפקודה והוראות אחרות בדיני ההפקעה, כפי שפורשו בפסיקה מזה שנים רבות, אינן מאמצות את עיקרון הפיצוי הריאלי באופן מלא. המצב מחייב בחינה מחודשת ומקיפה של כל הסוגיה. עניין זה הוא עניין למחוקק לדון בו בשלב זה.

הערעורים נדחו.


את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il



מאמרים חדשים מומלצים: 

חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים? תחשבו שוב! -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר מומחה
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה
ספינת האהבה -  מאת: עומר וגנר מומחה
אומנות ברחבי העיר - זרז לשינוי, וטיפוח זהות תרבותית -  מאת: ירדן פרי מומחה
שיקום והעצמה באמצעות עשיה -  מאת: ילנה פיינשטיין מומחה
איך מורידים כולסטרול ללא תרופות -  מאת: קובי עזרא יעקב מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב