בר"ם 867/06, מנהל הארנונה בעיריית חיפה נ' דור אנרגיה (1988) בע"מ ואח'
כבוד השופטים א' פרוקצ'יה, ע' ארבל, י' דנציגר
עו"ד ג' אקרמן למבקשת, עו"ד ע' מוסקוביץ' למשיבה
17.04.2008
העובדות:
1. בפנינו שתי בקשות רשות ערעור על פס"ד של ביהמ"ש המחוזי, המעוררות שאלה משפטית משותפת. ענייננו בשני סעיפים בפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"): סעיף 325, לפיו העירייה רשאית להטיל ארנונה על נישום שחדל מלהחזיק בנכס, כל עוד לא נמסרה מטעמו הודעה בכתב על הפסקת הבעלות או החזקה בנכס; סעיף 326, לפיו הארנונה מוטלת על מי שנעשה הבעלים/המחזיק, ואף מטיל חובה על הבעלים/המחזיק של הנכס, שמכר או העביר את החזקה בנכס, למסור לעירייה הודעה בכתב על הצדדים הרלוונטים לעסקה.
2. השאלה שבמחלוקת הינה, האם ייתכנו נסיבות שבהן, למרות שלא עמד המחזיק של נכס בחובת ההודעה בכתב לעירייה על שחדל להיות המחזיק בנכס, או על העברת החזקה לאחר, לא יחויב בתשלום ארנונה, משום שהעירייה התרשלה/ידעה (ידיעה קונסטרוקטיבית) על החדילה/ההעברה כאמור.
3. עניינו של בר"ם 867/06, בחיוב ארנונה בגין חניון הממוקם בבניין העסקים "חניון הסיטי" בחיפה (להלן: "החניון"). ביום 28.2.1999 נערך הסכם חכירה למשך כ-20 שנה בין בעלי החניון לבין דור אנרגיה (1988) בע"מ (להלן: "דור-אנרגיה"). כתובתה של דור-אנרגיה, כפי שהופיעה גם בהסכם, הינה בנתניה.
4. בטרם הושלמה בניית החניון, נערך הסכם חכירה ל-18.5 שנים בין דור-אנרגיה לבין חברת נ.פ.ג ייזום ושיווק בע"מ (להלן: "נ.פ.ג"). ביום 5.2.1999, הודיע מנהל "חניון הסיטי" למנהלת הארנונה בעיריית חיפה (להלן: "העירייה"), על המועד הצפוי להשלמת החניון, ועל כך שדור-אנרגיה שוכרת את החניון.
5. ביום 1.7.1999 נפתח החניון, וממועד זה החלה העירייה לחייב את דור-אנרגיה בארנונה, והודעות החיוב נשלחו לכתובת החניון. ביום 19.11.2000, ולאחר שלא שולם אף תשלום, החלה העירייה בהליכי גבייה מנהליים נגד דור-אנרגיה, לגביית החוב שהצטבר לסך 621,479 ש"ח. לאחר קבלת התראה לפני עיקול, הגישה דור-אנרגיה השגה, בה טענה כי נ.פ.ג מחזיקה בנכס. בתשובה להשגה, ציינה העירייה כי לא נתקבלה אצלה כל הודעה מטעם דור-אנרגיה על שינוי מחזיק כנדרש. על כך ערערה דור-אנרגיה לועדת הערר לענייני ארנונה אשר דחתה את הערר ועל כך ערערה דור-אנרגיה לביהמ"ש.
6. ביהמ"ש קבע כי חיוב דור-אנרגיה יימשך לתקופה של חצי שנה בלבד, ויש לפטור אותה מחיובי ארנונה בגין הנכס לתקופה שלאחר מכן. על קביעה זו מערערת העירייה.
10. עניינו של רע"א 3502/06 בחיוב ארנונה בגין בניין ששימש עשרות שנים כקולנוע (להלן: "הקולנוע") בחיפה. מבקשת רשות הערעור, בידור נאה מפעלי בתי קולנוע בע"מ (להלן: "בידור-נאה"), היא החוכרת לדורות של הבניין.
11. ביום 7.1.1990 נערך הסכם שכירות, לתקופה מינימאלית של 3.5 שנים, בין בידור-נאה לבין חברת כבל-נט בע"מ (להלן: "החברה"). עד ליום 14.4.1990, המשיך הנכס לשמש כקולנוע, ואח"כ החלה עבודת הכנה לקראת שיפוצים במקום, והוא עמד ריק. כעבור מספר חודשים, נקלעה החברה לקשיים כלכליים, והודיעה לבידור-נאה על ביטול ההסכם. הנכס עמד ריק זמן רב, ולא נעשה בו שימוש כלשהו.
12. בידור-נאה הייתה רשומה כמחזיקה בנכס, ומשלא נפרע חוב הארנונה, הוגשה לבימ"ש השלום תביעה כספית נגדה לתשלום החוב אשר נתקבלה. על כך הוגש ערעור לביהמ"ש המחוזי אשר קבע כי בידור-נאה לא עמדה בדרישות החוק, ולכן רשאית הייתה העירייה לראות בה כמי שהמשיכה להחזיק בנכס. על כך מערערת בידור-נאה.
הערעורים נדחו.
החלטה:
1. החבות בארנונה ע"פ הפקודה חלה על "המחזיק", בהיותו בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס. לצורך גביית הארנונה מהמחזיקים החייבים בה, מקיימות העיריות רישומים בדבר זהות המחזיקים בנכסים השונים שבתחומיהן. רישום זה ניזון מהודעות הנמסרות לרשויות מעת לעת, ע"י הגורמים הנוגעים בדבר.
2. מטרת סעיפים 325 ו-326 להקל את הנטל המוטל על העירייה לגבות מס, מתוך הכרה שהטלת נטל בדיקה אקטיבית באשר לזהות המחזיק בכל נכס, הינה גזירה שהרשויות המקומיות לא יעמדו בה.
3. מנגד, על הרשות המקומית מוטלת חובת הגינות, שהוכרה זה מכבר בפסיקת בימ"ש זה, ולובשת צורות המשתנות בהתאם לנסיבות והצרכים המשתנים. לאור חובה זו, הסעיפים הנ"ל אינם מתירים לרשות המקומית לנהוג בעצימת עיניים מוחלטת, תוך התעלמות מנתונים הזועקים כי עליה לבדוק באופן אקטיבי האם חל שינוי בבעלות/בהחזקה בנכס מסוים.
6. ייתכנו מקרים, בהם קיימות נסיבות, שבהצטברותן יש כדי להטיל חובת בדיקה אקטיבית על הרשות, ואם לא תעשה כן, תוחזק הרשות כמי שהתרשלה בבדיקת מצב הבעלות/החזקה של נכס מסוים שבשטחה.
7. נסיבות כנ"ל יכולות להיות, בין היתר: משך הזמן שחלף במהלכו לא שולם חוב הארנונה; גובה החוב שהצטבר; היות הנכס ציבורי וידוע בתחומי הרשות; ידיעתן הפוזיטיבית של מחלקות אחרות ברשות אודות הפסקת החזקה או הבעלות של הנישום בנכס, באמצעות הודעות בכתב שקיבלו אותן מחלקות.
8. בד"כ לא יהיה די בכל אחת מהנסיבות דלעיל כדי להטיל על הרשות חובת בדיקה אקטיבית, אלא במקרים מסוימים, בהצטברות הנסיבות, ואולי גם נסיבות נוספות, ניתן יהיה לראות בהתעלמות הרשות מ"תמרורי האזהרה", התעלמות העולה כדי הפרת חובת ההגינות.
9. הקביעה באם הפטור שיינתן מתשלום הארנונה יהיה מוחלט או חלקי, תיעשה ע"פ הנסיבות בכל מקרה לגופו.
10. לפיכך ביהמ"ש קובע כי: יש לקבל את הערעור בעניין דור-אנרגיה; לדחות את הערעור בעניין בידור-נאה.
כבוד השופטים א' פרוקצ'יה, ע' ארבל, י' דנציגר
עו"ד ג' אקרמן למבקשת, עו"ד ע' מוסקוביץ' למשיבה
17.04.2008
העובדות:
1. בפנינו שתי בקשות רשות ערעור על פס"ד של ביהמ"ש המחוזי, המעוררות שאלה משפטית משותפת. ענייננו בשני סעיפים בפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"): סעיף 325, לפיו העירייה רשאית להטיל ארנונה על נישום שחדל מלהחזיק בנכס, כל עוד לא נמסרה מטעמו הודעה בכתב על הפסקת הבעלות או החזקה בנכס; סעיף 326, לפיו הארנונה מוטלת על מי שנעשה הבעלים/המחזיק, ואף מטיל חובה על הבעלים/המחזיק של הנכס, שמכר או העביר את החזקה בנכס, למסור לעירייה הודעה בכתב על הצדדים הרלוונטים לעסקה.
2. השאלה שבמחלוקת הינה, האם ייתכנו נסיבות שבהן, למרות שלא עמד המחזיק של נכס בחובת ההודעה בכתב לעירייה על שחדל להיות המחזיק בנכס, או על העברת החזקה לאחר, לא יחויב בתשלום ארנונה, משום שהעירייה התרשלה/ידעה (ידיעה קונסטרוקטיבית) על החדילה/ההעברה כאמור.
3. עניינו של בר"ם 867/06, בחיוב ארנונה בגין חניון הממוקם בבניין העסקים "חניון הסיטי" בחיפה (להלן: "החניון"). ביום 28.2.1999 נערך הסכם חכירה למשך כ-20 שנה בין בעלי החניון לבין דור אנרגיה (1988) בע"מ (להלן: "דור-אנרגיה"). כתובתה של דור-אנרגיה, כפי שהופיעה גם בהסכם, הינה בנתניה.
4. בטרם הושלמה בניית החניון, נערך הסכם חכירה ל-18.5 שנים בין דור-אנרגיה לבין חברת נ.פ.ג ייזום ושיווק בע"מ (להלן: "נ.פ.ג"). ביום 5.2.1999, הודיע מנהל "חניון הסיטי" למנהלת הארנונה בעיריית חיפה (להלן: "העירייה"), על המועד הצפוי להשלמת החניון, ועל כך שדור-אנרגיה שוכרת את החניון.
5. ביום 1.7.1999 נפתח החניון, וממועד זה החלה העירייה לחייב את דור-אנרגיה בארנונה, והודעות החיוב נשלחו לכתובת החניון. ביום 19.11.2000, ולאחר שלא שולם אף תשלום, החלה העירייה בהליכי גבייה מנהליים נגד דור-אנרגיה, לגביית החוב שהצטבר לסך 621,479 ש"ח. לאחר קבלת התראה לפני עיקול, הגישה דור-אנרגיה השגה, בה טענה כי נ.פ.ג מחזיקה בנכס. בתשובה להשגה, ציינה העירייה כי לא נתקבלה אצלה כל הודעה מטעם דור-אנרגיה על שינוי מחזיק כנדרש. על כך ערערה דור-אנרגיה לועדת הערר לענייני ארנונה אשר דחתה את הערר ועל כך ערערה דור-אנרגיה לביהמ"ש.
6. ביהמ"ש קבע כי חיוב דור-אנרגיה יימשך לתקופה של חצי שנה בלבד, ויש לפטור אותה מחיובי ארנונה בגין הנכס לתקופה שלאחר מכן. על קביעה זו מערערת העירייה.
10. עניינו של רע"א 3502/06 בחיוב ארנונה בגין בניין ששימש עשרות שנים כקולנוע (להלן: "הקולנוע") בחיפה. מבקשת רשות הערעור, בידור נאה מפעלי בתי קולנוע בע"מ (להלן: "בידור-נאה"), היא החוכרת לדורות של הבניין.
11. ביום 7.1.1990 נערך הסכם שכירות, לתקופה מינימאלית של 3.5 שנים, בין בידור-נאה לבין חברת כבל-נט בע"מ (להלן: "החברה"). עד ליום 14.4.1990, המשיך הנכס לשמש כקולנוע, ואח"כ החלה עבודת הכנה לקראת שיפוצים במקום, והוא עמד ריק. כעבור מספר חודשים, נקלעה החברה לקשיים כלכליים, והודיעה לבידור-נאה על ביטול ההסכם. הנכס עמד ריק זמן רב, ולא נעשה בו שימוש כלשהו.
12. בידור-נאה הייתה רשומה כמחזיקה בנכס, ומשלא נפרע חוב הארנונה, הוגשה לבימ"ש השלום תביעה כספית נגדה לתשלום החוב אשר נתקבלה. על כך הוגש ערעור לביהמ"ש המחוזי אשר קבע כי בידור-נאה לא עמדה בדרישות החוק, ולכן רשאית הייתה העירייה לראות בה כמי שהמשיכה להחזיק בנכס. על כך מערערת בידור-נאה.
הערעורים נדחו.
החלטה:
1. החבות בארנונה ע"פ הפקודה חלה על "המחזיק", בהיותו בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס. לצורך גביית הארנונה מהמחזיקים החייבים בה, מקיימות העיריות רישומים בדבר זהות המחזיקים בנכסים השונים שבתחומיהן. רישום זה ניזון מהודעות הנמסרות לרשויות מעת לעת, ע"י הגורמים הנוגעים בדבר.
2. מטרת סעיפים 325 ו-326 להקל את הנטל המוטל על העירייה לגבות מס, מתוך הכרה שהטלת נטל בדיקה אקטיבית באשר לזהות המחזיק בכל נכס, הינה גזירה שהרשויות המקומיות לא יעמדו בה.
3. מנגד, על הרשות המקומית מוטלת חובת הגינות, שהוכרה זה מכבר בפסיקת בימ"ש זה, ולובשת צורות המשתנות בהתאם לנסיבות והצרכים המשתנים. לאור חובה זו, הסעיפים הנ"ל אינם מתירים לרשות המקומית לנהוג בעצימת עיניים מוחלטת, תוך התעלמות מנתונים הזועקים כי עליה לבדוק באופן אקטיבי האם חל שינוי בבעלות/בהחזקה בנכס מסוים.
6. ייתכנו מקרים, בהם קיימות נסיבות, שבהצטברותן יש כדי להטיל חובת בדיקה אקטיבית על הרשות, ואם לא תעשה כן, תוחזק הרשות כמי שהתרשלה בבדיקת מצב הבעלות/החזקה של נכס מסוים שבשטחה.
7. נסיבות כנ"ל יכולות להיות, בין היתר: משך הזמן שחלף במהלכו לא שולם חוב הארנונה; גובה החוב שהצטבר; היות הנכס ציבורי וידוע בתחומי הרשות; ידיעתן הפוזיטיבית של מחלקות אחרות ברשות אודות הפסקת החזקה או הבעלות של הנישום בנכס, באמצעות הודעות בכתב שקיבלו אותן מחלקות.
8. בד"כ לא יהיה די בכל אחת מהנסיבות דלעיל כדי להטיל על הרשות חובת בדיקה אקטיבית, אלא במקרים מסוימים, בהצטברות הנסיבות, ואולי גם נסיבות נוספות, ניתן יהיה לראות בהתעלמות הרשות מ"תמרורי האזהרה", התעלמות העולה כדי הפרת חובת ההגינות.
9. הקביעה באם הפטור שיינתן מתשלום הארנונה יהיה מוחלט או חלקי, תיעשה ע"פ הנסיבות בכל מקרה לגופו.
10. לפיכך ביהמ"ש קובע כי: יש לקבל את הערעור בעניין דור-אנרגיה; לדחות את הערעור בעניין בידור-נאה.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
