האם יש להתיר שימוש במעלית לדייר שלא שילם עבור התקנתה- מאת עורך דין דן הלפרט
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

האם יש להתיר שימוש במעלית לדייר שלא שילם עבור התקנתה- מאת עורך דין דן הלפרט 

מאת    [ 09/07/2008 ]
מילים במאמר: 709   [ נצפה 2527 פעמים ]

 
 
בהביטכם לעבר מבואות בניינים רבים ברחבי העיר ובמיוחד בשכונותיה הוותיקות, תוכלו בוודאי להבחין בשלט גדול מימדים המודיע לכל: "בבניין זה מותקנת מעלית!".
בניית מעליות בבניינים ישנים הפכה בשנים האחרונות לתופעה רחבת מימדים ולא בכדי, שהרי מדובר באחת הדרכים היותר משתלמות להעלאת ערך הדירות בבניין.
לצד ההיבט הכלכלי, אין כל ספק כי מעלית בבית דירות ותיק משרתת נאמנה את דיירי הבניין, ומשפרת לעין ארוך את מידת הנאת הדיירים מהנכס שבבעלותם, במיוחד אם מיקומו אי שם במעלה הבניין.
ההשקעה הכספית הנדרשת לצורך התקנת המעלית אינה פעוטה כלל וכלל ועשויה להסתכם במאות אלפי שקלים, הכל בהתאם לסוג המעלית, גודלה והצורך בשינוי מבנה חדר המדרגות לצורך התקנתה.
הצעת חוק לתיקון ההסדר הקבוע בחוק המקרקעין לגבי מימון התקנת מעלית בבית משותף שהוגשה על ידי הח"כים חן, ברינזון, ופולישוק עברה לפני ימים אחדים בקריאה טרומית בבית המליאה והעמידה לפנינו הזדמנות ראויה לבחון את ההסדר הנוכחי הקבוע בחוק בעניין זה ואת מידת הנחיצות בשינוי שמציעים הח"כים הנכבדים מסיעת שינוי.
סעיף 59ו לחוק המקרקעין תשכ"ט- 1969 בנוסחו דהיום, מסדיר את חלוקת הנטל בין דיירי הבית המשותף בכל הנוגע להתקנת מעלית ולנשיאה בהוצאות החזקתה והפעלתה.
החוק קובע, כי בידי רוב של שני שלישים מבעלי הדירות בבניין להחליט באסיפה כללית על התקנת מעלית ברכוש המשותף, אך זאת בכפוף לשני תנאים: הראשון, הוא שניתן לקבל היתר בניה להתקנת המעלית לפי חוק התכנון והבניה והשני, שניתן להתקין את המעלית באופן שלא יהיה בו כדי לגרום פגיעה מהותית בדירות האחרות או בחלקן, ברכוש המשותף או בחזות הבית.
החוק קובע עוד, כי בהוצאות התקנת המעלית ישאו רק הדיירים שהחליטו על ההתקנה ולא אלה שהתנגדו לה, כאשר בעל דירת הקרקע מופטר מתשלום גם אם היה בין מצדדי ההתקנה.
מנגד, הוצאות ההחזקה וההפעלה של המעלית יחולו על כל הדיירים בבניין לרבות בעל דירת הקרקע ולרבות אלה שאינם משתמשים בה.
כך למעשה מאפשר החוק מצב בו דייר שחפץ להימנע מתשלום חלקו בעלות התקנת המעלית, יתנגד להתקנתה ולאחר שתותקן בסופו של יום (למרות התנגדותו) הוא יוכל להשתמש בה כנגד תשלום הוצאות שוטפות בגין החזקת המעלית.
באחרונה ניתן פסק דין על ידי המפקח על רישום המקרקעין בירושלים במסגרתו דן המפקח בשאלה האם יש להתנות שימוש במעלית, בחיוב המשתמש להשתתף בעלויות התקנתה (297/04).
התובעים, אשר רכשו דירה בבית משותף ברחוב בית הערבה בירושלים, עתרו למפקח על מנת שיקבע את הסכום שעליהם לשלם לדייר בבניין (הנתבע) כדי לזכות בשירותי המעלית שהותקנה על ידו ועל חשבונו הבלעדי מספר שנים קודם לכן ושירתה עד אותו מועד אך ורק את דירתו.
התובעים שרכשו את דירתם בבית המשותף כאשר המעלית הנ"ל כבר היתה מותקנת, פנו לנתבע בבקשה לאפשר להם להשתמש במעלית על מנת להגיע לדירתם, והציעו לו תשלום בשיעור חלקם היחסי ברכוש המשותף (1/6- בבניין 6 דירות), אך הנתבע סרב ודרש מהם תשלום מחצית מעלויות ההתקנה וכמובן השתתפות בדמי החזקת המעלית השוטפים ובהוצאות תיפעולה ככל שיידרש.
המפקח מאזכר בפסק הדין את פסק הדין שניתן באחרונה על ידי המפקחת על רישום המקרקעין בתל אביב בתיק 183/89 שם נקבע, כי התרת השימוש במעלית לתובעים מבלי שיחוייבו במימון התקנתה, יגרום לעיוות דין ולעשית עושר ולא במשפט, שכן התובעים שלא השתתפו בהוצאות להתקנת המעלית, אינם יכולים לדרוש מבעלי הדירות בבית לממן את חלקם בהוצאה, ולאפשר להם להשתמש במעלית ולהעלות את ערך דירתם.
לפיכך, חייב המפקח את התובעים לשלם לנתבע את חלקם בהתקנת המעלית (50% מעלות ההתקנה ולא 1/6 כפי שביקשו), כתנאי מוקדם ובסיסי לפני שיתאפשר להם לעשות בה שימוש.
דומה, בכל הכבוד, כי החלטת כבוד המפקח אינה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק בנוסחו דהיום, אשר אינו מתנה את השימוש במעלית בחיוב הדייר המבקש להשתמש בה, בתשלום עבור חלקו בהוצאות התקנתה.
בנקודה זו שבים אנו להצעת החוק שהוזכרה בפתח רשימה זו המבקשת לקבוע שתי קביעות חשובות: האחת, כי בעל דירה אשר בעליה הקודמים לא ביקש להשתמש במעלית בעת התקנתה, והוא מבקש כעת להשתמש בה, יהיה רשאי לעשות כן ובלבד שישלם לבעלי הדירות אשר השתתפו בהוצאות התקנת המעלית את חלקו היחסי בעלות ההתקנה.
והשניה, שבהוצאות ההחזקה של המעלית ישאו רק הדיירים המשתמשים בה ולא כל הדיירים כפי שמורה החוק בנוסחו דהיום.
כך למעשה, תעוגן גישת המפקחים על רישום המקרקעין בירושלים ובתל אביב המצדדים (כבר היום למרות נוסחו הנוכחי של החוק הקובע אחרת), בהתניית השימוש במעלית בכך שהדייר המבקש להשתמש בה ישתתף בעלויות התקנתה.

הכותב, עו"ד דן הלפרט, בעל משרד עורכי דין המתמחה במקרקעין (רחוב בן גוריון 2 רמת גן, בניין ב.ס.ר. 1, טל'- 03-7554466).
עו"ד דן הלפרט בעל תואר ראשון ושני במשפטים ותואר ראשון במנהל עסקים, חבר ועדת הקניין של לשכת עורכי הדין ומאמריו מתפרסמים בקביעות בעיתונים "גלובס" ו"הארץ".
עו"ד דן הלפרט, בעל משרד עורכי דין המתמחה במקרקעין (רחוב בן גוריון 2 רמת גן, בניין ב.ס.ר. 1, טל'- 03-7554466).
עו"ד דן הלפרט בעל תואר ראשון ושני במשפטים ותואר ראשון במנהל עסקים, חבר ועדת הקניין של לשכת עורכי הדין ומאמריו מתפרסמים בקביעות בעיתונים "גלובס" ו"הארץ".
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב