ביצוע רשלני של בדיקות אולטרה- סאונד בהריון אשר הובילו ללידת ילד הסובל ממום קשה
כאשר אישה פונה לביצוע מעקב הריון אצל רופא ובמסגרתו מבצעת בדיקות אולטרה- סאונד, היא מצפה כי במידה וקיימת, חלילה, בעיה רפואית אצל העובר, היא תתגלה כבר בשלב ההריון על מנת שניתן יהיה לשקול, בשלב מוקדם, האם לבצע הפסקת הריון.
לצערנו, קיימים מקרים בהם על אף שהתינוק סובל ממום, אותו ניתן לאבחן כבר במהלך ההריון (ולעיתים כבר בשלבי ההריון המוקדמים), מום זה איננו מאובחן במועד וזאת כתוצאה מרשלנות של הרופא שביצע את מעקב ההירון ו/או של הרופא שביצע את בדיקות האולטרה- סאונד.
תביעות מסוג זה נקראות בשפה המשפטית הולדה בעוולה, כאשר עילת התביעה של התינוק הינה ''טוב מותי מחיי''. הפיצויים שנפסקים על ידי בתי המשפט בתביעות מסוג זה הינם גבוהים וזאת מאחר ומטרת הפיצוי הינה סיוע ליילוד הפגוע להתמודד עם קשיי היומיום. לפיכך כוללים הפיצויים את ראשי הנזק הבאים: הפסדי השתכרות, עזרת צד ג', הוצאות רפואיות לעתיד, התאמת דיור, ניידות, כאב וסבל ועוד.
בנוסף, קיימת עילת תביעה עצמאית גם להוריו של התינוק, המתייחסת לנזקים שנגרמו להורים כתוצאה מלידת הילד הלוקה במום.
פסק דין אשר ניתן בימים אלו על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט דרורי בת.א. 3189/01 פלוני נ' עירית ירושלים ואח') עוסק בתביעת רשלנות רפואית בביצוע בדיקות אולטרה- סאונד במהלך ההריון וביצוע מעקב הריון רשלני.
באותו מקרה נולד תינוק הסובל ממום קשה ביותר מסוג ספינה ביפידה (שדרה שסועה). בשל מום זה סובל התובע מתסמונות ומהפרעות שונות בתפקוד ובניהן פגיעות נוירולוגיות, אורטופדיות ואורולוגיות שונות לרבות שיתוק חלקי של פלג הגוף התחתון, חולשה בפלג הגוף העליון ואי שליטה על הסוגרים.
התובע טוען בכתב התביעה כי אילו בדיקות האולטרה סאונד שבוצעו במהלך ההיריון היו מבוצעות כראוי, היו הרופאים מגלים, כבר בשלבי ההיריון המוקדמים, כי קיים פער משמעותי בקצב גדילת העובר, מה שהיה מוביל לאיתור המום הקשה ממנו הוא סובל ובכך הייתה נמנעת לידתו.
בית המשפט קיבל את תביעתו של התובע והוריו וקבע כי סך הפיצוי לו הוא זכאי עומד על כ- 9,000,000 ש"ח.
בית המשפט קובע כי אמו של התובע הופנתה לבצע בדיקת חלבון עוברי במהלך ההריון. בדיקה זו לא בוצעה לה (בשל רשלנות האם), אך הרופאים שביצעו מעקב הריון לא טרחו להסביר לאם אודות חשיבות בדיקה זו, אשר הייתה עשויה לאתר את המום. עוד נקבע כי הרופאים הנ"ל גם לא ביצעו מעקב מסודר ולא ווידאו האם ביצעה את הבדיקה.
בנוסף, קובע בית המשפט כי גם הרופא אשר ביצע את בדיקות האולטרה- סאונד התרשל, כאשר לא ביצע בדיקה מדוקדקת של עמוד השדרה ולא ספר ביסודיות את מספר החוליות. אילו היה הרופא מבצע את הבדיקה כראוי- היה המום מתגלה וניתן היה לסיים את ההיריון.
בית המשפט קובע כי כל הרופאים אשר היו שותפים בביצוע המעקב אחר הריונה של האם קרי: טיפת חלב, הרופא שביצע את בדיקות האולטרה- סאונד והרופא שביצע את מעקב ההריון בשלב שלאחר ביצוע בדיקות האולטרה- סאונד אחראים לכך שהמום לא אותר במועד וכתוצאה מכך לא נשקלה כלל שאלת הפסקת ההריון.
בהתייחס לשאלה הערכית של ביצוע הפסקת הריון קובע ביהמ"ש כי אין זה הגיוני לדרוש מההורים כיום לטעון כי הם היו מבצעים הפלה וזאת בשעה שהם מגדלים ואוהבים את ילדם, ולפיכך בתביעות מסוג זה, המכונות תביעות של הולדת בעוולה, די לו לתובע אם יוכיח כי הרופא התרשל באי גילוי המום.
כאשר אישה פונה לביצוע מעקב הריון אצל רופא ובמסגרתו מבצעת בדיקות אולטרה- סאונד, היא מצפה כי במידה וקיימת, חלילה, בעיה רפואית אצל העובר, היא תתגלה כבר בשלב ההריון על מנת שניתן יהיה לשקול, בשלב מוקדם, האם לבצע הפסקת הריון.
לצערנו, קיימים מקרים בהם על אף שהתינוק סובל ממום, אותו ניתן לאבחן כבר במהלך ההריון (ולעיתים כבר בשלבי ההריון המוקדמים), מום זה איננו מאובחן במועד וזאת כתוצאה מרשלנות של הרופא שביצע את מעקב ההירון ו/או של הרופא שביצע את בדיקות האולטרה- סאונד.
תביעות מסוג זה נקראות בשפה המשפטית הולדה בעוולה, כאשר עילת התביעה של התינוק הינה ''טוב מותי מחיי''. הפיצויים שנפסקים על ידי בתי המשפט בתביעות מסוג זה הינם גבוהים וזאת מאחר ומטרת הפיצוי הינה סיוע ליילוד הפגוע להתמודד עם קשיי היומיום. לפיכך כוללים הפיצויים את ראשי הנזק הבאים: הפסדי השתכרות, עזרת צד ג', הוצאות רפואיות לעתיד, התאמת דיור, ניידות, כאב וסבל ועוד.
בנוסף, קיימת עילת תביעה עצמאית גם להוריו של התינוק, המתייחסת לנזקים שנגרמו להורים כתוצאה מלידת הילד הלוקה במום.
פסק דין אשר ניתן בימים אלו על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט דרורי בת.א. 3189/01 פלוני נ' עירית ירושלים ואח') עוסק בתביעת רשלנות רפואית בביצוע בדיקות אולטרה- סאונד במהלך ההריון וביצוע מעקב הריון רשלני.
באותו מקרה נולד תינוק הסובל ממום קשה ביותר מסוג ספינה ביפידה (שדרה שסועה). בשל מום זה סובל התובע מתסמונות ומהפרעות שונות בתפקוד ובניהן פגיעות נוירולוגיות, אורטופדיות ואורולוגיות שונות לרבות שיתוק חלקי של פלג הגוף התחתון, חולשה בפלג הגוף העליון ואי שליטה על הסוגרים.
התובע טוען בכתב התביעה כי אילו בדיקות האולטרה סאונד שבוצעו במהלך ההיריון היו מבוצעות כראוי, היו הרופאים מגלים, כבר בשלבי ההיריון המוקדמים, כי קיים פער משמעותי בקצב גדילת העובר, מה שהיה מוביל לאיתור המום הקשה ממנו הוא סובל ובכך הייתה נמנעת לידתו.
בית המשפט קיבל את תביעתו של התובע והוריו וקבע כי סך הפיצוי לו הוא זכאי עומד על כ- 9,000,000 ש"ח.
בית המשפט קובע כי אמו של התובע הופנתה לבצע בדיקת חלבון עוברי במהלך ההריון. בדיקה זו לא בוצעה לה (בשל רשלנות האם), אך הרופאים שביצעו מעקב הריון לא טרחו להסביר לאם אודות חשיבות בדיקה זו, אשר הייתה עשויה לאתר את המום. עוד נקבע כי הרופאים הנ"ל גם לא ביצעו מעקב מסודר ולא ווידאו האם ביצעה את הבדיקה.
בנוסף, קובע בית המשפט כי גם הרופא אשר ביצע את בדיקות האולטרה- סאונד התרשל, כאשר לא ביצע בדיקה מדוקדקת של עמוד השדרה ולא ספר ביסודיות את מספר החוליות. אילו היה הרופא מבצע את הבדיקה כראוי- היה המום מתגלה וניתן היה לסיים את ההיריון.
בית המשפט קובע כי כל הרופאים אשר היו שותפים בביצוע המעקב אחר הריונה של האם קרי: טיפת חלב, הרופא שביצע את בדיקות האולטרה- סאונד והרופא שביצע את מעקב ההריון בשלב שלאחר ביצוע בדיקות האולטרה- סאונד אחראים לכך שהמום לא אותר במועד וכתוצאה מכך לא נשקלה כלל שאלת הפסקת ההריון.
בהתייחס לשאלה הערכית של ביצוע הפסקת הריון קובע ביהמ"ש כי אין זה הגיוני לדרוש מההורים כיום לטעון כי הם היו מבצעים הפלה וזאת בשעה שהם מגדלים ואוהבים את ילדם, ולפיכך בתביעות מסוג זה, המכונות תביעות של הולדת בעוולה, די לו לתובע אם יוכיח כי הרופא התרשל באי גילוי המום.
הכותבת הינה עורכת דין עדי וייס המתמחה בייצוג תובעים בתביעות רשלנות רפואית וכן בתחומים נוספים הקשורים בנזקי גוף בכלל, לרבות: תאונות דרכים, תאונות עבודה, תביעות נגד הביטוח הלאומי, תביעות כנגד קופות חולים, פגיעות גוף בנושאים שונים כגון: נפילות, פציעות וכיוצב'.
עו"ד עדי וייס הינה חברת הוועדה לרפואה ומשפט של לשכת עורכי הדין, חברה בפורום הנזיקין של לשכת עורכי הדין וכן חברה בוועדה לחוק זכויות החולה. בנוסף, מנהלת עו"ד עדי וייס פורום רשלנות רפואית ברשת האינטרנט ובו מתן מענה וייעוץ ראשוני לפונים.
ניתן ליצור קשר עם עו"ד וייס בטלפון 03-6880303 וכן ניתן להפנות שאלות לכתובת הדואר האלקטרוני: adi@adi-law.co.il
עו"ד עדי וייס הינה חברת הוועדה לרפואה ומשפט של לשכת עורכי הדין, חברה בפורום הנזיקין של לשכת עורכי הדין וכן חברה בוועדה לחוק זכויות החולה. בנוסף, מנהלת עו"ד עדי וייס פורום רשלנות רפואית ברשת האינטרנט ובו מתן מענה וייעוץ ראשוני לפונים.
ניתן ליצור קשר עם עו"ד וייס בטלפון 03-6880303 וכן ניתן להפנות שאלות לכתובת הדואר האלקטרוני: adi@adi-law.co.il
