לצורך חישוב נקודת האיזון נדרשים שני נתונים - סכום ההוצאות הקבועות (אותן הוצאות שאינן תלויות בהכנסה, לדוגמא - שכר דירה) ושיעור ההוצאות המשתנות (הנוצרות ביחס ישר למכירות, לדוגמא - חומרי גלם).
על מנת לחשב את נקודת האיזון אנו נדרשים לסווג את רשימת כל מרכיבי ההוצאות לשני הסוגים - קבועות ומשתנות. סיווג סוגי ההוצאות שונה מעסק לעסק כך לדוגמא, הוצאות חשמל במשרד רואה חשבון תהוונה הוצאה קבועה בעוד שבמפעל ייצור עתיר מכונות "זוללות" חשמל הן תסווגנה כהוצאה משתנה.
חישוב סכום ההוצאה הקבועה הנו פשוט וקל בעוד שחישוב שיעור ההוצאות המשתנות מורכב יותר והוא מחושב כיחס בין סך ההוצאה הישירה לסך ההכנסות. מומלץ לחשב את שיעור ההוצאה המשתנה לתקופה מייצגת ארוכה יחסית (מספר חודשים אחרונים), תוך נטרול אירועים חריגים שאינם מאפיינים את המצב השוטף. בביצוע התחשיב יש להתייחס לשינויים במלאי, פעולות חריגות וכדו' ולפיכך מומלץ להעזר ביועץ מס.
לאחר שבידנו שני הנתונים נוכל לגשת לחישוב נקודת האיזון.
אם נגדיר את סך ההוצאה החודשית הקבועה כ- X (ש"ח), ואת שיעור ההוצאה המשתנה כ- Y (באחוזים), הרי שנקודת האיזון תחושב לפי הנוסחה: X/(1-Y). התוצאה תהווה את סכום המכירות המינימלי שעליך ליצור בכל חודש כדי להתאזן. מעבר לסכום זה, התרומה לרווח לכל שקל מכירות תהיה (1-Y) ש"ח
פורסם בעיתון "העיר" של דמרקר, 29/2/2008, יניב רוסו
