העובדה שאדם לא שירת בצה"ל אינה רלוונטית לצרכי תעסוקה, קבעה סגנית נשיא ביה"ד הארצי לעבודה (בדימוס) אלישבע ברק ב"משפט ציבורי" שנערך היום במכללה האקדמית נתניה על רקע יוזמתם של כמה ראשי ערים למנוע מזמרים שהשתמטו משרות צבאי כגון אביב גפן, עברי לידר ומאיה בוסקילה להופיע על בימות בידור ביום העצמאות האחרון.
לדברי השופטת ברק סירוב להעסיק אדם משום שלא שירת בצה"ל היא אפליה לא מוצדקת ופגיעה בערך השוויון. תפיסה כזו עלולה לפגוע בצבורים רבים בהם נשים שהצהירו כי הן דתיות או גברים שהצהירו כי "תורתם אומנותם". לדבריה שאלת השירות הצבאי רלוונטיות, לנוכח המצב בו מצויה מדינת ישראל, במקרים כמו תמיכה ממשלתית בחיילים משוחררים או בהעסקה במוסדות ביטחוניים. "כל אפליה בגין תכונות שאינן רלוונטיות, היא אפליה אסורה" קבעה השופטת ברק.
"המשפט הציבורי" נסב סביב מקרה של צעירה בעלת דעות שמאלניות שפנתה לצבא בבקשה לדחות את גיוסה עד לאחר סיום לימודי הדוקטורט שלה בארה"ב, נענתה בסירוב, קיבלה צו גיוס, התעלמה ממנו, יצאה את הארץ בדרכי תרמית ולימים ביקשה לחזור כדי ללמד במוסד אקדמי שדחה אותה כי לא שירתה בצבא ואף ניסתה להעלים עובדה זו מאותו מוסד אקדמי.
השופטת ברק הצדיקה גם את סירובה של הצעירה להודות בפני המוסד האקדמי שלא שירתה בצבא וקבעה "כי במקרה הנוכחי, כשם שאין לדרוש גילוי של פרופיל צבאי, כך אין לדרוש פרטים על שירות צבאי".
לעמדתה של ברק הצטרף "השופט" פרופ' יצחק הדרי מהמכללה האקדמית נתניה והתנגדה, סגנית נשיא ביה"ד האזורי לעבודה בת"א השופטת אורלי סלע.
את המשפט הציבורי הנחתה סגנית דיקן ביה"ס למשפטים במכללה פרופ' הדרה בר-מור, התביעה יוצגה ע"י עו"ד דרור גל ההגנה ע"י עו"ד נחום פיינברג ושניהם נעזרו בתלמידי ביה"ס למשפטים. בשם המכללה בירך המשנה לנשיא ודיקן ביה"ס למשפטים פרופ' סיני דויטש לפני מתן פסה"ד נערכה הצבעה בקרב הסטודנטים למשפטים שנכחו באולם בשאלה האם יש לקבל לעבודה את הצעירה שהשתמטה משרות צבאי או לא - 130 סטודנטים קבעו שלא, 20 שכן, אחד הסטודנטים שנימנה על המתנגדים טען בהתרגשות " בזמן שאני רצתי על הג'בלאות, הם עשו קריירה. עברי לידר, אביב גפן ובר רפאלי יכלו להגיע לאותם הישגים גם אם היו משרתים בצה"ל", אגב, עוה"ד במשפט הציבורי הרבו לצטט פסקי דין של השופטת ברק ושל בעלה אהרון ברק, לשעבר נשיא ביה"מש העליון.
לדברי השופטת ברק סירוב להעסיק אדם משום שלא שירת בצה"ל היא אפליה לא מוצדקת ופגיעה בערך השוויון. תפיסה כזו עלולה לפגוע בצבורים רבים בהם נשים שהצהירו כי הן דתיות או גברים שהצהירו כי "תורתם אומנותם". לדבריה שאלת השירות הצבאי רלוונטיות, לנוכח המצב בו מצויה מדינת ישראל, במקרים כמו תמיכה ממשלתית בחיילים משוחררים או בהעסקה במוסדות ביטחוניים. "כל אפליה בגין תכונות שאינן רלוונטיות, היא אפליה אסורה" קבעה השופטת ברק.
"המשפט הציבורי" נסב סביב מקרה של צעירה בעלת דעות שמאלניות שפנתה לצבא בבקשה לדחות את גיוסה עד לאחר סיום לימודי הדוקטורט שלה בארה"ב, נענתה בסירוב, קיבלה צו גיוס, התעלמה ממנו, יצאה את הארץ בדרכי תרמית ולימים ביקשה לחזור כדי ללמד במוסד אקדמי שדחה אותה כי לא שירתה בצבא ואף ניסתה להעלים עובדה זו מאותו מוסד אקדמי.
השופטת ברק הצדיקה גם את סירובה של הצעירה להודות בפני המוסד האקדמי שלא שירתה בצבא וקבעה "כי במקרה הנוכחי, כשם שאין לדרוש גילוי של פרופיל צבאי, כך אין לדרוש פרטים על שירות צבאי".
לעמדתה של ברק הצטרף "השופט" פרופ' יצחק הדרי מהמכללה האקדמית נתניה והתנגדה, סגנית נשיא ביה"ד האזורי לעבודה בת"א השופטת אורלי סלע.
את המשפט הציבורי הנחתה סגנית דיקן ביה"ס למשפטים במכללה פרופ' הדרה בר-מור, התביעה יוצגה ע"י עו"ד דרור גל ההגנה ע"י עו"ד נחום פיינברג ושניהם נעזרו בתלמידי ביה"ס למשפטים. בשם המכללה בירך המשנה לנשיא ודיקן ביה"ס למשפטים פרופ' סיני דויטש לפני מתן פסה"ד נערכה הצבעה בקרב הסטודנטים למשפטים שנכחו באולם בשאלה האם יש לקבל לעבודה את הצעירה שהשתמטה משרות צבאי או לא - 130 סטודנטים קבעו שלא, 20 שכן, אחד הסטודנטים שנימנה על המתנגדים טען בהתרגשות " בזמן שאני רצתי על הג'בלאות, הם עשו קריירה. עברי לידר, אביב גפן ובר רפאלי יכלו להגיע לאותם הישגים גם אם היו משרתים בצה"ל", אגב, עוה"ד במשפט הציבורי הרבו לצטט פסקי דין של השופטת ברק ושל בעלה אהרון ברק, לשעבר נשיא ביה"מש העליון.
אמיר שחר מנהל משרד יחסי הציבור השם דגש על הפן השיווקי ומציע ללקוחותיו שירותי יחסי ציבור, קשרי עיתונות, יחסי ציבור באינטרנט, כתיבה
שיווקית, כתיבת תכנים לאינטנרט, ניוזלטרים, בלוגים מקצועים ועוד.
היכנסו לאתר "אפי לנדאו קואצ'ינג"
שיווקית, כתיבת תכנים לאינטנרט, ניוזלטרים, בלוגים מקצועים ועוד.
היכנסו לאתר "אפי לנדאו קואצ'ינג"
