כרגיל כמו הרבה נושאים אחרים גם נושא זה לא מקבל את היחס והביטוי שמגיע לו.
מומלץ לראות את הסרט כל המשפחה. רק קחו בחשבון שהסרט קשה ואלים מילולית ופיזית.
הסרט פשוט פוקח את העיניים לכל מי שעוצם אותן אל מול התופעה.
דנתי בנושא זה עם אדם קרוב אליי שהוא מומחה ללקויות-למידה והוראה מתקנת וכן עובד עם ילדים ומכיר את התופעה הזאת מקרוב אשר הוא נמנע מלחוות את נחת זרועה של ה"בריונות" ע"י כך שאיתר את הקבוצה החזקה בכיתה שבה נמצא "מלך הכיתה" ועשה כל שביכולתו להשתייך אליה כי ידע ששם הוא מוגן מהתופעה.
אני חושבת שרובנו חווינו במהלך חיינו את ביטוייה של תופעה זו. חלקנו מודעים לכך וחלקנו לא.
התופעה הזאת באה לידי ביטוי באופן שונה אצל המינים: אצל הבנות היא מופיעה כ"חרם" או כ"רכילות". אצל הבנים היא מופיעה כתוצר לוואי של אלימות שגוררת איום ופחד מאותו ה"בריון". מספיק שינהג באלימות פעם אחת בכדי להבהיר כוחו וכוונותיו כלפי אותו "קורבן" בכדי לגרום לו להתרחק, לפחד ולהרגיש מאויים מאותה הדמות ה"בריונית".
ניתן לזהות את הבריונים בקלילות ע"י הסטטוס החברתי שלהם-האם מקומם הוא פופולארי ושולט או חלק אינטגראלי ושייך לרוב בני הכיתה? ע"י תנועות הגוף שלהם-האם מקרינות כוחניות או שקטות?
השיטות שלהם מאוד מתוחכמות, שקטות ולא נראות לעין מלבד זה שמרגיש וחווה אותם.
ייתכן שה"בריונים" לא מודעים למעשיהם ולהשלכתם על חיי ואישיות ה"קורבן".
המשכיות והעצמת הבעייתיות שנוצרת בעקבות התופעה עצמה היא ההשלכה שלה.
הרי "קורבן" שסובל מ"בריונות" ברוב הפעמים לא מודע להתקיימות ולהגדרת התופעה אשר למעשה הוא חווה את אחת מבנות הברית של ה"אלימות".
ה"קורבנות" בדרך כלל כל-כך עדינים ורגישים שהנטייה הטבעית שלהם היא לקחת על עצמם את האשמה והאחריות להיותם "דפוקים" או "שונים" או "מוזרים" או "בעייתיים".
כ"קורבן" כזה יש בנטייתו להעניש את עצמו ע"י כך שהוא מסתגר בתוך עצמו, מתבודד מפני העולם, מחפש חבר אחד או שניים ליצור קבוצת השתייכות כי זאת המהות של הגזע האנושי: הצורך הקיומי להשתייך. ובמקרה היותר קיצוני הוא ניסיון לפגוע בעצמם פיזית.
אני כ"קורבן" לתופעת ה"בריונות" התמודדתי ע"י כך שאכן התבודדתי, התרחקתי מהחברה, נצמדתי לחברה אחת טובה, נסתגרתי בתוך עצמי, וכן פגעתי בעצמי פיזית.
ה"שונות", ה"מוזרות" ו"חוסר ההשתייכות" הייתה קשה מנשוא עבורי.
ה"בריונות" שאני חוויתי היא כמו שאופייני בקרב הבנות "חרם" ו"הוצאת דיבה רעה"-"רכילות".
אני ממליצה בחום ובאהבה ממקום של ילדה לשעבר שסבלה מתופעת ה"בריונות" לגלות רגישות עצומה לילדכם ולהבחין בסימנים של "זעקה חרישית", כפי שפירטתי לעיל.
תופעה זו גובה מחיר כבד מ"קורבנותיה" וחוסר המודעות לקיומה או לטיפול בה תורמת לא פחות. היא פוגעת בדימוי עצמי פיזי ונפשי של ה"קורבן".
אותם "קורבנות" אינם אשמים שנולדו רכים ועדינים מבפנים ומבחוץ. אך ה"בריונות" מציגה אותם כך שהם "אשמים" וצריכים "להתחשל", "להתחזק", "להשתייך" אליהם, ואין דרך אחרת או שונה.
