תאונה אחת, תובע אחד - וחמש חוות דעת רפואיות שונות?
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

תאונה אחת, תובע אחד - וחמש חוות דעת רפואיות שונות? 

מאת    [ 08/05/2008 ]
מילים במאמר: 730   [ נצפה 2232 פעמים ]

 
 
דרגות הנכות בישראל נקבעות, בדרך כלל, על פי תקנות המוסד לביטוח לאומי.


על פי תקנות אלו של המוסד לביטוח לאומי, נקבעת הנכות בועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי, הן במחלקת נפגעי תאונות עבודה והן במחלקת נכות כללית.

אולם לא רק המוסד לביטוח לאומי משתמש בתקנות אלו בקביעת דרגת הנכות של נפגעים, - גם בבתי המשפט, הנכות שנקבעת לנפגעים, הינה על פי תקנות המוסד לביטוח לאומי, - וזאת לא רק בהתייחס לתביעות בתאונות עבודה, אלא בכל תביעה בהתייחס לכל פגיעה גופנית בכל ארוע תאונתי (לדוגמא: גם בתאונות דרכים, תקיפה, נפילה במדרכה, נשיכת כלב וכו') - בכל סוגי התאונות, נכותו של הנפגע תקבע על פי תקנות המוסד לביטוח לאומי.

בתקנות המוסד לביטוח לאומי מוגדרות פגימות גופניות, ובצידן מפורטת דרגת הנכות המוענקת בשל אותו ליקוי.

במקרים רבים קביעת דרגת הנכות על פי התקנות אינה חד משמעית, אלא נתונה לשיקול דעתו והערכתו של הרופא הבודק - ולכן מומחים רפואיים שונים, עשויים להעריך את דרגת הנכות באופן שונה.
למשל, כאשר על פי תקנות המוסד לביטוח לאומי, נקבעת נכות על פי מגבלת התנועה באיבר מסויים, - מומחה אחד עשוי להעריך את המגבלה כ"קלה", מומחה שני עשוי להעריך את המגבלה כ"בינונית", ומומחה שלישי עשוי להעריך את הנכות כדרגת ביניים בין "קלה" ל"בינונית", - וכפועל יוצא מהגדרת מגבלת התנועה באופן שונה ע"י המומחים השונים, כל מומחה יקבע לנפגע נכות בדרגה שונה.

בתביעה בגין נזקי גוף, באם הצדדים לא הגיעו להסכמה על מינויו של מומחה רפואי מוסכם, כל צד יאלץ להגיש לבית המשפט חוות דעת רפואית מטעמו לתמיכת עמדתו.[למעט בתביעות בגין תאונות דרכים, בהם הצדדים אינם מגישים חוות דעת פרטיות מטעמם].

התובע, יגיש חוות דעת רפואית, שבה המומחה מטעמו יקבע לתובע נכות, בדרך כלל בדרגה גבוהה, בהסתמך על תקנות המוסד לביטוח לאומי.

הנתבע, יגיש חוות דעת רפואית נוגדת, המתבססת אף היא על תקנות המוסד לביטוח לאומי, ולרוב, חוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם הנתבע תעריך את נכותו של התובע בשעור נמוך מהנכות שנקבעה לתובע על פי חוות הדעת מטעמו.

לנוכח המחלוקת בין הרופאים בחוות הדעת, בית המשפט, פעמים רבות, ימנה מומחה רפואי שלישי במספר, כמומחה רפואי מטעם בית המשפט, שמגיש גם הוא חוות דעת, וקובע את נכותו של התובע בהתבסס על תקנות המוסד לביטוח לאומי.- פעמים רבות חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט שונה משתי חוות הדעת שכבר הוגשו לתיק בית המשפט (האחת מטעם התובע והשניה מטעם הנתבע).

באם התאונה הינה תאונת עבודה, במקביל לתביעה בבית המשפט, מתנהלת תביעתו של התובע כנגד המוסד לביטוח לאומי, ובמסגרתה התובע ייבדק ע"י ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, שתיקבע לתובע נכות - שעשויה להיות שונה מהנכות שנקבעה לתובע ע"י המומחים בתיק בית המשפט.

לעיתים, מוגש ערר על החלטת הועדה הרפואית מדרג ראשון של המוסד לביטוח לאומי, והתובע ייבדק פעם נוספת ע"י ועדה רפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי, שעשויה לקבוע לתובע דרגת נכות שונה מהנכות שקבעה הועדה הרפואית מדרג ראשון.

באם כן, ייתן מצב תיאורטי שבו לתובע אחד, יקבעו 5 דרגות נכות שונות, בגין אותה הפגיעה. - אכן סיטואציה מוזרה.

האם ייתכן כי מי מהמומחים הרפואיים לא ביצע עבודתו נאמנה?, האם ייתכן חלילה כי מי מהמומחים טועה, או גרוע מכך, משקר?

ההסבר להבדלים שבין קביעת הנכות בחוות הדעת הרפואיות השונות, נעוץ בהגדרות שבתקנות המוסד לביטוח לאומי. - יש לזכור כי לכל מומחה טביעת עין משלו והערכה שונה לחומרת הפגיעה, ולכן מומחה אחד עשוי לקבוע כי מגבלת תנועה מסויימת היא "קלה" בעוד מומחה אחר עשוי לסבור כי מגבלת התנועה הינה "בינונית", ומומחה אחר עשוי לסבור כי מגבלת התנועה הינה בדרגת ביניים.

המומחים הרפואיים עצמם, נזהרים בדרך כלל האחד בכבודו של השני, ומתרצים את ההבדל שבין קביעת הנכות השונה, בכך שכנראה הנפגע עצמו הרגיש באופן שונה בימי הבדיקה השונים אצל המומחים השונים, וייתכן שמצבו הוחמר או הוטב בין בדיקה לבדיקה.

עם הזמן, מומחים רפואיים מסויימים "סומנו" כמומחים הנוטים להקל עם תובעים, ולכן חוות הדעת שלהם בדרך כלל מיטיבות עם התובע ומוענקת בהם לתובע נכות בשעור גבוה יחסית, בעוד מומחים אחרים "סומנו" כמומחים הנוטים להחמיר עם תובעים, ולכן בחוות הדעת מטעמם תיקבענה נכויות בדרגה נמוכה יחסית. - עורכי דין המתמחים בטיפול בתביעות בתאונות ונזקי גוף, מודעים לכך ומכוונים את לקוחותיהם אל מומחים רפואיים מסויימים בהתאם לצורך, וינסו להימנע מלהשתמש בשרותי מומחים רפואיים אחרים, שקביעתם עלולה שלא להיטיב עם הלקוח.

פעמים רבות, הצדדים במשפט מגיעים להסכמה על מינוי מומחה מוסכם, ואז עורכי הדין של הצדדים יקפידו שהמומחה שימונה כמומחה מוסכם, יהיה "ניטראלי", כלומר, אינו מזוהה כמומחה שנותן חוות דעת רפואיות פרטיות לתובעים, ואינו מזוהה כמומחה רפואי שעובד באופן קבוע עם חברות הביטוח.

אין באמור במאמר זה כדי להוות יעוץ משפטי, - ובכל מקרה של תאונה מומלץ להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום נזקי גוף ותאונות.









הכותב הינו עו"ד המתמחה בטיפול בתביעות בגין נזקי גוף, פוליסות ביטוח, תאונות דרכים, דיני עבודה ותביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי
http://www.barakadv.dpages.co.il
אין באמור במאמר זה כדי להוות יעוץ משפטי. - בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב