המסר העיקרי הוא - היום, אפשר לשכור כמעט כל שירות ומוצר. אפשרות הליסינג המוכרת לרובנו מעולם הרכבים, עושה דרכה אל עולם ה-IT, ומציעה לארגונים אפשרות לשכור או לחכור ציוד, במקום לרכוש אותו. שיטה זו מאפשרת ליהנות מציוד עדכני, ולשמור על כסף נזיל, אך היא אינה חסרה מגבלות משלה.
כמו לשכור רכב
ממש כמו שניתן לחכור רכבים בשיטת הליסינג, ניתן כיום גם לחכור ציוד מחשוב. השיטה זהה: במקום לרכוש ציוד מחשוב יקר (מחשבים, שרתים, מדפסות וכו'), ניתן לשכור אותו מחברת ליסינג, במגוון תוכניות המותאמות לצרכי הארגון. במידה מסויימת, נראה כאילו אין הבדל בין ליסינג לבין הלוואה בנקאית, מאחר ובשתי האפשרויות מחזיר הלווה/השוכר את סכום הכסף בתשלומים חודשיים נוחים. עם זאת, הליסינג מציע יתרונות שאין להלוואה הבנקאית, כגון: אפשרויות תמיכה ותחזוקה לציוד, תיקונים, תוכניות המציעות שדרוג לציוד כל שלוש שנים, וטיפול בכל מיני "כאבי ראש" וסיכונים שהבנק לא מטפל בהם. בנוסף, חשוב לזכור כי לקיחת הלוואה עלולה להשפיע על האשראי של הארגון, בעוד שליסינג לא ישפיע עליו.
יתרונות הליסינג
לליסינג יתרונות רבים. מעבר לאפשרות לשלם בתשלומים במקום לשלם סכום חד-פעמי גבוה, נהנים ארגונים הבוחרים בליסינג, מעדכון מתמיד של הציוד, שמאפשר להם לשמור על יתרון תחרותי, ולצמצם את ההפסדים על פחת ציוד והוצאות תחזוקתו. נזכיר, שבענף המחשוב, ערך הציוד יורד מהר מאוד. ליסינג גם מסייע בגמישות, במיוחד בהשקעות ארוכות טווח. לפי IDC, 97% מ-200 מנמ"רים בארגונים שבחרו בליסינג, בחרו בשיטה זו כ"ביטוח" נגד התיישנות הציוד וככלי לשימור עדכניות טכנולוגית; 76% דיווחו כי ליסינג משחרר תקציבים פנימיים ומהווה תחליף מסויים למימון בנקאי; ו-75% רואים את הליסינג כמתודולוגיה פשוטה וברורה, לניהול מחזור חיי הציוד.
בהחלטה לגבי ליסינג, יש להתייחס ליחס הסופי בין שני צידי המטבע: היתרונות שהזכרנו כאן, מול מחירם, שהוא עוד פרמיה שאתה משלם על עלות ההון של הארגון.
מגמות בתחום
לא מעט מגמות הובילו לכך שארגונים מביעים היום יותר ויותר עניין בליסינג לציוד מחשוב. בין השאר, נציין את נושא מיקור החוץ שצובר תאוצה ופתרונות במודל SaaS - שני מודלים אשר הוכיחו לארגונים שלא חייבים לרכוש אם אפשר לשכור, ושלעיתים קרובות מאד משתלם להוציא אלמנטים מסויימים אל מחוץ לארגון. למרות שארגונים רבים עדיין חשים כי אין תחליף לרכישת הציוד, הרי שלפי סקר IDC, במקרים רבים ליסינג, כולל ליסינג של חלק מנכסי הטכנולוגיות, עשוי להניב יתרונות גדולים מאלה של אסטרטגיית רכישה של כל פרטי הציוד והטכנולוגיה. ואכן, לא מעט ארגונים בעולם פונים לליסינג: לפי ה-Equipment Leasing Association, 85% מחברות הפורצ'ן 1000 בארצות הברית חוכרות חלק מציוד המחשוב שלהן או את כולו.
בעידן בו המנמ"ר מתבקש לצמצם הוצאות ובו בזמן, לתרום לרווחיות הארגון, ליסינג מספק כלי עזר רב ערך, וספקים רבים, כולל כמה מחברות המחשוב המובילות, מציעים זאת.
סוגי הליסינג
ישנם שני סוגים עיקריים של שרותי ליסינג:
ליסינג תפעולי - Operational Leasing הוא למעשה מצב בו הארגון שוכר ציוד מגורם הליסינג, כאשר בתשלום כלולים גם עלויות האחזקה והתחשבות בירידת ערך המוצר לאורך זמן. ליסינג תפעולי חוסך לארגון הוצאות וטרחה על תחזוקה. בחלק מהמקרים, ניתן לרכוש את הנכס בתום תקופת הליסינג. במקרים אחרים, יש להתחיל חוזה חדש לליסינג של ציוד חדש. ברוב המקרים, ליסינג תפעולי מוצע על ידי ספקים שגם מייצרים ציוד למחשוב.
ליסינג מימוני - Financial Leasing הוא ליסינג המציע רק מימון של הציוד, כלומר הציוד נרכש על ידי ספק הליסינג, ומושכר ללקוח. ליסינג כזה עשוי להיות מוצע על ידי גורם מממן כלשהו או ספק המייצר את הציוד עצמו והוא יתאים לארגונים שמתכוונים לטפל בתמיכה בציוד, בעצמם.
מעבר לשני הסוגים העיקריים, ניתן למצוא תת-סוגי ליסינג שונים:
FPO - בליסינג מסוג Full PayOut העלות הכוללת של הציוד משמשת לקבוע את התשלום, מבלי להתייחס כמעט לערך השוק שלו שהולך ויורד (הפחת). השוכר משלם בדרך כלל את ערך הציוד בתוספת ריבית, ויכול לרכוש את הציוד בתום החוזה (אז מדובר על LtP או Lease-to-Purchase), בדרך כלל תמורת 1$. סוג זה של ליסינג, מתאים במיוחד לארגונים המתכננים לשמור את הציוד לתקופה ארוכה משלוש שנים.
FMV - ליסינג מסוג Fair Market Value מאפשר לארגון ל"שאול" ציוד, בדרך כלל לתקופה של שנתיים-שלוש, אשר בסופן ניתן לחדש את החוזה או להחזיר את הציוד ולהתחיל חוזה חדש. בליסינג מסוג זה, ניתן ליהנות מתשלום נמוך בהשוואה ל-LtP ו-FPO. מצד שני, בתום החוזה צריך צוות המחשוב להתכונן להחזיר את הציוד ולהחליפו בחדש, על כל העבודה הרבה הכרוכה בכך, כמו התקנת מערכות הפעלה ויישומים, קונפיגורציות וכו'.
Sale-Leaseback - בסוג ליסינג זה, ארגון שסיים תקופת ליסינג ורכישה בסופה, מוכר את הציוד הזה בחזרה לספק הליסינג, ואז חוכר אותו בחזרה. "תמרון" מעניין זה, מקל על הארגון מבחינה תקציבית והוא מתאים לארגונים המעוניינים להמשיך ולהשתמש בציוד שברשותם, גם לאחר תקופה של שלוש שנים.
חשוב להבין, כי חברות הליסינג מעוניינות לבוא לקראת הלקוח, ולכן מציעות מגוון תוכניות שונות, ואף משלבות בין סוגי הליסינג השונים.
שירותי ליסינג
אומניטק מציעים ייעוץ ללקוח בכל הקשור למימון, ליסינג, אשראי ומגבלות פיננסיות, ומסייעים במימון בעת סגירת העסקה; אפיק מוצרי הדפסה מציעים ליסינג למדפסות, לפי צרכי הלקוח, בתשלום חודשי או בשירות לפי פעימות מונה; טי.סי.או ליסינג מציעים מימון לציוד לפי בחירתך, עם פריסת תשלומים חודשית וקבועה ופינוי ציוד מחשוב ישן תוך עמידה בתקני אבטחת מידע ואיכות הסביבה; טקליס - ליסינג מימוני או תפעולי לציוד מחשוב מכל סוג ומכל ספק. כולל מסלול חדש, בו ניתן לרכוש ציוד מחשוב בליסינג תפעולי בפריסה של 36 חודשים ובריבית נמוכה מהפריים (עד היום המסלול ל-36 חודש גילם ריבית שנתית של כ-8%). לטקליס צוות מומחים מקצועי, שמלווה את מנהלי המחשוב לאורך כל התהליך, כולל פגישת ייעוץ ואבחון צרכים; תדיראן טלקום - מציעים שירות ליסינג תפעולי לתקשורת IP, עבור ארגוני SMB; ב-AllTrade Group מציעים ליסינג תפעולי או מימוני לציוד מחשוב חדש או משומש ב-24-36 תשלומים; Dell מציעים את Dell Financial Services, הכולל את QuickLease, ליסינג ללא תשלום ב-90 הימים הראשונים, עבור ארגונים המתכננים להחזיר את הציוד בתום התקופה. למי שמעוניין לרכוש את הציוד בתום התקופה מוצעת תוכנית1$ Buy-Out Lease, בה ניתן לשלם במשך 24-48 חודשים, ובתום התקופה לשלם 1$ ולרכוש את הציוד.
אלה רק חלק מהפתרונות והשירותים המוצעים. פתרונות נוספים מופיעים בתחקיר.
לסיכום
מומלץ לבחון את האפשרויות השונות שמציעות חברות הליסינג. לכל הפחות כאופציה נוספת לקידום הגמישות בתקצוב המחשוב.
אנשים מהתחום, מוזמנים להגיב לתרום ולהוסיף...
הערה חשובה - הסיפור על ליסינג - למי ומתי כדאי? לקוח מתוך תחקיר pCon והוא רק חלק מהסיפור הענק על טכנולוגיות מרתקות ואיומים מסכנים במחשוב, שמשפיעים על כולנו. איך נחשפים לסיפור כולו וגם מרוויחים יותר זמן פנוי? http://www.pcon.co.il/v5/DebriefSignup17.asp
למאמרים מקצועיים ואובייקטיביים נוספים של קובי שפיבק, בתחומי מידע מחשבים ואינטרנט, באתר "מאמרים" ראה - http://www.articles.co.il/author/1944
קובי שפיבק Bsc., MBA הוא העורך הראשי של תחקירי pCon ואתר pCon-line. כמי שעוסק במחשבים, על מכלול היבטיהם משנת 1976 וכן כמי שכתב וערך למעלה משמונה מאות תחקירים על כל היבטי המחשוב העיקריים, הוא נמנה על אותם אנשים בודדים בארץ ובעולם, שבאמת ובתמים, מבינים לאן הולך עולם המחשוב ומהן השלכותיו המידיות והעתידיות, על אנשים וארגונים. הוא גם פרסם מספר רב של מאמרים במרבית העיתונים הגדולים והמקצועיים, והופיע פעמים רבות בערוצי הטלוויזיה והרדיו המרכזיים. נכון להיום הוא מייעץ למרבית מנהלי המחשוב בארגונים המובילים בישראל, והוא נחשב בעיני רבים, לגורו של המחשוב העסקי.
