דרגות הנכות בישראל, נקבעות, בדרך כלל, על פי תקנות המוסד לביטוח לאומי.
על פי תקנות אלו, מכוח חוק הביטוח הלאומי, נקבע שעור הנכות בכל הועדות הרפואיות במחלקות המוסד לביטוח לאומי: גם במחלקת נפגעי תאונות עבודה, וגם במחלקת נכות כללית.
אולם, לא רק המוסד לביטוח לאומי משתמש בתקנות אלו לצורך קביעת הנכות, - אלא גם הנכות הנקבעת לתובעים בבתי המשפט, נקבעת גם היא על פי תקנות המוסד לביטוח לאומי.
קביעת הנכות בבתי המשפט על פי תקנות המוסד לביטוח לאומי, מתבצעת בבית המשפט לא רק בהתייחס לנפגעי תאונות עבודה, אלא בהתייחס לכל פגיעה גופנית בכל ארוע (לדוגמא: תאונת דרכים, תקיפה, רשלנות רפואית, נפילה במדרכה, נשיכת כלב וכו') - בכל סוגי התאונות והארועים נכותו של הנפגע נקבעת על פי תקנות המוסד לביטוח לאומי.
בתקנות המוסד לביטוח לאומי, מוגדרות פגימות רפואיות שונות (לעיתים תוך הבחנה בדרגות חומרה שונות בהתייחס לפגיעות מסויימות) - ובצידן מופיע שעור הנכות שהפגימה "מזכה" את הנפגע.
כיום, על פי תקנות המוסד לביטוח לאומי, מידת הכאב והסבל שנגרמה לנפגע, אינה מהווה שיקול בקביעת דרגת הנכות. ולכן, ייתכן שנפגע שסבל סבל רב בגין הפגיעה "יזכה" בדרגת נכות נמוכה, בעוד שנפגע שלכאורה סבל פחות, עשוי "לזכות" בנכות בשעור גבוה יותר.
איבוד שן בתאונה היא דוגמא לפגיעה שעלולה לגרום לנפגע לסבל רב, ובנוסף עלולה לגרום לנפגע לפגיעה אסטטית שמעצימה את הסבל והצער. - אולם על פי תקנות המוסד לביטוח לאומי, איבוד שן "מזכה" בנכות בשעור של 0.5% בלבד!
כאב גב באזור המותניים, הוא דוגמא לכאב שלעיתים אינו קבוע, אלא מחזורי - ועשוי "לזכות" את הנפגע בנכות בשעור של 10%.
דומה שכל מי שסבל מכאב שיניים לאחרונה, יתקשה לקבל את קביעת המוסד לביטוח לאומי, על פיה כאבי גב "מזכים" בנכות בשעור של פי 20 מאשר נכות בגין אובדן שן.
טנטון באוזניים הוא דוגמא לתופעה שכמעט ואינה מכאיבה, אך על פי תקנות המוסד לביטוח לאומי, "מזכה" אף היא בנכות בשעור של 10%.
נראה כי כל הסובלים מכאבי גב, סבורים כי מגיעה להם דרגת נכות בשעור העולה על הנכות המוענקת למי ש"בסך הכל" סובל מציפצופים באוזניים.
דוגמא קיצונית, המבליטה את חוסר הצדק בכך שתקנות המוסד לביטוח לאומי אינן מתחשבות במידת הכאב והסבל של הנפגע בעת קביעת דרגת הנכות: היא פגיעה הגורמת לקיצור רגל.
באם קיצור הרגל הינו פחות מ- 2.5 ס"מ - המוסד לביטוח לאומי אינו "מזכה" את הנפגע בנכות כלל (נכות בשעור של 0%). - למרות שאין ספק שנפגע שרגלו התקצרה ב- 2 ס"מ, מהלך בצליעה, יאלץ להשתמש באופן קבוע בנעל פלטפורמה עם הגבהה מיוחדת, יתקשה לרוץ וכו', - למרות זאת, על פי תקנות המוסד לביטוח לאומי, נפגע זה לא "יזכה" בנכות כלל.
נראה כי מן הראוי לשקול לשנות את הקריטריונים של המוסד לביטוח לאומי לקביעת דרגת הנכות של נפגעים, ואולי ראוי כי גם מידת הכאב והסבל שהינם מנת חלקו של הנפגע, יהוו פרמטר נוסף בקביעת דרגת הנכות.
בכל מקרה, מומלץ לכל נפגע להתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום הנזיקין לרבות תביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי, מאחר שלעיתים ניתן להפנות את רופאי הועדות של המוסד לביטוח לאומי, לסעיפים חלופיים בתקנות, העשויים להעניק דרגת נכות גבוהה יותר משעור הנכות שהועדה סברה מלתחילה להעניק לנפגע.
אין באמור במאמר זה כדי להוות יעוץ משפטי - ובכל מקרה יש לפנות לעו"ד לקבלת יעוץ ספיציפי לכל מקרה.
על פי תקנות אלו, מכוח חוק הביטוח הלאומי, נקבע שעור הנכות בכל הועדות הרפואיות במחלקות המוסד לביטוח לאומי: גם במחלקת נפגעי תאונות עבודה, וגם במחלקת נכות כללית.
אולם, לא רק המוסד לביטוח לאומי משתמש בתקנות אלו לצורך קביעת הנכות, - אלא גם הנכות הנקבעת לתובעים בבתי המשפט, נקבעת גם היא על פי תקנות המוסד לביטוח לאומי.
קביעת הנכות בבתי המשפט על פי תקנות המוסד לביטוח לאומי, מתבצעת בבית המשפט לא רק בהתייחס לנפגעי תאונות עבודה, אלא בהתייחס לכל פגיעה גופנית בכל ארוע (לדוגמא: תאונת דרכים, תקיפה, רשלנות רפואית, נפילה במדרכה, נשיכת כלב וכו') - בכל סוגי התאונות והארועים נכותו של הנפגע נקבעת על פי תקנות המוסד לביטוח לאומי.
בתקנות המוסד לביטוח לאומי, מוגדרות פגימות רפואיות שונות (לעיתים תוך הבחנה בדרגות חומרה שונות בהתייחס לפגיעות מסויימות) - ובצידן מופיע שעור הנכות שהפגימה "מזכה" את הנפגע.
כיום, על פי תקנות המוסד לביטוח לאומי, מידת הכאב והסבל שנגרמה לנפגע, אינה מהווה שיקול בקביעת דרגת הנכות. ולכן, ייתכן שנפגע שסבל סבל רב בגין הפגיעה "יזכה" בדרגת נכות נמוכה, בעוד שנפגע שלכאורה סבל פחות, עשוי "לזכות" בנכות בשעור גבוה יותר.
איבוד שן בתאונה היא דוגמא לפגיעה שעלולה לגרום לנפגע לסבל רב, ובנוסף עלולה לגרום לנפגע לפגיעה אסטטית שמעצימה את הסבל והצער. - אולם על פי תקנות המוסד לביטוח לאומי, איבוד שן "מזכה" בנכות בשעור של 0.5% בלבד!
כאב גב באזור המותניים, הוא דוגמא לכאב שלעיתים אינו קבוע, אלא מחזורי - ועשוי "לזכות" את הנפגע בנכות בשעור של 10%.
דומה שכל מי שסבל מכאב שיניים לאחרונה, יתקשה לקבל את קביעת המוסד לביטוח לאומי, על פיה כאבי גב "מזכים" בנכות בשעור של פי 20 מאשר נכות בגין אובדן שן.
טנטון באוזניים הוא דוגמא לתופעה שכמעט ואינה מכאיבה, אך על פי תקנות המוסד לביטוח לאומי, "מזכה" אף היא בנכות בשעור של 10%.
נראה כי כל הסובלים מכאבי גב, סבורים כי מגיעה להם דרגת נכות בשעור העולה על הנכות המוענקת למי ש"בסך הכל" סובל מציפצופים באוזניים.
דוגמא קיצונית, המבליטה את חוסר הצדק בכך שתקנות המוסד לביטוח לאומי אינן מתחשבות במידת הכאב והסבל של הנפגע בעת קביעת דרגת הנכות: היא פגיעה הגורמת לקיצור רגל.
באם קיצור הרגל הינו פחות מ- 2.5 ס"מ - המוסד לביטוח לאומי אינו "מזכה" את הנפגע בנכות כלל (נכות בשעור של 0%). - למרות שאין ספק שנפגע שרגלו התקצרה ב- 2 ס"מ, מהלך בצליעה, יאלץ להשתמש באופן קבוע בנעל פלטפורמה עם הגבהה מיוחדת, יתקשה לרוץ וכו', - למרות זאת, על פי תקנות המוסד לביטוח לאומי, נפגע זה לא "יזכה" בנכות כלל.
נראה כי מן הראוי לשקול לשנות את הקריטריונים של המוסד לביטוח לאומי לקביעת דרגת הנכות של נפגעים, ואולי ראוי כי גם מידת הכאב והסבל שהינם מנת חלקו של הנפגע, יהוו פרמטר נוסף בקביעת דרגת הנכות.
בכל מקרה, מומלץ לכל נפגע להתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום הנזיקין לרבות תביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי, מאחר שלעיתים ניתן להפנות את רופאי הועדות של המוסד לביטוח לאומי, לסעיפים חלופיים בתקנות, העשויים להעניק דרגת נכות גבוהה יותר משעור הנכות שהועדה סברה מלתחילה להעניק לנפגע.
אין באמור במאמר זה כדי להוות יעוץ משפטי - ובכל מקרה יש לפנות לעו"ד לקבלת יעוץ ספיציפי לכל מקרה.
הכותב הינו עו"ד המתמחה בטיפול בתביעות בגין נזקי גוף, פוליסות ביטוח, תאונות דרכים, דיני עבודה ותביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי
http://www.barakadv.dpages.co.il
אין באמור במאמר זה כדי להוות יעוץ משפטי. - בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום.
http://www.barakadv.dpages.co.il
אין באמור במאמר זה כדי להוות יעוץ משפטי. - בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום.
