אז מדוע עולי אתיופיה לא מתקבלים כשווים וכחלק מ"עם ישראל ההיסטורי" בישראל? 

אז מדוע עולי אתיופיה לא מתקבלים כשווים וכחלק מ"עם ישראל ההיסטורי" בישראל?

יש דמיון לגורלם של קיבוצים יהודיים בעבר בגלויות השונות לבין עדת ביתא ישראל באתיופיה:  זרות ועויינות, גזרות ושמד, אונס ורדיפות, הרג וביזה מצד שכניהם דורות רבים. הישרדותם, מהווה עדות לחוסן אמונת ישראל ורצון הקיום היהודי תוך מסירות נפש. עד כאן המשותף עם שאר תפוצות ישראל. אולם שני תהליכים היסטוריים מיוחדים אופייניים לבני העדה האתיופית: האחד, יהדות אתיופיה הייתה נידחת ואובדת עקב בידודם וניתוקם המוחלט משאר העם היהודי ואף מקהילות ישראל הקרובות בתימן ומצרים בתחילת ימי הבית השני ונמשך כ – 2400 שנים. השני: יהודי כוש ידעו ימי זוהר של עצמאות ושלטון בגלותם.( פידל,קהילה מובילת דרך)[1]

אם כך, היה מסע (לאורך 600 ק"מ מאתיופיה לסודן), של יהודי אתיופיה, הייתה עלייה של כ- 150,000 עולים ועדיין יש מהומות של יהודי אתיופיה בישראל, והקרקע רועשת וגועשת. אז מדוע מיתוס "המסע לארץ ישראל של יהודי אתיופיה" לא נתפש בישראל ופגע בקליטתם של יהודי אתיופיה? ומדוע חוסר ההתעניינות של חלק גדול מעם ישראל בעליית אתיופיה ובחשיבות "המסע לארץ ישראל" שמסמל עבור העולים את זהותם היהודית וכמיהתם לארץ ישראל?

 בתחילה ראינו כי החברה הישראלית סתרה את מיתוס עליית יהודי אתיופיה, והאופנים שהפכו את המסע של יהודי אתיופיה לאירוע המכונן בסיפור עלייתם, תוך התעלמות מהיבטים דתיים, פסיכולוגיים וחברתיים והתעלמות מן "המסע המכונן" בהחלט בסיפור עלייתם. החברה הישראלית העדיפה לראות בעלייה מאתיופיה אישור נוסף לתפיסתה העצמית כ- "מצילה של היהודים בעולם".

נתייחס לעובדה מחקרית נוספת כי מחקר גנטי חשף שמוצאם של יהודי אתיופיה אינו מעם ישראל ההיסטורי. מחקר גנטי חושף שמוצאם של יהודי אתיופיה אינו מעם ישראל ההיסטורי. המחקר הגנטי החדש מאשש באופן מחייב את העובדה כי יהודי אתיופיה הם צאצאי גרים. אין להם זיקה גנטית לעם ישראל ההיסטורי. מחקר בקרב יוצאי חמש-עשרה קהילות יהודיות ובקרב לא-יהודים משבע קהילות ערביות, חשף באופן כללי כי ניתן לחלק את רוב העם היהודי בימינו לשלושה מקורות עדתיים על פי שפתם: הספרדים דוברי לדינו, האשכנזים דוברי יידיש והמזרחיים דוברי ערבית. התברר למשל כי יהודי סוריה, וכנראה גם יהודי לבנון, הם צאצאי יהודים אשכנזיים, לאמיתו של דבר. מזה שנים רבות ידוע להיסטוריונים כי מוצאם של יהודי אתיופיה אינו מן היהודים שישבו בארץ בתקופת הבית השני. יוצאי אתיופיה הם בני שבט אפריקני קדום שגוירו על ידי יהודים תימנים שהובאו לארצם במאה ה-4, כאשר שלטו האתיופים בדרום חצי האי ערב.( בלו 2012)[2]

Christopher L at.al 2012 טוענים כי יהודי צפון אפריקה הם הקבוצה השנייה בגודלה בתפוצות היהודיות, אולם הקשר שלהם לקבוצות גולה אירופאיות, מזרח תיכוניות ואחרות כמו לשכניהם לשעבר בצפון אפריקה הלא יהודים לא הוגדר היטב. מחקר זה תואם את ההיסטוריה של יהודי צפון אפריקה - שהוקמו במהלך העת העתיקה הקלאסית עם פרוטליזם של אוכלוסיות מקומיות, ואחריהם בידוד גנטי עם עליית הנצרות ואחר כך האסלאם, ותערובת בעקבות הגירת יהודים ספרדים במהלך האינקוויזיציה.

ישנן עוד מספר גרסאות הנשענות על מסורות שונות לגבי מוצא יהודי אתיופיה. מקורות בכתב על תולדות יהודי אתיופיה קיימים החל מהמאה ה 14. בתקופה זו נוצר המונח"ביתא ישראל". פירושו: מבית ישראל, קרי: חלק מעם ישראל.יש מספר סממנים התומכים בוורסיה כי ביתא ישראל הם מבית הראשון. גרסה אחרת רואה ביהודי אתיופיה צאצאים של קבוצה מפורשי שבט דן, שירדו דרומה לאורך הנילוס והתמקמו סביב אגם טאנה. מקורם של יהודי אתיופיה מנוצרים שהתגיירו.(פידל, קהילה מובילת דרך יהדות אתיופיה)[3].

אז אולי פה נעוץ חוסר ההתעניינות של חלק גדול מעם ישראל בעליית אתיופיה ובחשיבות "המסע לארץ ישראל", שמסמל עבור העולים את זהותם היהודית וכמיהתם לארץ ישראל

 חלק מהיהודים לא תמך במימוש העלייה לארץ ישראל והקמת מדינה ציונית במאה התשע עשרה. הזיקה של היהודים לארץ ישראל לא תורגמה להגירה מאסיבית שתשנה את מהלך ההיסטוריה ליישובה של ארץ ישראל. מספר סיבות אפשריות לפרדוקס זה: במישור הדתי - רוחני הגלות הינה עונש משמיים על חטאי העם, והגאולה תגיע רק אם בוא המשיח, ויש להשלים עם רצון האל לגלות עד הגאולה במישור ההיסטורי - חברתי - ההתארגנות הקהילתית אפשרה מימוש אורח חיים יהודי באוטונומיה פנימית רחבה עם כל המוסדות הדרושים לקיום קהילה. כל אלה תמכו בישיבה פסיבית בגלות. ההתארגנות הקהילתית אפשרה מימוש אורח חיים יהודי והווי חיים מספק באוטונומיה פנימית רחבה. הופעתה של התנועה הציונית בשלהי המאה ה-19 מימשה את האוטופיה שקראה לעליה והקמת מדינה לעם היהודי בארץ ישראל (הסוכנות היהודית לארץ ישראל,2005)[4].

סיכום ומסקנות. עולי אתיופיה לא מתקבלים כשווים עד עצם היום הזה על ידי אוכלוסיית המדינה. אין ספק שעל מערכת החינוך בישראל להטמיע את עליית יהדות אתיופיה כעלייה מכוננת. גם אם היא איננה ציונית, אנו מתחברים לפרופ' שבח וייס מאוניברסיטת חיפה, ניצול שואה שטוען כי יהודי הוא מי שרוצה להיות יהודי. אמרתי ולא יספתי.....

תדמיתה של עליית יהודי אתיופיה מוצגת דרך הפריזמה הצרה של "מבצע משה" (שבא לידי ביטוי בסיפורי הגבורה היוזמה והתושייה כחלק מחוויית המסע של יהודי אתיופיה), שפירושה מפגש עם החברה הישראלית כ"נעדרים ולא באים". הצגתה כעליית מצוקה שניצלה בזכות המדינה שיזמה את העלאתם ארצה, יצרה תדמית שבה העולים מאתיופיה נתפסים כפסיביים והמדינה כאקטיבית.

לפני 3,500 שנים יצאו בני ישראל ממצרים, מעבדות לחירות. לפי חוקרי המקרא מדובר על 600,000 איש שבאישון ליל, נסו תוך מסע הפיזי ונפשי קשה מביתם אל ארץ ישראל. אנו זוכרים היטיב מסע זה. לפני לא הרבה שנים התרחשה יציאת מצרים נוספת. כ- 150,000 עולים הגיעו מאתיופיה לארץ ישראל. את יציאת מצרים בת-זמננו אנחנו לא ממש זוכרים.

שלוש תמות עיקריות נתפשו ע"י יהדות אתיופיה כחזרה על המסלול שעשו אבותיהם בני ישראל. כמו ביציאת מצרים גם הם חשו מונחים על ידי האל באמצעות התמות: זהות יהודית, סבל וגבורה. עוד לפני כ 158שנים, בשנת 1862, נכשל המסע של אלפים לעלות לישראל, כאשר יהודי אתיופיה הבינו אז ש"עוד לא הגיעה העת" להתגלות האל. בכל שלבי המסע במאה ה-20, ועד השהות הארוכה בסודן, התחזקה הזהות היהודית של ההולכים והתגבשה. (בן עזר 2003)[5]    

כל המקורות : בספרו של יעקב רוב סוגיות נבחרות בתולדות ישראל ויהדות בת זמנינו, ספטמבר  2021jyrubs@gmail.com

[1] פידל. קהילה מובילת דרך. יהדות אתיופיה. https://fidel.org.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%94/

[2] בלו, יהודה . "מחקר גנטי חושף: מוצאם של יהודי אתיופיה ויהודי תימן אינו מעם ישראל ההיסטורי". פורסם בספרייה המדעית. 8 אוגוסט 2012https://benhateva.wordpress.com/2012/08/08/74125/

[3] פידל. קהילה מובילת דרך. יהדות אתיופיה. https://fidel.org.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%94/

[4] הסוכנות היהודית לארץ ישראל. מבוא - ייחודו של קיום היהודי בגולה - הזיקה לארץ ישראל.  ספטמבר 2005.http://archive.jewishagency.org/he/activities/content/22233

https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=59758594#15.5115.6.default

[5] בן עזר, גדי. "המיתוס הפרטי של יהודי אתיופיה" פנים : כתב עת לתרבות, חברה וחינוך המורים בישראל. הקרן לקידום מקצועי גיליון 26    . (2003)

https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=11003