אזור התעשייה הוותיק של רחובות , או בשמו הרשמי פארק תעשייה ע"ש רכטמן הוקם בתחילת שנות החמישים על אדמות נטושות של הכפר הערבי זרנוקה שבהמשך סופחו לשטחה המוניציפלי של רחובות . עם הכרזתה של רחובות כעיר בשנת 1950 עלה הצורך להקצות לעיר אזור ייעודי עבור כמות נכבדה של מפעלים ובתי מלאכה שכבר היו קיימים ופזורים בעיר. הבנייה של מבני התעשייה הראשונים החלה בסוף שנת 1952 ונדרשו עוד כשנתיים גם לסלול כבישים בתוך המתחם.
בצידו המערבי של אזור התעשייה במקביל לכביש יבנה-רחובות, עברה מסילת ברזל שנסללה ע"י הבריטים תוך כדי כיבוש הארץ בשלהי מלחמת העולם הראשונה. משך כל תקופת המנדט היה קטע המסילה הזה חלק מהקו הראשי של הרכבת המנדטורית, עליו עברו רכבות משא רבות וכן היה קו נוסעים יומי סדיר בקו חיפה – קנטרה . עם הקמת המדינה נותק הקו למצרים באזור יד מרדכי והושמש מחדש לתנועת רכבות משא בלבד בשנת 1951 . מקו זה נסללו במהלך שנות החמישים שלוחות רבות למפעלים ובתי אריזה שהיו לאורך המסילה כולל לבתי אריזה שבתחנת רחובות .
עיריית רחובות שכנראה רצתה להעלות את האטרקטיביות של המתחם אשר עד אז אוכלס בעצלתיים, החליטה לנסות להביא לסלילה של שלוחת רכבת לתוך אזור התעשייה.
בסוף חודש ינואר 1954 שולח מהנדס העיר רחובות מכתב בקשה למנכ"ל רכבת ישראל לקבל רשימת דרישות ופרוצדורות הנדרשות לשם הקמת שלוחה לאזור התעשייה – במכתב הוא מציין את יעודה של השלוחה באופן כללי בתור כזו שתשמש למשלוח וקבלת סחורות, תוך שהוא מצרף למכתב מפה של העיר עם סימון השטח המיועד לשלוחה.
לאחר כחודש התקבלה תשובה מטעם מנכל הרכבת כי הבקשה הועברה לעיון המהנדס הראשי לשם בחינה ומתן הערות ומשם לעיונו של המנהל המסחרי של רכבת ישראל.
בשני לאפריל 1954 המהנדס הראשי של רכבת ישראל פונה למנהל המסחרי ומיידע אותו כי בבדיקה שערכו מול מחלקת ההנדסה ברחובות מסתבר כי העירייה שם טרם החליטה על מיקום השלוחה כמו גם על יעודה. עם זאת מציין מהנדס הרכבת, הוכנו שתי הצעות לבניית שלוחה, והם שורטטו על גבי מפת העיר שסיפקה העירייה , הצעה אחת סומנה באדום ושנייה בכחול, ויש לתת לעיריית רחובות להחליט מי משתי ההצעות עדיפה יותר ומתאימה לדרישותיה.
המנהל המסחרי של הרכבת מתמהמה בתשובתו עד לתחילת חודש יוני, אך נראה שזה נעשה על מנת לבדוק יותר לעומק את כדאיות הקמת השלוחה, ולאור העובדה שבאותה עת אזור התעשייה היה עדיין בחיתוליו, מחליט המנהל המסחרי של רכבת ישראל כי אין הצדקה לבניית השלוחה, לאור המצב הנוכחי בשטח, אם כי יתכן שבעתיד כן תהיה הצדקה לבנייה, ואז לפי התרשמותו מתוואי השטח הוא ממליץ על האלטרנטיבה שסומנה במפה בצבע אדום. המפה מוחזרת למחלקת ההנדסה והתוכנית נגנזת.
בחודש פברואר 1956 נערכה פגישה בין ראש עריית רחובות יצחק כץ לבין מנכ"ל רכבת ישראל מנחם סבידור, בפגישה זו עלו נושאים שונים הקשורים לרכבת ורלוונטיים לעיר , כמו הפעלת שירות נוסעים לרחובות באמצעות הקרונועים החדשים שרכבת ישראל זה עתה קיבלה. כך עלה גם הנושא של חיבור אזור התעשייה לרשת הרכבות , אולם השנים שבאו לאחר מכן הוכיחו שכל אלו היו בגדר רעיונות בלבד, ולא הגיעו לשלב ביצועי.
במהלך סוף שנות התשעים החלה תנופת פיתוח גדולה ברכבת ישראל והדבר כלל שדרוג וחידוש מלא של המסילה שעוברת בסמוך לאזור התעשייה. לפי תוכנית החומש של רכבת ישראל אף הייתה צריכה לקום תחנה תפעולית מול הכניסה לאזור התעשייה, לא בהכרח כזו שתשמש את העסקים, אלא יותר כדי ליעל את תנועת רכבות הנוסעים שהחלו לעבור בקו זה בתדירות גבוהה. התחנה התפעולית בסופו של דבר הוקמה מעט דרומה יותר במתחם של תחנת יבנה המנדטורית.
תמהיל העסקים כיום באזור התעשייה אינו מצדיק שלוחת רכבת ייעודית, אך הבנייה המסיבית למגורים סביב האזור מצדיקה הקמת תחנת נוסעים שאמורה להיבנות ליד מתחם יוחננוף בצומת דרך הים ורחוב ששת הימים. תוכנית זו טרם יצאה לפועל אך עשויה לתת מענה גם לנוסעים המעוניינים להגיע לאזור התעשייה ברכבת.
חוקר גיאוגרפי היסטורי, מרצה, מדריך טיולים
