צל?ש או טר?ש: מנסור באמת ?מנסור??
לאחרונה, המערכת הפוליטית רותחת ומבעבעת. תחושה של טרום המפץ הגדול, שצפוי- כנראה - לקראת הבחירות הבאות. כוכב הימים האחרונים הוא ח?כ מנסור עבאס. רבות דובר, ועוד ידובר, על שיתוף הפעולה שלו ושל רע?מ (לכאורה) עם הליכוד והעומד בראשו, הלא הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו.
כרגע, קשה לדעת מה באמת קורה מאחורי הקלעים בטנגו הזה, אבל דבר אחד ברור: יש דברים ב"גו". התחממות היחסים בגזרה הזו בולטת לכל עין והיא אף אינה מוכחשת משני הצדדים. ממש אחרית הימים. אתמקד כאן ביחס החברה הערבית לטנגו המתהווה. יש לציין, שלפני יותר משנה כתבתי על הנושא הזה בדיוק, והנה זה קורה.
ישנן שתי גישות בחברה הערבית אודות שיתוף פעולה מהסוג הזה: מחד גיסא, דגילה בגישה של ?ללכת עם ולהרגיש בלי?, משמע: להתמודד לכנסת, להיות שם, בלב הממסד הישראלי (זה בסדר ומותר), אבל לשתף פעולה עם הממסד?, אבוי! מדובר בבגידה בציבור הבוחרים, מעשה לא נסלח ואנטי לאומי הגובל בבגידה. כבר כתבתי בעבר מה דעתי על גישה זו ואני אציין זאת שוב: מדובר בגישה ילדותית ומטפושת, בלשון המעטה, אשר לא קידמה את החברה הערבית אפילו צעד אחד לאורך כל השנים וכנראה שלא תקדמה. זו עובדה שאין עליה עוררין. בעיניי, זו גישה שנועדה לשמור על הכיסאות של אותם חכים תוך שימוש ציני ונמוך במושגים כמו ?עקרונות לאומיים? (????? ?????).
מאידך גיסא, המאוסים שלדעתם "די/חלס" - רוצים שינוי. כדאי שנעשה בריתות והסכמים עם כל מי שיכול וירצה לקדם את החברה הערבית ולנסות, לפחות, לפתור את תחלואיה (הרשימה ארוכה, על כן, אחסוך אותה מכם). מאסנו בגישה של 'ללכת עם ולהרגיש בלי'. נאומי סרק וסיסמאות ריקות מתוכן לא קידמו ולא יקדמו אותנו לשום מקום. הגיע זמן המעשים. יש לנסות - בפועל - לשתף פעולה עם הגורם היחיד שבכוחו לעשות שינוי: ממשלת ישראל בכבודה ובעצמה. אגב, גם על זה כתבתי כבר לפני יותר משנה.
הרשימה המשותפת היא לא יותר מאשר בלוק טכני לתפארת, וחבל שחבריה ניסו להונות את מצביעיהם שמדובר במפלגה אחת, כוח אחד ויד אחת (שוב, גם על זה כתבתי בעבר). זו אחת מנקודות החולשה של הרשימה שבלטה לאורך כל הזמן ופגעה קשות ברשימה ובהישגים האלקטורלים שלה. הוכחה ניצחת לזה ניתנה ממש לאחרונה: ברגע שעבאס עירער, במרומז, על ?מנהיגותו? של אימן עודה נפרץ הסכר והתפרץ מבול של תקיפות אישיות והכפשות נגדו. מה פתאום לערער על זה? איך הוא מעז בכלל? ברצוני להזכיר לכולם שאימן עודה אינו ?המשיח? ולא, הוא לא ירש את התפקיד, לא מדובר בתואר מלוכה בממלכה חשוכה (או שכן?).
לסיכום: מנסור עבאס עשה כאן מעשה אמיץ, חדש, נועז ומלא סיכון: זה או צל?ש או טר?ש, אין אפשרות אחרת. הבחירות הממשמשות ובאות יגידו: או שדרכו תנצח, ומנסור יהיה באמת מנסור ('מנצח' בערבית) או שלא.
