דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


ניצני הלאומיות הערבית-המודרנית 

מאת    [ 07/09/2020 ]

מילים במאמר: 822   [ נצפה 1894 פעמים ]

 האמפריה העותומאנית היתה מדינה רב לאומית ורב תרבותית, שבתוכה הדת,  והדת בלבד, היא אשר קבעה את השתיכות הפרט לקבוצה הלאומית, הקהילות  הדתיות היו מאורגנות כיחידות מנהליות עצמאיות, לדוגמה היתה קהילה נוצרית אורתודוקסית, או קתולית, קהילה יהודית וקהילה מוסלמית. מנהיגי הקהילות היו האחראים על גבית המסים מקהילותיהם .

במחצית של המאה ה-19 דיברו מרבית המוסלמים באיזור הסהר הפורה ובמדינות צפון אפריקה דאליקטים ערביים שונים, אך לא היתה קיימת בקרבם תחושת השייכות לעם ערבי, עדות לכך היתה התגובה הפושרת של התושבים המוסלמים בסוריה הגדולה על נסיונו של מוחמד עלי להקים אמפריה ערבית.

משך עשר שנים (1830-1840 ) שלט מוחמד עלי בסוריה, הציע את התרבות הערבית, ולא את האיסלאם כבסיס אידיאולוגי לליכוד כל עמי האיזור, נסיון אשר לא הניב תוצאות מיידיות. (1)

המדיניות שהנהיג מוחמד עלי הותירה עקבות חזקים, אך הגורם החשוב ביותר היה הקמת בתי ספר ומכללות שבהם הונהג  לימוד והוראה נרחבת ופתוחה, חשובה במיוחד היתה מלאכתם של המיסיונרים האמריקנים הפרוטסטנטים שהקימו תחילה בבירות ואחר כך ברחבי סוריה בתי ספר ששפת ההוראה בהם הערבית על מנת להעניק השכלה מעמיקה לתלמידיהם דוברי הערבית, המסיונרים הזמינו מגרמניה מכבש דפוס, כדי שיוכלו לפרסם ספרי לימוד בערבית. דבר זה אפשר להם להשתמש בערבית בכל תחומי הלימודים ובכך להעמיק בקרב תלמידיהם את המודעות לתרבותם הערבית .

יש לזכור שעד אותה עת לא היה בסוריה אפילו מכבש דפוס אחד בערבית, כלומר לא הודפסו ספרים ולא עיתונים בשפה הערבית. גם הישועים, (כת נוצרית) מילאו תפקיד, גם בהכניסם לסוריה מכונת דפוס ב- 1847 . עד אז לימדו בתורכית בכל בתי הספר התיכוניים והיסודיים.

ניתן לומר שאי היעלמותה של השפה הערבית במשך כל מאות השנים  של שלטון התורכים, היה בגלל שתי סיבות: האחת, היותה שפת התפילה של המוסלמים בערבית, והסיבה השניה, היות מרבית האוכלוסיה אנאלפאביתית, ובגלל סיבה זו לא הגיעו כלל לבתי הספר ולא רכשו את השפה התורכית. הרעיון של כינון אזרחות ערבית הנשען על מורשת תרבותית וטיריטוריה משותפת, נתן למיעוט הנוצרי בסוריה את אפשרות להיות שווים לרוב המוסלמי, אי-לכך בחרו הנוצרים לבנות לעצמם  עתיד סביב עברם כקבוצה, מה שמכונה "ד'מה "(מאמנים באל תחת שלטון  אסלאמי) של דוברי ערבית .

לרוסיה היתה פעילות עניפה בתחום החינוך בארץ, בשנת 1882 נוסדה בפטרסבורג  "האגודה הפלסטינית אורתודוקסית"(2), מטרותיה של אגודה זו כפי שהוגדרו בתקנוניה, היו בעיקר חקר הארץ והמקומות הקדושים בה, על מנת להפיץ מידע זה בתוך רוסיה, סיוע לצלינים הרוסיים המבקרים בפלסטינה, ייסוד בתי ספר, בתי חולים ואכסניות, כמו כן הגשת עזרה חומרית ומורלית לעדה היוונית אורתודוקסית בארץ-לכנסיות של העדה  למנזריה ולאנשי הכמורה שלה. בשנת 1882 הקימה האגודה בית ספר בכפר מג'ידל ע"י נצרת ובישובים אחרים דוגמת: כפר יאסיף, רמה וסג'רה.

בתי-ספר אלה לא שיגשגו בגלל המחסור במורים, אי לכך, דאגה האגודה להבאת מורים מוסמכים מרוסיה ונעשה נסיון ראשון להכשרת מורים מקרב האוכלוסיה הערבית הפלסטינית, סמינר לתלמידים הוקם בעיר נצרת  בשנת 1886 ובמקביל הוקם סמינר לבנות בעיר בית ג'אלה  ע"י ירושלים . במאה ה-19 היו אלה הנוצרים בלבנון הראשונים אשר פיתחו את התרבות הערבית כניגוד לתרבות העותונאמית, על כן נוסדה לראשונה "אגודת האומניות והמדעים". האגודה נוסדה בשנת 1847 בבירות ע"י קבוצת נוצרים ובראשה עמד נאציף אל-יאזג'י, שכתב מספר ספרים בדקדוק ערבי ועוד מספר ספרים ששימשו שנים ארוכות את בתי הספר ותרמו להתעוררות השפה הערבית. (3)

בעקבות הצוו אשר הנהיג שוויון בין כל אזרחי האמפריה ואשר הוצע ע"י הסולטאן בשנת 1856 הציעו המוסלמים בסוריה לנוצרים מ"אגודת האומניות והמדעים" (4) לפרק את האגודה שלהם ולהצטרף לאגודה חדשה  אשר נוסדה בשנת 1857 בשם  "האגודה הסורית למדעים".

הרעיון לייסד אומה ערבית חילונית, עורר מספר איטלקטואלים ערבים, אך קשה היה להמונים ולכוהני הדת המוסלמים לקבל רעיון אומה ערבית חילונית.

עדות למצבה הלא מעודד של התנועה הלאומית הערבית  בתקופה ההיא ניתן למצוא בכתביו של עבד אל-רחמן אל-כואכבי (5) אחד nהוגי הדעות הערביים החשובים במאה התשע עשרה.

אל כואכבי אשר ישב בבית סוהר מספר שנים בגלל ביקורתו על רודנות השלטון הטורקי, הוא ברח למצרים בסוף המאה ה-19 ושם הוציא לאור פרסומים בהם מתח ביקורת על חשכת המחשבה  של אנשי הדת, אל-כואכבי הדגיש את התפקיד המיוחד שעל הערבים למלא בהשבת כבוד ומעמד דת האיסלאם. כפתרון הוא הציע שתואר הח'ליף יוחזר לצאצא משבט "קוריש" (משפחת הנביא מוחמד), ושמקום מושבו ייקבע במכה.

קדם לאל- כואכבי  נג'יב עזורי אשר היה ערבי נוצרי שהתישב בפריס  ולראשונה הוא אשר הביע את רעיון האומה והמדינה הערבית, עזורי ייסד את "ליגת המולדת הערבית" כמוכן ייסד כתב עת בערבית בשם "ליגת המולדת הערבית", וכתב ספר בצרפתית "התעוררות האומה הערבית באסיה התורכית", בספרו זה כתב נג'יב עזורי  "קיימות שתי תנועות לאומיות חשובות, דומות בטבען ועם זאת מתנגדות זו לזו, שלא עוררו עד כה תשומת לבו של איש, מתגלות בשעה זו בתורכיה האסיאתית: קיימת תופעה חדשה של התעוררות לאומחות ערבית מודרנית, אל מול המאמץ הנסתר של היהודים לשקם בקנה מידה גדול את מלכות ישראל הישנה. שתי תנועות אלה עתידות להילחם זו בזו ". (6)

מקורות

1. ג'ורג' אנטוניוס, התעוררות הערבים, בירות 1966 , עמ' 35-51. (ערבית)

2. מחאמיד עומר, פלסטינה בספרותם של ההסטוריונים הרוסים,אום אלפחם ,1993 .

3. ג'ורג' אנטוניוס , עמ' 51-52 .

4. ג'ורג' אנטוניס , עמ' 53 .

5. ג'ורג' אנטוניוס , עמ' 171 .

6. עזורי נג'יב, התעוררות הערבים באסיה התורקית,פריס, 1905 , עמ' 5. (ערבית)

עומר מסאלחה,יליד כפר- דבוריה, שנת 1956, עיתונאי וחוקר. כותב הספרים: * היהדות- דת מונותאיסטית או עם נבחר (בערבית), הוצאת: דאר אל-ג'ליל, עמאן, 2005. *התלמוד-המקור היהודי להלכה החברתית (בערבית), הוצאת: מכון מסאר, ג'ת המשולש, ודאר אל-ג'ליל, עמאן, 2006.  




מאמרים חדשים מומלצים: 

חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים? תחשבו שוב! -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר מומחה
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה
ספינת האהבה -  מאת: עומר וגנר מומחה
אומנות ברחבי העיר - זרז לשינוי, וטיפוח זהות תרבותית -  מאת: ירדן פרי מומחה
שיקום והעצמה באמצעות עשיה -  מאת: ילנה פיינשטיין מומחה
איך מורידים כולסטרול ללא תרופות -  מאת: קובי עזרא יעקב מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב