תשלום מסים ביבוא דוגמאות ללא תמורה - האם לא מדובר בכפל מס? 

עו"ד גיל נדל

לאחרונה (ביום 24.2.08) ניתנה פורסמה באתר האינטרנט של רשות המכס הנחייה בענין יבוא של דוגמאות ללא תמורה. כפי שמצוין בהנחיה "במסגרת פעילותם המסחרית, ישנם יבואנים המייבאים לעתים משלוחים שלמים של דוגמאות. לעיתים הדוגמאות ניתנות ללא תמורה ע"י הספק. במקרים אלו, על מסמכי הייבוא שמציג היבואן מצוין כי הטובין ניתנים ללא תמורה כספית ("value for customs","no charge" וכו'), זאת לצד ערך כספי המצוין לעיתים על גבי המסמכים, ערך שנקבע ע"י הספק, למרות שהטובין ניתנים ללא תמורה".

ההנחיה מסתמכת על סעיף 132 (א) לפקודת המכס ועל חוות דעת 1.1 של הועדה הטכנית שהוקמה במגרת הסכם GATT בענין הערכת טובין, וקובעת כי במקרים של ייבוא דוגמאות ללא תמורה, יש להעריך את הטובין בהתאם לשיטות ההערכה האלטרנטיביות, בהתאם לסעיף 130 (2-7) לפקודת המכס, ולא לפי הערך הנקוב במסמכי הייבוא, אותם מגיש היבואן, גם אם ערך כזה מצוין על גבי המסמכים.

אלא שבצד הנחיה חדשה זאת קיימת גם פרקטיקה קודמת של רשות המכס. במכתב שהוצא בשנת 2001 על ידי מר מאיר הורוביץ, מי שכיהן כממונה על מחלקת המחירים, צוין, ביחס לדוגמיות קוסמטיקה, כי אף שהדוגמאות / טסטרים יובאו ללא תמורה, הרי שאין ספק (כך במקור!) כי מחירם כלול בערך הטובין שבאותו משלוח ומדובר למעשה בהנחה. עוד קבע אותו מכתב כי על מנת לוודא שמדובר אכן בדוגמיות, יש לבדוק האם מצוין על גביהן שהם אינן למכירה או שהן דוגמיות / טסטרים, ויש לזהותם זיהוי מוחלט ככאלו. הרעיון מאחורי כמתב זה הוא קיומה של מציאות מסחרית רווחת שבה הספק מעניק לרוכש דוגמאות "ללא תמורה", כאשר מחירם מגולם למעשה בתשלום עבור הטובין ה"רגילים", שאינם דוגמאות. יישומה של פרקטיקה זאת מנע גביית מס עודפת לא צודקת, שכן היבואן משלם מסי יבוא על הטובין הרגילים, שמחירם מגלם גם את מחיר הדוגמאות.

מנסיון העבר אנו יודעים שרשות המכס פעלה בהתאם למכתב הנ"ל. אכן, היה צריך להניח את דעתה של רשות המכס כי מדובר בהסדר שבין הספק לרוכש בדבר מתן דוגמיות כחלק מיעדי הרכישה השנתיים / רב שנתיים, אבל הענין עבד. חששה של רשות המכס בדבר הבאת משלוחים שלמים כ"דוגמאות" מתוך רצון להתחמק מתשלום מס הוא ברור, והד לכך עולה מדברי ההנחיה החדשה ("ישנם יבואנים המייבאים לעתים משלוחים שלמים של דוגמאות"), אלא שלא ניתן לנהל מדיניות שלימה של מיסוי על פי חשש מרמאים. אם לרמאים חיישינן, מדוע שלא נבטל לגמרי את כל ההסתמכות על ערך העיסקה ונחזור לשיטת המחיר המקובל?

יתכן שההנחייה החדשה מתייחסת למשלוחים שלמים של דוגמאות בעוד שההנחיה הישנה התייחסה למשלוחים "רגילים" שיש בהם גם דוגמאות, ואם כך הם הדברים, יתכן שמדובר בסוגיה שהיא בעלת פן אכיפתי בעיקרו (איך חוסמים אפשרויות של מרמה) ולא רק בסוגיה מקצועית של מה נכלל בערך הטובין לצרכי מכס. כך או כך, ההנחיה החדשה, בנוסחה הנוכחי, הינה גורפת מדי, מתייחסת לכל סוגית הדוגמאות כמקשה אחת, וקיים חשש שיישומה בתחנות המכס יביא להתעלמות מההנחיה הישנה ולתשלום מס ביתר. ראוי שתינתן הבהרה מהרשות בענין זה.