בית משפט השלום: נדחתה בקשת חברה לארכה להגשת תביעה לשחרור תפוס 

חברה יבאה שתי מכולות מסין, האחת הכילה בלונים והשניה צעצועים. עם הגיע המכולות לנמל אשדוד, בית המכס אשדוד תפס את הטובין ושיגר לחברה הודעה בדבר תפיסת הטובין.

החברה הגישה לבית המשפט בקשה לארכה להגשת תביעה לשחרור תפוס עבור מכולה אחת, אשר צורפה לתביעה להשבת תפוס אשר הגישה עבור המכולה השניה. הבקשה הוגשה לבית המשפט ללא תצהיר תומך.  

טענות הצדדים

החברה טענה כי בית המכס אשדוד הוציא החלטות לתפיסת שתי מכולות, האחת נכללה בתביעה להשבת תפוס שבכותרת והשניה נכללה בבקשה לקבלת ארכה.  החברה אענה כי מתוך חוסר תשומת לב ובתום לב החברה כללה רק מכולה אחת בתוך התביעה ולא את המכולה השניה, והיא גילתה את הטעות רק במהלך משא ומתן שהתנהל בינה לבין בית המכס אשדוד.

החברה הוסיפה כי למרות שאין הסדר ספציפי להארכת מועד להגשת תביעה לפי סעיף 192 לפקודת המכס [נוסח חדש], לבית המשפט יש סמכות להאריך מועדים והוא מתבקש לעשות כן לאור הנזק הקשה שייגרם לחברה.

החברה טענה מנגד כי דחיית בקשתה תגרום לה נזקים כלכליים עצומים, וכי בית המשפט רשאי להאריך כל מועד שבחיקוק על בסיס תקופת האיחור והסבר סביר לאיחור, מכוח תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי. כמו כן הוסיפה כי בית המכס עצמו לא צירף תצהיר לתגובתו.

מנגד, בית המכס אשדוד מתנגד לבקשת החברה וטוען תחילה כי לבקשה לא צורף תצהיר ולכן אין כל בסיס לטענות העובדתיות שנטענות בה.

לגופו של עניין, בית המכס אשדוד טען כי בהתאם להוראת סעיף 192 לפקודת המכס, משחלפו חודשיים מיום מסירת ההודעה בדבר האפשרות להגיש תביעה להשבת תפוס לחברה, הטובין הפכו למוחרמים לטובת המדינה, ותביעה להשבת תפוס אינה רלבנטית מאחר והטובין אינם "תפוסים" בשלב זה אלא מצויים בבעלות המדינה. בית המכס אשדוד הפנה להחלטת רבות בהן נדחו בקשות דומות להארכת מועד להגשת תביעות לפי סעיף 192 לפקודת המכס במקרים בהם האיחור היה קצר בהרבה מהמקרה של החברה.

בית המכס אשדוד התייחס לטענת החברה בדבר טעות ב"תום לב" וטען כי מדובר בשתי מכולות שונות עם טובין שונים, ולראיה הוגשה תביעה בנוגע למכולה בה אוחסנו בלונים ואין הסבר מדוע לא הוגשה במועד תביעה בגין המכולה אשר הכילה צעצועים.

הדיון המשפטי

בית המשפט התייחס תחילה לכך שבקשת החברה ותגובת בית המכס אשדוד נעדרו תצהיר ודי בכך כדי לדחות את בקשת החברה.

מעבר לכך, קבע בית המשפט כי גם אם בקשת החברה היתה נתמכת בתצהיר דינה היה להידחות, מאחר ובהתאם להוראת סעיף 192(א) לפקודת המכס, משחלפו חודשיים מיום מתן הודעה על תפיסת "תפוס" והיבואן לא הגיש תביעה להשבת התפוס, הטובין הפכו למוחרמים ומצויים בבעלות המדינה.

במצב דברים זה, גם אם בית המשפט יעניק לחברה ארכה, תביעה להשבת התפוס אינה יכולה להצליח, מאחר והטובין כעת במעמד שונה משל "תפוס".

לכן, בית המשפט דחה את בקשת החברה למתן ארכה להגשת תביעה להשבת תפוס.

ת"א 47344-02-20 חברת די.סי לוגיסטיקה בע"מ נ' בית המכס אשדוד (פורסם בנבו, 11.4.20).

*           *           *