האם הזעת יתר הינה תופעה גנטית תורשתית? 

מחקרים שנערכו בארצות הברית הציגו נתונים המראים שכשלושה עד 5 אחוזים מן האוכלוסיה סובלים מהזעת יתר. אותם מחקרים, מציינים גם שאצל כ-45 אחוזים מאלה הסובלים מהזעת יתר, יש עדות לבני משפחה נוספים הסובלים מאותה בעייה. הבדיקות הראו שתורשה זאת מתאפיינת בכך שמספיק הורה אחד הנושא את הגן הגורם לתופעה כדי שהסיכוי להזעת יתר יהיה גבוה.

גם בישראל, ככל שמדובר באנשים הסובלים מהזעת יתר, אצל שיעור ניכר מהם בני משפחה נוספים סובלים מאותה הבעייה, הן במשפחה הגרעינית – הורה ואחים, והן במשפחה המורחבת – דודים ובני דודים.

חלק מן הממצאים הציגו קורלציה בין הזעת יתר לבין חרדה, אך העמקה בנתונים וביצוע מחקרים נוספים הראו שעצם ההזעה מביאה לחרדה חברתית ולא ההיפך.

התופעה מתחילה בדרך כלל בגיל ההתבגרות, אך ידועים לא מעט מקרים של ילדים שסובלים מהזעת יתר. דווקא אצל אנשים מבוגרים, לעתים ההזעה פוחתת בהדרגה.

בהכללה ניתן לומר, שהזעת יתר הינה הפרעה גופנית וחברתית לכל החיים. הפרעה זאת מתבטאת בפעילות יתר של בלוטות הזיעה בחלקי הגוף השונים. ישנה הפרעה מוקדית והפרעה משנית. ההפרעה המוקדית מתבטאת במיקומים ספציפיים של ההזעה: כפות הידיים והרגליים, בתי השחי, צידי הגוף, הגב והפנים. הזעה מוקדית פוגעת באופן אינדיוידואלי באנשים שונים: יש הסובלים מהזעה רק בכפות הידיים, רק בכפות הרגליים, וכך הלאה.

ההזעה המוקדית שמהווה את הפגיעה הקשה ביותר היא הזעת יתר בכפות הידיים. תופעה זאת מביאה לבעיות תפקודיות וחברתיות, שגוררות בהמשך בחלק מן המקרים גם בעיות פסיכולוגיות.

אינטנסיביות ההזעה שונה מאדם לאדם: יש הסובלים מהזעה שאינה פוסקת וידיהם רטובות ללא הרף, ויש שמצבם חמור פחות, עד כאלה שידיהם לחות רק מעט יותר מן הנורמה.

דווקא אלה שמזיעים רק מעט, לעיתים אינם מודעים לכך והדבר גורם לבעייה חברתית כאשר אנשים נרתעים מהם מבלי שהם מבינים מדוע. אצל המזיעים באופן בולט, המודעות לבעייה מביאה לאילתור פתרונות, כמו ניגוב מהיר של היד במכנס לפני לחיצת יד, או התחמקות מלחיצת יד ומגע.

כך או כך, מדובר בבעייה המשפיעה לרעה על איכות החיים של הסובלים ממנה ושל הסובבים אותם. זה מתחיל בקושי תפקודי, כמו להחזיק עט, להחזיק בנייר, להשתמש במקלדת ועכבר מחשב, לעסוק בספורט ועוד פעולות רבות.

ההמשך הינו חברתי: לא נעים ללחוץ יד בפגישה, לתת יד לבן זוג, לרקוד, וכל מגע עם אנשים. מצב זה מחייב התמודדות ואלתורים שמכניסים את האדם למצב של חששות ומגננה מתמדת. הדבר מוביל לא פעם לחרדות והפרעות פסיכולוגיות, בעיקר בגיל ההתבגרות אך גם אצל אנשים מבוגרים.

חלק מן הסובלים מהזעה כזאת, אינם מודעים לכך שקיימים פתרונות שיכולים לשנות לחלוטין את איכות החיים שלהם. יתכן גם ששמעו על הניתוח להפסקת ההזעה, אך חוששים מעצם הניתוח ומתופעות הלוואי הכרוכות בו.

גם זריקות הבוטוקס ידועות, אך בירור מהיר מראה שאלה יקרות וכואבות, ויש לחזור עליהן בכל 6-12 חודשים.

נראה שכל אלה שממשיכים לסבול מהזעת יתר בכפות הידיים והרגליים פשוט אינם מודעים לשיטה שהוכרה כיעילה ביותר לפתרון הבעייה. מדובר בשיטה ששמה הגנרי הוא Iontophoresis. הטיפול בשיטה זאת, מבוצע על ידי מכשיר ביתי המאפשר לטבול את כפות הידיים או הרגליים במגשי מים אשר בהם מועבר זרם חשמלי חלש ומבוקר. טיפול זה מפסיק את ההזעה לאחר טיפול של 20 דקות ביום במשך 3-4- שבועות. בהמשך, כדי לשמור על ההישג של ידיים יבשות ונעימות, יש לבצע טיפול תחזוקה של 20 דקות בערך פעם בשבוע.

ניתן להשיג את המכשיר הזה אצל מספר ספקים בישראל, במחיר סביר של כ-1,500 ש"ח. את הספקים אפשר למצוא בחיפוש קל בגוגל. חלק מן הספקים מאפשרים גם להחזיר את המכשיר במשך 60 יום אם הלקוח אינו שבע רצון מן התוצאות.