דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


המשפט מנוגד לעיתים לאתיקה,צדק ומוסר 

מאת    [ 07/07/2019 ]

מילים במאמר: 793   [ נצפה 1586 פעמים ]

 

המשפט מנוגד לעיתים לאתיקה,צדק ומוסר

הפילוסופיה של המשפט היא בין היתר תחום אתי דינמי, הן בשל שינויים חברתיים הן בשל התפתחות של מדעי המוח שמעוררת שאלות הנוגעות למושג האחריות המוסרית, שהוא מונח מפתח במשפט. יש הגורסים כי מדעי המוח מוכיחים כי אין לבני אדם רצון חופשי ולפיכך ספק אם יש מקום ליחס להם אחריות מוסרית. אני די חרד משום שלדעתי שופט יחיד זו תופעה מאיימת על היכולת לשפוט שיפוט מוסרי וצודק. שאלה עיקרית המפלגת את התיאורטיקנים בתחום המשפט היא, אם יש להבין את המשפט כמכשיר גרידא או כתכלית בפני עצמה. רק המשפט יכול לאפשר גינוי בשמה של החברה כולה לתופעות לא מוסריות. לפיכך, המשפט אמור לבטא ערכי יסוד ואידיאלים מוסריים, ובכך טמונים משמעותו וערכו. השאלה אם למשפט יש ערך אתי מספק ומה אופיו של ערך זה- היא מן השאלות שפילוסופים של המשפט יעסקו בהן ככל הנראה עוד רבות .

אני מנסה לסכם דעות אחרים יחד עם ניסיוני כנציג ציבור והשכלתי במשפטים.

           "ההצדקות לשילוב נציגי ציבור בבתי הדין לעבודה אינן מבוטלות... ברם המציאות מלמדת כי נציגי הציבור בבתי הדין לעבודה אינם מגשימים תכליות אלה... ראינו כי נציגי הציבור כמעט שאינם כותבים עמדה משל עצמם; הם כמעט שאינם משתתפים בדיון; הם אינם יוצרים תחושה חיובית יותר אצל המתדיינים כלפי ההליך (ואולי אף להפך); ועורכי הדין המופיעים באופן תדיר בבתי הדין לעבודה סבורים באופן כללי כי אין בהם כל תועלת  ".

          בית-הדין לעבודה הוא בראש ובראשונה בית-משפט. בית-משפט הוא ארגון מדרגי, הנשלט על-ידי קבוצה מקצועית אחת - שופטים. מעמד נציגי הציבור מוכתב בעיקר על-פי תפישתם של השופטים. לחלק מהשופטים  עמדה חיובית כלפי נציגי הציבור, אחרים רואים בהם סרח עודף ומיותר. על השונות הרבה בהתייחסותם של בתי-הדין לעבודה אפשר ללמוד מהשוואה בין שיעור התיקים החדשים שנפתחו בכל בית-דין אזורי לבין שיעור הופעת הביטוי "נציגי הציבור הוזמנו אך לא הופיעו" בכל בית-דין כזה. בעוד שבבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב נפתחו כ 40% מכלל התיקים, חלקו של בית-דין אזורי זה במנת הדיונים ללא השתתפות נציגי ציבור הוא 74%.  בבית-הדין האזורי בבאר-שבע, לעומת זאת, נפתחו כ 12% מכלל התיקים, אך חלקו בפלח הדיונים ללא השתתפות נציגי ציבור הוא 6% בלבד. כך, בתי-הדין האזוריים השונים מציגים סגנון שונה של הפעלת נציגי ציבור. גישתם החיובית של נשיאי הארגון לדורותיהם לנציגי הציבור, עיצבה את העמדה השלטת, היא עמדתו הרשמית של בית-הדין. אולם עמדה חיובית זו לא גובשה. שנית, במקרים נדירים חלקו נציגי ציבור בבתי-דין אזוריים על עמדת השופט, ובוודאי אין פלא שפסקי – דין עצמאיים הם בגדר מחזה נדיר. וכך, קיים טעם לפגם בהליך המשפטי היות לעיתים קרובות יש מקום לפרשנויות, יש מקום לבחירה בין חלופות ויש אף מקום להעלאת חלופות. נחיתותו של נציג הציבור גוררת אותו להסכמה עם השופט גם במקרים שבהם עם שופט אחר הוא היה מגבש דעה שונה. התבטלותו של נציג הציבור בפני השופט מונעת אותו מלתרום הן את שמצופה ממנו על-פי לשון החוק והן את מה שמתחייב מן ההבחנה שהוצגה במאמר זה בין הדגש במטרות לבין הדגש באמצעים.

         המלצה לשינוי תפקוד נציגי ציבור והלגיטימציה החברתית שלהם בבתי-הדין לעבודה. כל מערכת משפטית זקוקה ללגיטימציה חברתית. בלעדיה אין לפסיקותיה זכות קיום; בלעדיה רק שימוש בכוח יבטיח את הסדר החברתי. חברה מודרנית אינה מבוססת על קיומה של מערכת ערכית אחידה ומגובשת אלא על מערכת חוקים מוסכמים ומקובלים. בתי הדין המתמחים כמו בית הדין  לעבודה ולביטחון סוציאלי, בית-הדין הצבאי, בית-הדין הרבני, כפופים לחוקי המדינה ומתנהלים גם על בסיס היגיון ערכי ייחודי האומר כי עבודה אינה "סתם" עוד אמצעי ייצור, כי לחימה אינה "סתם" עוד התרחשות חברתית. בתי-הדין המתמחים זקוקים לעיגון ערכי שיצדיק את האוטונומיה שלהם, את זכותם להעניק זכויות ולהטיל חובות מעל ומעבר למקובל בחוק הכללי. שילוב נציגי ציבור בהליכי השיפוט בתחומי העבודה והביטחון הסוציאלי טרם נחקר - שלא לדבר על הופעל - בצורה תכליתית ושיטתית. לדעתנו, תכלית הכללתם של נציגי ציבור במותב בית-הדין לעבודה לא יושמה "ברמת השטח." נציגי הציבור בבי"ד לעבודה בישראל הינם בעלי תרומה מעטה. הם אמורים ליהנות ממעמד שווה לזה של השופטים. במקרה הטוב הם דמויות-עזר ספורדיות לשופטים המקצוענים. אין שיטתיות בתרומתם לשופטים, אולם הם מעניקים לבית-הדין תדמית חיובית. תמונת המצב באשר לתפקוד נציגי הציבור בישראל בבתי-הדין חסרה שדרוג לגיטימציה חברתית, קיימת אי-הבולטות של נציגי הציבור בהליך המשפטי, מיעוט פסקי-הדין הנכתבים על-ידי נציגי ציבור, העדר דיון מסודר במהות תפקידו של נציג הציבור ועוד. ניתוח מפורט של דיוני הכנסת שקדמו לאישורו של חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט (1969), מצביע על כך שהמחוקק התכוון להציב את נציגי הציבור כשותפים שווי-מעמד ושווי-חשיבות במותב בית-הדין. עם זאת, המחוקק לא ניסח רשימת תכליות מוגדרת בעבורם והדבר מקשה את מימושה של כוונה זו. החוק איננו מגדיר את תפקידו של נציג הציבור ואת התרומה המצופה ממנו.

סיכום : בכל בית דין לעבודה ברחבי הארץ נמצא הספר שכתבתי, וחלקים ממנו מפורסמים במאמרים בישראל ובעולם עם אלפי קוראים ,על הטיות המשפט והקורה בבתי הדין לעבודה בישראל. כמו כן מתואר כיצד מתפקדים נציגי ציבור במדינות שונות בעולם. לא אתי ולא מוסרי להמשיך להתנהל כך .

ניתן  לקרוא גם בלינק https://drive.google.com/open?id=0B9btsAgW6gxfcmUxZ0tPU2xSZVk

 

 

 

יעקב רוב


 


חוקר


 


Scientist




מאמרים חדשים מומלצים: 

חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים? תחשבו שוב! -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר מומחה
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה
ספינת האהבה -  מאת: עומר וגנר מומחה
אומנות ברחבי העיר - זרז לשינוי, וטיפוח זהות תרבותית -  מאת: ירדן פרי מומחה
שיקום והעצמה באמצעות עשיה -  מאת: ילנה פיינשטיין מומחה
איך מורידים כולסטרול ללא תרופות -  מאת: קובי עזרא יעקב מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב