אשכול הזהב - זוכים ומדברים, סימון יין מהתנחלויות - אפלסיון עכשיו
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

אשכול הזהב - זוכים ומדברים, סימון יין מהתנחלויות - אפלסיון עכשיו 

מאת    [ 26/06/2019 ]
מילים במאמר: 1686   [ נצפה 2255 פעמים ]

 
 

אשכול הזהב 2019.

זו השנה ה-17 שהתקיימה תחרות אשכול הזהב ליינות בארגון סטודיו בן עמי, והזוכים הוכרזו באירוע שהתקיים בהיכל התרבות בתל אביב, בנוכחות בולטת של הזוכים – ראית את הנוכחים במינגלינג; ידעת שהם זכו. הציונים של השופטים בתחרות  נקבעים על פי קטגוריית המחיר שהיקב קובע, והיין מתחרה מול יינות של יקבים שהציעו אותה קבוצת מחיר ליין שהם שלחו. זה לא תמיד אומר שאכן מדובר ביין שראוי לקבל את הציון שקיבל, אלא אומר שהיין היה יותר טוב לטועמים מול היינות בקטגוריית המחיר שלו. כדי לסבר את האוזן: אם יקב מסוים ישלח יין עם חומרי גלם מעולים ועשייה טובה במחיר נמוך, הסיכוי שיזכה יהיה גבוה מאוד, כי הוא יתחרה מול יינות בינוניים – כמה דוגמאות לכך בהמשך. לפי המסורת של אבי בן עמי – יוזם ומארגן אשכול הזהב, את הכרזת הזוכים מקדים פאנל, שהשנה עסק בראייה עתידית של ענף היין הישראלי בעוד 20 שנה. יוסי בוזנח הנחה את הערב, וניסה בדרכו שלו לקבל תשובות. הרבה תזוזות בכיסאות (אבי, תפסיק לתת למשתתפים כיסאות מסתובבים; בוזנח נותן להם את רשות הדיבור והם מתחילים להסתובב כמו פורפרה), והרבה מהומה רבה על לא דבר. האם ניתנו תשובות לשאלות שנשאלו? לא בטוח. האם מישהו בכלל יכול לענות? אולי שייקספיר שכתב במחזה 'מהומה רבה על לא דבר': "מחלצות הלשון שלכם עשויות שאריות וקרעים, והכול מודבק טלאי על בלאי."

תקציר הפאנל: ערן פיק מיקב צרעה דיבר על התחממות גלובלית ועל שינוי אפשרי באופי של היין הישראלי, מחסור ביין בעשרים השנים הבאות בגלל מחלות הכרמים, חוסר בחומרי גלם ראויים ועוד. אלי בן זקן מקסטל לא מבין על כל מה המהומה שערן פיק יוצר סביבו על ההתחממות הגלובלית. היינן הוותיק לא מזהה שינוי משמעותי בשטח בשנים האחרונות. 'תקום בזמן לבצור' הוא אומר לו, 'או שתתמודד עם מה שיש'. אמרה של אלי בן זקן לקחת הביתה מערב זה: 'יין זה לא הייטק – זה עניין לדורות'.

מנחה הערב יוסי בוזנח התייחס לטרנד הרוזה, שאל את ערן פיק ולא בדיוק קיבל ממנו תשובה, מדוע הוא לא מייצר את היין שמתפתח בשנים האחרונות והופך יותר ויותר למוצר חובה בכל יקב ובכל מסעדה. אני לא בטוח שערן לא רוצה לייצר רוזה, אבל כאן נכנסת לפעולה מחלקת השיווק שהיא בעצם זו שמנווטת את עשיית הייננות במרבית היקבים, וברוב המקרים הדרישה של אנשי קובעת מה יוליד יום. אמר זאת רן אסא, מנהל השיווק ביקב כרמל. אומנם יש שיתוף פעולה וסיעור מוחות, אבל השיווק שולט. לכן ערן פיק לא מייצר יין רוזה, כי כנראה לאנשי שקד שעל ההפצה, אין אינטרס שליקב צרעה יהיה רוזה. יש להם את הרוזה של רקנאטי והרוזה של רמת הגולן והיבוא המשובח. עוד אחד בארסנל ועוד כזה של פיק, יגרום לכאב ראש.

מי שכנראה לא ממש מחוברת למציאות היין, זו נעמה סורסקי – ייננית ומנכ"לית יקב אורטל, שביקשה שאצטט את המשפט הבא: "אנחנו לא צריכים לייצר יין להמונים". האמת שפרט למספר מסעדות ופה ושם על מדף גבוה בחנויות יין, יינות אורטל לא ממש מככבים או נגישים לקהל – המונים או אליטה. נראה כי אם לא הייתה לה המטריה של הקיבוץ, לא הייתה אומרת זאת. היום ברור שהשיווק השתלט על הכל, וחלפו ימי הייננים השולטים בכל. גבי סדן מיקב שבו הבין שצריך וכגאי לקחת את ארנון הראל כמנהל השיווק שלו, והמכירות בשמיים. אורי חץ מיקב שאטו גולן מייצר יינות בגובה העיניים לקהל גדול שאוהב את העשייה שלו ומוכן לשלם את הפרמייה, ונראה שלא רחוק היום בו נמצא את היינות של יקבי בוטיק נחשבים במבצעי חג של 3 ב- 100 שקלים, וזה יהיה מדהים כי ביקבים מבינים שההמונים קונים ודואגים להם לפרנסה, אז כדאי לצאת מהבועה ויפה שעה אחת קודם, כי התנשאות תשאיר יקבים עם הרבה מאוד מלאי במחסנים.

היינן גיא אשל מיקב דלתון תרם גם הוא מניסיונו באזור הגליל העליון בכל מה שקשור להתחממות. רוב היינות של היקב נמכרים בחו"ל על ידי הבעלים אלכס הרוני. קשה מאוד למצוא את דלתון במסעדות, ואם הוא כבר מופיע פה ושם, אז המיתוג בתפריט הוא יינות "עלמה" ולא יקב דלתון. בכל מקרה, אבירם כץ שישב בפאנל כנציג המסעדות  מפנטז על מדינת תל אביב ולא ממש מעניין אותו היין הישראלי. תנו לו למכור שאבלי ובורגון, ועשו לו טובה – צאו לו מהרשתית, אתם ממש לא מעניינים אותו. את כל הזוכים בתחרות תקבלו כאן, אבל בואו נצלול לחלק מהתוצאות.

סוביניון בלאן

1.סוביניון בלאן, ירדן, רמת הגולן 2018

2.סוביניון בלאן, רזרב, בנימינה 2018

3.סוביניון בלאן, רקנאטי 2018

 

אכן בחירה ראויה, שקשה מאוד ליפול בה.

שרדונה – עד 80 ש"ח

1.שרדונה, Free Run, סגל 2018

2.שרדונה, רזרב, בנימינה 2018

3.שרדונה, ויניארדס, כרמל 2017

4.שרדונה, רזרב, מוני 2017

 

היינות הללו לא עוברים את 55- 65 שקלים בחנויות היין. ה- FR של סגל אכן תוכנן לזכות בציונים גבוהים מול היינות המתחרים.

 

בלנדים לבנים

1.לבן 55, מדבר 2018

2.Vats 2, כרמל 2018

3.נס הרים, עמק האלה 2017

 

המדבר מתומחר ב- 120 שקלים, היין של כרמל מתומחר ב- 55, עמק האלה מתומחר ב- 59. שמישהו יסביר לי את הפרורפורציות. לא בדיוק יחסי כוחות, ולכן הזכייה מאוד תמוהה. היינן שחר לנדמן אחראי על היין הזה.

בלנדים אדומים – עד 90 ש"ח

1.שני, ויניארדס, כרמל 2014

2.ספיר, בנימינה 2016

3.קברנה-מרלו, גמלא השמורה, רמת הגולן 2016

 

שני של כרמל נמכר בחנויות ב- 70 שקלים. גמלא השמורה נמכר ב- 55. 15 שקלים הם הבדל עצום, שהעניקו לכרמל את הזכייה במקום הראשון.

 

מרלו – עד 90 ש"ח

1.מרלו, הסדרה האזורית, כרמל 2016

2.מרלו, Free Run, סגל 2017

3.מרלו, רקנאטי 2018

 

השאלה היא מי ברקנאטי החליט לשלוח את ה- 2018. מול המתמודדים היותר בשלים והמוכנים לשתייה לא היה לו סיכוי, וחבל. טעות.

מרלו – מעל 90 ש"ח

1.מרלו, מאונטיין הייטס, טורא 2016

2.מרלו, ווינדמיל, ירושלים 2016

3.מרלו, אסנס, טפרברג 2016

 

הנה עוד טעות של יקב. טפרברג ששלח את האסנס המדהים שלו שמתומחר ב- 96 שקלים בחנויות, בקטגוריה שלא מתאימה לו, ולכן זכה במקום השלישי ולא במקום הראשון בקטגוריה הקודמת. יקב טורא מתומחר בחנויות ב- 119 שקלים.

 

יקבי בוטיק  קטנים שמייצרים עד 12,000 בקבוקים

 

יקב בוטיק קטן – קברנה סוביניון

1.קברנה סוביניון, שמחון 2016

 

שאטו שמחון שייך לשר החקלאות לשעבר שלום שמחון, שהחזיק בתפקיד שלוש קדנציות. דרך אגב, בתקופת כהונתו כאחראי על המגזר החקלאי, הגיע וירוס ליפרול 3 לארץ. לא מצאתי את היינות שלו בשום חנות יין או במסעדה מוכרת, ואין לי מושג כמה הוא מייצר. המידע היחידי זה שהוא מייצר את היין שלו ביקב רמות נפתלי.

 

 

יקב שילה – כוכב התחרות:

הכוכב האמתי של התחרות הזו הוא יקב שילה. באופן עקבי הוא מתברג כל שנה למקומות הראשונים, והתוצאות הישראליות מקבילות לציונים שהוא מקבל בתחרויות נחשבות בחו"ל. היינות שלו מוקפדים, לעיסים, ומתאימים לאוכל כמו כפפה ליד. היינן עמיחי לוריא הוא איש צנוע, שאהבתו ליין ולחיבור של היין לאוכל, מנחה אותו בכל מה שהוא מייצר. לפני מספר חודשים נפגשנו לטעימות של יינות חדשים, ולא יכולתי שלא להתפעל מכך שהוא כמעט ולא דיבר על היין שלו, אלא על איזה אוכל מתאים לו. אין לו מתחרים. שאפו.

 

 סימון בקבוקי יין מיהודה ושומרון – אפלסיון עכשיו:

היועץ המשפטי של בית הדין הבינלאומי בהאג, פרסם השבוע חוות דעת שמחייבת את צרפת לסמן בקבוקי יין שהגיעו משטחי יהודה ושומרון. החלטה זו מבטלת את ההחלטה של בית המשפט בצרפת, לפיה אין חובה לסמן מוצרים מהשטחים, שהתקבלה לאחר עתירתו של יעקב ברג מנכ"ל יקב פסגות. ההחלטה של היועץ לא באה בהפתעה לאף אחד, והיה ברור שמלחמתו של יעקב ברג אבודה מראש מול הכוחות שמולם הוא ניצב. מדינת ישראל לא הייתה חלק בעתירתו הראשונה, ולא לקחה חלק בדיון בבית המשפט בהאג. כמובן אפשר לערער על ההחלטה, אבל יהיה קשה מאוד לשנות את המדיניות העקבית של משפטני האג. מתגובות שאספתי מיצרני יין ביו"ש (גבעות, שילה, טורא), הם חוזרים על המנטרה הקבועה וכאשר יענו אתו, כן ירבה וכן יפרץ.

נכון להיום, המיקום הגאוגרפי של היקבים הוא זה שקובע מבחינת בית הדין בהאג. לא ירחק היום שהם יבקשו לסמן גם יקבים שקונים ענבים משטחים אלה, ולהכליל גם אותם ברשימה של סימון חובה. אז תקום צעקה גדולה, כי מרבית היקבים הגדולים קונים ענבים מהמקומות הללו, וזה שטראמפ הכיר ברמת הגולן כחלק מארץ ישראל וזכה לשלט 'רמות טראמפ' לא ממש מעניין את האג. הדרך לטפל בכך היא לסמן אפלסיונים (חלוקה לאזורי הגדרה) על ידינו, ולא לחכות שהם יעשו זאת, כולל פיקוח על אי זליגת ענבים מהשטחים לאחר סימון האפלסיון, והקפדה על שמירת החוק הבינלאומי. עם כל הצער והכאב שמרגישים אנשי השטחים, אני חושב שזו החלטה שתעזור לענף היין הישראלי בסופו של דבר, והיא תזרז את מה שהיה צריך לעשות מזמן. אחרת, לא ירחק היום וכל תעשיית היין תסבול.

 

תגובתו של צחי דותן מנכ"ל המועצה לגפן יין

 

היין בכל העולם מחולל שיח תרבותי ומחבר בן אנשים קהילות ומדינות, כך גם ענף היין בישראל. הכרמים והיקבים – קטנים כגדולים, כולם כמקשה אחת. אנו עדים בשנים האחרונות לניסיונות של גופים ומדינות להכניס פוליטיקה לענף היין, אנחנו לא חלק מכך. נחזק את יקב פסגות . הנושא מוכר וידוע למשרדי הממשלה, ונמתין לקבלת פסק דין.

 

 

מים בחליטת יין – לא רק יקב רמת הגולן במשחק:

בעקבות הכתבה לי לפני שבועיים על משלוח המים מיקב רמת הגולן לתערוכה בניו יורק (השבוע בענף היין 184, יקב רמת הגולן – סערה בכוס מים), קיבלתי תגובה מיצרן  סלובקי בשם Víno Nitra – אחד משלושת יצרני היין הראשונים בסלובקיה, אשר מייצר מים בטעמי יין ללא אלכוהול בשיטת חליטה במחזור של כ- 8.6 מיליון דולר. על פי החומר שקיים באינטרנט, המותג Vinea הומצא בברטיסלבה בשנות ה- 70 של המאה ה- 20, וקיבל אז פטנט להכנת המשקה-חליטה, כשהחברה החלה עם בקבוקי ליטר. מנהל Víno Nitra  אומר כי השנים הטובות ביותר שלהם עם Vinea היו 1989-1990, אולם לאחר תקופה קצרה המותג נחלש כי השוק הוצף במשקאות דומים על בסיס תמציות שהיו זולות מאוד לייצור לעומת החליטה. לדבריו, "נכון להיום יש התעוררות גדולה מאוד למוצר הטבעי שלנו, ואנו משווקים אותו בעיקר בארצות הברית בבקבוקים של חצי ליטר, ליטר וליטר וחצי, תוך השקעות אדירות על שיווק ופרסום". מחירי המוצר שווים למחיר של משקאות תוססים שנמצאים על המדף, והם נעים בין 89 סנט לבקבוק של חצי ליטר עד דולר וחצי לבקבוק של שני ליטר. המוצר של יקב רמת הגולן שהושק בשבוע שעבר בתערוכת המזון בניו יורק זוכה לאהדה רבה מאוד ולסיקור נרחב ברשת, המוצר מתומחר ב- 5.75 דולר לבקבוק של חצי ליטר. יש הבדל במחיר.

 

 

שף אלון גונן  קייטרינג אל בריו, מסעדת LA MIERER in Bastia  כתב ומבקר היין של אתר אכול ושאטו  ובאתר היין אדום או לבן ובעל טור  בהארץ  און ליין

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב